שבורה לחלוטין

[יערית 25]

שבורה לחלוטין

היי כתבתי פה על הבעיות שלי ושל בעלי ועל הבעיות שלי בכלל בכול אופן אחרי פעמים רבות שאני מבקשת ומתחחננת מבעלי לגט היום לאחר מריבה נוראית שקרתה לנו אתמול הוא נהנה בחיוב והלכנו לבית הדין הרבני, בבית הדין הרבני נקבע לנו פגישה עם הרב והמשך הטיפול לעוד שבועיים ומהרגע שחזרנו ועד עכשיו אני בעצם לא מפסיקה לבכות הוא מתנהג כאילו הכול כרגיל ואני ממש שבורה כאילו התהפכו היוצרות אני יודעת שהוא לא רוצה את זה כי היינו יכולים לסיים את הכול היום אבל הוא דחה את זה בתירוץ עלוב ואמר רק עוד שבועיים אני לא מבינה איך אחרי שקיבלתי את מה שרציתי אני בעצם עצובה כול כך אני יודעת שזה מה שטוב לי וזה מה שאני צריכה אז למה אני בעצם בוכה כול הזמן ומפחדת?

 

[שילה1]

יערית יקרה-הרגעי.את עוברת תהליך

שעוברים זוגות רבים במצבך. את עצובה בגלל פרוק המפחה,ופוחדת מפני העתיד. זה משבר,שייקח זמן עד שיעבור.כמה זמן.מאוד אישי,ותלוי הרבה בך. מאחלת לך להתחזק,לעבור המשבר מהר,ולהצליח בהמשך דרכך.

 

[יערית 25]

אני יודעת...

אבל הבעיה שכולם אומרים לי שאני פזיזה מידי ושאולי אין כאלה גברים טובים בחוץ מה שעכשיו כשהכול כול כך ממשי צף ומעלה מחשבות.... ואני לא מבינה איך הדבר שהכי רציתי בעולם שיקרה קורה ואני לא מפסיקה לבכות

 

[אייבורי]

הגעת למקום הנכון

במקרה הכינותי מראש דבק שלש שניות לשבורות. במשך שנים שלפת איום סרק בתקווה סמויה להפחיד את בעלך ובכך לנצח במאבק הכוחות. הפעם בעלך החליט שקצה לו התנהגותך. הגיע הזמן לקחת אחריות למעשיך וגם אולי לשלם את המחיר.

 

[יערית 25]

זה לא זה....

אין לי בעיה לשלם את המחיר אני פשוט לא מבינה איך הכול התהפך לטוב ולרע אני בסך הכול בת 25 וללא ילדים זה יהיה לי קשה אבל אני יצא מזה אני רק מקווה שזה האגו שלי שבוכה עכשיו ולא הלב...

 

[kurina66]

אני לא יודעת את כל הסיפור אצלך

אבל גם אצלנו אנחנו על סף גירושים (יש לי פה כבר הרבה התכתבויות), עוד לא הגענו לרבנות אבל כנראה שזה לא רחוק וגם אצלי אני לא מאמינה איך מזוגיות טובה הגענו למצב הזה שהכל התהפך ומרגישים שכבר אין מה לתקן גם אני בת 25 בלי ילדים וזאת שדחפה לסיום הקשר אבל גם לי מאוד מאוד קשה אני מאוד חוששת ממה אנשים יגידו ומה יהיה איתי למרות שאני כבר מתחילה להרגיש שאני רוצה להתקדם הלאה.. והסביבה שלי מאוד מקשה חבל שאין מקום שתומך בנו ואומר לנו בוודאות אם ההחלטות שאנחנו מקבלים בחיים הן טובות או גרועות ואין משהו שמכווין אותנו בכל מקרה אני שולחת לך חיזוקים..

 

[יערית 25]

פשוט מדהים.....

את אומרת בדיוק את מה שאני מרגישה, תראי אני חושבת ששנינו באנו ממקום של להרגיש בטחון ואני כי אני לא יכולה לדבר בשמך אני קפצתי לזה מהר מידי ולפני שסיימתי את שלב ההוללות ולא בקטע של בנים וכאלה ובגלל זה הסיבה שאנחנו חושבות לחתוך את הקשר אם היינו במקום אחר והיינו שלמות יותר עם הקשר אז שום דבר ואף אחד שהיה מגיע לא היה מצליח לערער אותנו ואת הקשר שלנו אם בן הזוג בכול אופן איך שלא יהיה אני מאחלת לך המון בהצלחה וכאן בשבילך אם את צריכה....

 

[chenby]

יקירתי זה

שהסביבה מקשה זה ברור.. אחרת כנראה לא היית מרגישה צורך להתחתן גם אחותי התחתנה פעם ראשונה בגיל 25 כי היא היתה חייבת להתחתן, אחרי החתונה היא היתה חייבת להביא ילד, והיא לא הצליחה ועזבה את העבודה, ולא הצליחה להכנס להריון - והתחילה לימודים חדשים, ולא הצליחה להכנס להריון - ונכנסה לדכאון, ובסופו של דבר הבינה שהבחירה בבעל היא לא הבחירה לחיים שלה כי הם מכירים מאז התיכון והם כמו אחים ולא כמו זוג אוהב עם תשוקה כמו שהיא בגיל 2 רוצה וצריכה.. (היום אגב 10 שנים אחרי היא נשואה עם 2 ילדים מהממים..) אחות של גיסי (הנוכחי) היתה חייבת להתחתן -היא אמרה בעצמה, אני כבר בת 26 אסור לי לחכות יותר, אני כבר מבוגרת ודי.. (ככה במילים האלה) והתחתנה עם הראשון שעמד בדרך (ארס שקילל אותה ללא הפסק- שאת זה כמובן גילינו אחרי החתונה) היא התחתנה ביוני והתגרשה בספטמבר... החברה שלנו דוחפת לנישואין כך שהיום ילדות (וצר לי זה ילדות) בנות 22 23 24 כבר לחוצות חתונה שמא הן תפספסנה או שיגידו עליהן שהן לא בסדר או שהן כשלון - או שחלילה יגידו על ההורים שהם כשלון (אמא של גיסי חטפה כאפה רצינית אחרי שהבת שלה התחתנה עם ארס.. זה לא מי שהיא רצתה כחתן שלה.. אבל היה לה כל כך דחוף שהבת שלה תתחתן.. שאחרי הגירושין, היא כבר סתמה את הפה יופי יופי.. מה שבאתי להגיד אחרי נאום כל כך ארוך - שהסיבות שאתן כל כך חוששות ממה אנשים יגידו - זה בא מאותו חשש שהביא אתכם לחתונה מלכתחילה (רוב הסיכויים) אולי הגיע הזמן להתחיל לחשוש איך יראו החיים שלי אם אני אענה כל הזמן לצרכים של הסביבה.. איך אני איקח שליטה ואחריות על החיים שלי ועל מה שאני רוצה - אם כל מה שאני דואגת זה- מה יגידו עליי?

 

[אייבורי]

אז למה את בוכה ?

 

[יערית 25]

מהסיבה הפשוטה

שקשר שנגמר זה סוג של כישלון החלטה לא נכונה ולי זה קשה וחוץ מזה עכשיו שזה ממשי ואמיתי אז זה כואב זה בכול זאת היה גבר שחלקתי איתו את החיים ועכשיו זה זמן חשבון נפש וזה לא תמיד נעים....

 

[שילה1]

עכשיו זה זמן להסתכל קדימה,לתכנן את חייך,

להוסיף להם תוכן ועניין,ואנשים חדשים.האבל יעבור,והשמחה תחזור רק סבלנות,ורצון!

 

[chenby]

כי את חווה משהו חדש יקירתי

הגוף רועד, המיינד לא מכיר את מה שהולך לקרות, ההרגלים נשברים.. מפחיד, תהפכי את הפחד לדחף - שהפחד ידחוף אותך לחיים שאת בוחרת לעצמך מפה והלאה. בהצלחה!