שבחי האם החורגת

הגר34

New member
שבחי האם החורגת

הזכירו כאן את הספר הזה של ורגס יוסה וראיתי שאיני זוכרת אותו כלל, מה עוד, שהוא שוכן לבטח בספרייתי. אז ניצלתי את העיכול האיטי של המצות למחרת הסדר וקראתי אותו. קודם כל, זו נובלה לפי ההגדרה של בוגי למטה, כלומר ספר של מכסימום 70 עמודים שהספרייה החדשה מתחה בכל הכוח ל- 140 כדי להוציא אותו כספר. אבל על המעשה המכוער הזה כבר חל חוק ההתיישנות כי הספר יצא ב- 1992. תוך כדי קריאה נזכרתי למה פסחתי בשעתו על הספר הזה, למרות שורגס יוסה הוא אחד האהובים עלי. זה הכל בגלל התחת (סליחה, העגבות) של דונה לוקרסיה שהמחבר מתאר אותן לפרטי פרטים ואז בדיוק הייתי שקועה בדיאטה חריפה... אמרתי לעצמי, אם ורגס יוסה החתיך אוהב עכוזים שמנים, למה לטרוח? זהו ספר אירוטי מתחילתו ועד סופו, עם יציאות פילוסופיות מהורהרות לציורים שונים בהקשרים אירוטיים. לא מהטובים של ורגס יוסה לטעמי. עכשיו אני שקועה באנשים של חול, שפרק ממנו שלח לנו המחבר (יוסי אזוב - הרדוף2) בשבוע שעבר ושבה את לבי ורצתי לקנות אותו. אני נהנית מאוד לקרוא את הסיפורים שלו (הוא מין הומניסט כזה) וגם נראה שהם הולכים להתחבר לקראת הסוף כי כולם גרים בבית אחד ומחכה להם מסיבת חנוכה אצל ועד הבית. עוד לא הגעתי לשם אבל בכל זאת החלטתי לשתף אתכם. ראיתי שכבר הקדימו אותי בביקורת על הספר הזה באגף המומלצים, חבל.
 

Boojie

New member
אוי, קראתי את זה לפני ים זמן,

ובספרדית, נוסף לכל הצרות. כבר סיפרתי כאן על התקופה שהיה לי חבר יוצא דרום אמריקה (כן, גם אני) שאמא שלו היתה נורא סנובית בכל מה שנוגע לתרבות - רק מה שנכתב בספרדית, יש לו ערך. אז הגישה הזאת, ביחד עם ההערצה הבלתי-מתפשרת שלה לורגס-יוסה, עשתה לי קצת אלרגיה... אבל קראתי את הספר הזה בכל זאת, מתוך ספרייתה הענפה, ואני בושה לומר שאני לא זוכרת ממנו כלום.
 

דוסטו

New member
זה לא מן המיטב של יוסה

כזה כאילו המשך של "דודה חוליה והכתבן" שהוא מצוין (כמו גם "העיר והכלבים" ו"ליטומה בהרי האנדים"). גם האחרון "המחברות של דון ריגוברטו" קצת יותר מדי בנוי על פנטזיות כחולות. אבל יוסה הפחות טוב הוא עדיין טוב.
 

Boojie

New member
את רובם אני לא מכירה.

מה פתאום שאני אשפוט על פי אנשים שאני לא מכירה? אולי הם טמבלים?
 

rannot

New member
שבחי האם החורגת

הספר הינו קליל ומסיימים אותו במספר שעות. אני מאד נהנתי מן השימוש שנעשה בציורים, כיצד הם נפרשים לתוך העלילה ומחוצה לה. גם אני חובב נשים עם מעט בשר כך שאולי בגלל זה נהנתי יותר? צריך לקחת את הספר כמו שהוא, לא הייתי משווה אותו ליצירות אחרות של ורגס יוסה. אני אמליץ לך גם להתרחק אם כך ממחברתו של דון ריגובטו שהיא המשך ישיר או הגרסה המלאה של שבחי האם החורגת. הדמויות הן זהות, העלילה יותר מורכבת. אני הכי נהנתי ממלחמת סוף העולם ומליטומה בהרי האנדים עד כה. מהדברן מאד לא נהנהתי. יש באמתחתי עוד כמה שטרם יצא לי לקרוא.
 
למעלה