שלום אביבית
ראשית הרשי לי קצת לנחם אותך. זה קורה לטובים ביותר. או יותר נכון לכולם. נכון שעכשיו זה נראה לך סוף העולם אבל זה ממש לא סוף העולם. אבל בואי אומר ל עוד מספר דברים שאני לא יודע אם יעודדו אותך או לא אבל הם חלק מהמציאות.
 
אז ככה: אין שום דבר, ואני חוזר, שוב דבר שתעשי שיגרום לו לחזור. כלום. נאדה.
 
בעצם יש יותר סיכוי שכל מה שתעשי רק ירחיק אותך מה"מטרה" שלך שיחזור אלייך.
גם לתמיד ו/או טכנית מבחינת הזמן.
 
לתמיד כי ייתכן שמה שיתקבע לו בראש מכל הניסיונות שלך זה שיש לו פה עסק עם מישהו אובססיבית/מטורפת/משוגעת (ואף אחד כמעט לא אוהב את זה)
 
כי בשביל שתקרה האפשרות שהוא יחזור אלייך הוא צריך שקט. להיות לבד או אפילו עם מישהי אחרת או כמה אחרות. וכל עוד את לא מאפשרת לו את השקט הזה שאולי יגרום לגעגוע אצלו או חרטה או הכאה על חטא, את ממשיכה להיות באיזור שלו ו"להרעיש" את העולם שלו. זוכרת את כל עניין ה"אם מישהו רוצה אותך אתה פחות רוצה אותו ולהיפך" שקורה לא פעם בשלב החיזור? זה נכון גם בשלב הפרידה.
 
כל עוד את נותנת לו את ההרגשה שאת שם וארוצה אותו הוא יכול לקחת את הזמן ולבדוק גם אחרות. כי את בכיס שלו.
 
רק מתוך השקט שלו הו יוכל אולי להתגעגע ולרצות מתישהו לחזור.
 
זה בהחלט קורה. יותר ממה שאת חושבת. וגם שאר המגיבים כאן יגידו לך שהיו בני/בנות זוג שעשזו וחזרו. ואם את רוצה נתון מעודד בעניין הזה ממני אז מתוך 6 בחורות שהייתי איתן בקשר בעבר ועזבו אותי מסיבותיהן שלהן (לא בגלל קווים אדומים כמו: אלימות בגידה וכדומה) מכל מיני סיבות אחרות: שהן חשבו לעצמן שהן חושבות שהן רוצות יותר שמגיע להן יותר (להרגיש יותר או כל סיבה אחרת) 4 בחורות חזרו (אחרי מספר חודשים) . אלא אחוזים די גבוהים אני חושב.
 
זה הנתון המעודד אולי מבחינתך. אז כן, זה קורה.
 
אבל מה שיפתיע אותך אולי (ואולי גם ייחשב מבחיתנך כרגע כמדע בדיוני) זה שלמרות שהן חזרו אז שתיים מהן כשהן חזרו בכלל לא הזיזו לי (ואפילו שאלתי את עצמי: מה? בגלל הבחורה הזאת לא ישנתי ליליות, לא אכלתי (אגב, אחלה דיאטה שבעולם...

) הייתי מבואס ואולי גם קצת בכיתי?
 
ושתיים שכן החלטתי לנסות שוב ולתת להן צ'אנס (ושגם יוכיחו לי למה אני צריך לתת הן בכלל צאנס אחרי שהלכו) גם איתן זה לא הצליח, מן הסתם חלק מזה היה שהראש שלי לא נתן לי מנוח שהן חזרו מתוך ברירת מחדל (כי לא הצליח להן עם אחרים) ואני לא ברירת מחדל של אף אחת.
 
מניח אגב שיש מקרים שכאלו שכן הצליחו. לי אישית זה עוד לא קרה.
 
ומה שאני אומר זה שגם לך זה יכול לקרות: שהוא יחזור מתיישהו ולא תביני בכלל למה כמעט איבדת עשתונות כשהלך (מדע בדיוני זה נראה לך כרגע, נכון?

 
בקיצור: המומחים אפילו היו אומרים לך לשחרר אותו ואפילו להגיד לו את זה. שאת משחררת אותו ואם הוא חושב שימצא אושר במקום אחר אז שיילך כי מגיע לו להיות מאושר לא משנה עם מי וגם לך מגיע להיות מאושרת (אפשר כאן להכניס לך את משפט ה"אם אתה אוהב מישהו שחרר אותו. אם הוא יחזור הוא שלך" וכדומה אבל מקווה שהעיקרון הובן).
 
בכל מקרה אין צורך לרדוף אחרי האושר א ולהשיג אותו עם מישהו שלא מעוניין בכך (או בך)
 
שיהיה לך חג שמח.