שביזות יום א

[קרבית 12]

לילה שקט עבר על כוחותינו

ערב טוב יקירות
הערב הזה באמת טוב יותר, הגיבור המנומר שלי התקשר והוא נשמע ממש בסדר
רציתי לשתף אתכן בסיפור שלנו על מנת שתוכלו להבין טוב יותר את רוח הדברים
אז ככה... כשהגיבור הגיע לצו ראשון נקבע לו פרופיל קרבי אבל בגלל עניין רפואי שהיה לו בגיל צעיר
הצבא לא הסכים שהוא ישרת כלוחם , הוא לא ויתר עד שהגיש קבילה וזכה בה ונקבע שהוא יוכל להתגייס כלוחם
מתאריך הגיוס הראשון עד שהתגייס עברו 8 חודשים של מאבק בלתי פוסק במערכת עד שקיבל מה שרצה
ועכשיו חודשיים וחצי בתוך הטירונות פתאום הגיע המשבר... זה קשה שבעתיים כי מבחינתו הדילמה היא אדירה
היום הוא שוחח עם המ״פ שהיה אוהד ותומך וכל הצוות ממש עוזר לו
הם העבירו לו את המסר שלא יקבל החלטה חפוזה שיצטער עליה בהמשך
גם אנחנו מחזקים אותו אבל נותנים לו להבין שההחלטה בידים שלו ואנחנו מאחוריו בכל החלטה
גם אם יחליט שהוא רוצה לעבור להיות תומך לחימה
אנחנו גאים בו בכל מסלול שיבחר לשרת על פי יכולותיו
כרגע הוא מקבל המון תמיכה גם מהחברים בצבא וגם מהחברים בבית
אנחנו מקווים שיחליט החלטה שיהיה שלם איתה ומאושר איתה זה מה שחשוב לנו
זה מדהים איך כהורים אנחנו צריכים להניח את הדעות שלנו והדאגות שלנו בצד
על מנת שהילדים יוכלו לבחור באופן חופשי ואמיתי ומה שנכון עבורם
כך היה כשהתגייסנו לצידו במאבק העיקש שניהל מול המערכת ונלחמנו בשבילו שיהיה חיל לוחם
למרות שידענו במה זה כרוך במיוחד עבורו עם הרקע שלו
כך שהדילמה היא גדולה ואנחנו בעיקר לא רוצים שיחוש אכזבה מעצמו ותחושת כישלון אם יחליט שהוא עובר לתפקיד אחר
אנחנו כלכך גאים בו ומצד שני לא רוצים שישאר במקום שעלול להזיק לו רק בשביל להסב לנו גאווה
זה לא פשוט כל הסיפור הזה
אז נכון לעכשיו אנחנו שם
היום בשיחה העברתי לו מסר חשוב שקיבלתי פה ממכן יקירות
שאין כמעט חייל שלא חווה משבר כזה או אחר ושלהתרומם מהמשבר זו גבורה וחוסן
אני מודה לכולן על המילים החכמות והחמות הרגשתי הרבה יותר בטוחה לשוחח איתו היום
אחרי שקראתי את מה שכתבתן
שבאמת נשמע כולנו רק בשורות טובות
לילה שקט וטוב לכולם
הקרבית

 

[פולי44]

הי קרבית יקרה

הסיפור שלכם אכן מיוחד ומרגש, וכל הכבוד לגיבור שלך שהתעקש וקיבל מה שרצה, ועכשיו מותר לו גם להחליט שזה לא מה שחשב, ושקשה לו, ואתם באמת עשיתם את הדבר הנכון בזה שהעברתם לו את המסר שאתם מאחוריו בכל החלטה שיקח, אין משהו אחר שאפשר לעשות, לתת לו לחוות את הכל מהצד שלו, ולהיות שם תמיד בצד השני כשהוא יודע שתמיד תמיד הוא יכול להעזר בכם. אני שמחה שהפורום חיזק אותך ועזר לך לעזור לו.
מקווה שמעכשיו יהיה יותר קל
בהצלחה!

 

[ל י ת י1]

היי קרבית

טוב לשמוע שהילד נשמע בסדר.
ובאמת, אין מי שלא חווה משבר בשלב כזה או אחר, מהצד שלנו זה נראה ארוך ומייסר אבל האמת היא שאין להם זמן למשברים ארוכים וזה חולף בדרך כלל בצ'יק.
מבחינתנו זה באמת בית ספר - לעודד מרחוק ולאפשר להם לקבל את ההחלטות שלהם, בלי לכוון אותם לכיוון שנראה לנו רצוי, רק לעזור להם להתלבט, להאיר נקודות מסויימות, לנטרל שיקולים לא רלוונטים שהם נוטים לפעמים לקחת בחשבון (כמו לא לאכזב אותנו) לעזור להם מתוך הניסיון שלנו, כדי שיוכלו להגיע להחלטה שיהיו שלמים איתה.
לא פשוט - לא להם ולא לנו....אלה החיים.

בהצלחה

 

[הרוזנת האחת]

היי קרבית - קודם כל, לילה שקט - זה טוב !

הסיפור הוא בהחלט לא פשוט,

הילדים לפני צבא, ממש לא יודעים מה מחכה להם,
ולעיתים ההלם הוא כל כך גדול, שחווים משברים וגם קשים פיזיים ונפשיים אמיתים,

יש לי חברה, שבנה משתחרר כעת אחרי שקיבל רק הצטינויות וכד',
חמד של בחור,
שכשהתגייס, ההורים שלו היו בהלם מהמשבר שהוא חווה,
הבחור בקרבי, פשוט במסע הראשון ובלינה הראשונה בחוץ, פשוט התרסק,
והיה מחזיק אותם כל לילה בטלפון, עם שיחות ארוכות ללא תכלית, ורק שפך כמה רע לו וכו',
ההורים מאוד דאגו, כי הדיבורים כבר חרגו מהנורמליות, וסידרנו לו עזרה פרטית (אני "שידכתי" עם בעל מקצוע)
וכשהיה יוצא הביתה, קיבל את העזרה,
נעמד על הרגליים, המשיך במסלול, ופשוט לא להאמין אייך הילד המקסים חזר לעצמו וסיים את השירות כמפקד
בקורס מפקדים, ומוערך ביותר.

אני מאמינה גדולה במשפט - בסוף דברים מסתדרים, אבל צריך להיות מאוד ערנים ולתמוך כמובן.