שביב תקווה

[מטבע הדברים]

שביב תקווה

אותה מועקה, אותה שתיקה,, ועקבות עמומים שנותרו דוממים. צירופי מילים הנבראים ממכאוב, מרגשות חצויים, נוברת במעמקים מחפשת צידוקים מצטנפת אל חשכת התחושות פקעת סבוכה של רגשות, מפלחת חששה כפליחת האדמה במחרשה, חורצת שבילים, במחוזות אפלים. וכך בעמימות הדעת, מתגלה שביב תיקווה ותואר החשיכה.

 

[גבר בדרכו שלו]

חיינו

בחיינו מועקה,תקווה בחיינו עמימות,בהירות בחיינו אהבה,אכזהב בחיינו בדידות,זוגיות. בחיינו רגשות,כל הזמן בחיינו מכאובים,לרוב בחיינו אסור ומותר שליליות וחיוביות ניגודים שאותנו הורסים אך גם מתהום אותנו מרימים לאושר עילאי.

 

[האיש מהמאדים 1]

כאב -אם

אם תסירי עולך אשר מכביד על גופך אם תחסירי מעט מהמשא שעל גבך בטוח יוקל לך בלכתך הרי מסע החיים מלא דברים יפים אך גם חתחתים ומשברים לא קלים בכי אישה דמעותייך ישחררו אד של עצבות מותר ומותר לבכות בכי על פרייך שנגזל בכי כי שעון החול שלו אזל יש במחוזותינו גם כאב למכביר יש בטנאך עוד עוללים להבכיר היי חזקה אישה כי כבר המשא כי צלע מצלעותייך נלקחה ובעפר היא נטמנה אך לאחרים חיים היא נתנה חיוך יעלה על פנייך כשתביטי בעולליך הנחמי אישה מכאבך כי זה שנלקח ממך נתן הרבה ולהרבה חיים