אני מתנתקת ומדחיקה...
לפחות משתדלת. תמיד בסוף בשעת לילה מאוחרת מתגבר עליי ייצרי ואני צופה בסרטי יומהזכרון ומייבבת אל תוך הלילה..
אבל די סיגלתי לי (כמו ביום השואה, אגב) הדחקות והתעלמויות.
סיפורי אימה אישיים אני מתסרטת לי כל פעם שהוא לא עונה לטלפון, או נוהג אחרי לילה לבן... לא צריכה יוםהזכרון בשביל זה