שבורה לגמרי
היי לכולם, אני מקווה שלא תשפטו אותי אבל אני כ"כ שבורה שאני כבר לא יודעת מה לעשות.
נפרדתי מחבר שלי לאחר חצי שנה שהיינו ביחד. בהתחלה היה לנו קשר נפלא עד שהתחלנו לישון אחד אצל השני ופתאום הרגשתי חנוקה, היינו נפגשים באופן נורא אינטנסיבי וכשהוא היה בא זה לכמה ימים (חשוב לציין שאני סטודנטית ואני עובדת הרבה). ואז התחלתי להיות מבולבלת בקשר אליו, היו לי הרבה עליות וירידות ברגש שלי אליו וחשבתי שזה יפתר עם הזמן. חשוב לי לציין שבאמת זכיתי מכל הבחינות - עושה בשבילי הכל, מכבד ומעריך אותי, המשפחה שלי ממש אהבה אותו והוא היה מאוהב בי מאוד. דיברתי איתו על זה שניפגש קצת פחות ונוריד מהאינטנסיביות אך זה לא עזר והמשכנו רגיל. בוקר אחד הרגשתי שאני חייבת פסק זמן ואמרתי לו את זה. הבחור לקח את זה מאוד קשה (אני יכולה להבין אותו), מבחינתו הייתי האחת לחתונה וילדים והוא באמת ראה איתי עתיד. והוא נפגע ונפרד ממני. ניסיתי להסביר לו שאני במצב מאוד מבולבל, וכשיש עליי מעמסה מטורפת ואני צריכה כמה ימים לחשוב ושאנחנו לא נפרדים אך הוא התחיל לבכות ואמר לי שהוא החליט לא להמשיך את הקשר. חשוב לציין שאני בת 25 ואני חושבת שאולי עשיתי טעות. קשה לי מאוד להגיע להחלטה ואני לא יודעת אם אי פעם אצליח להגיע להחלטה. אני כבר כמה ימים בדיכאון, בקושי מסוגלת לאכול ולצאת מהבית, אני מרגישה כ"כ רע עם מה שעשיתי ושאולי אם הייתי אומרת לו את הדברים אחרת אולי דברים היו מסתדרים. אין ספק שהוא נפגע ממני ממש והייתי גם האהבה הראשונה שלו. לפני כן הוא יצא עם בחורות אך זה לא היה זה. הוא בן 30.
איך אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון או לא נכון עבורי?האם דברים כאלו קרו לכם גם? אני לא רוצה להתחרט כל החיים שלי על מה שעשיתי, ואני עדיין מאמינה שאם אני אהיה שלמה עם עצמי אוכל להשיב אותו בחזרה אבל לא כשאחכה יותר מידי זמן.
היי לכולם, אני מקווה שלא תשפטו אותי אבל אני כ"כ שבורה שאני כבר לא יודעת מה לעשות.
נפרדתי מחבר שלי לאחר חצי שנה שהיינו ביחד. בהתחלה היה לנו קשר נפלא עד שהתחלנו לישון אחד אצל השני ופתאום הרגשתי חנוקה, היינו נפגשים באופן נורא אינטנסיבי וכשהוא היה בא זה לכמה ימים (חשוב לציין שאני סטודנטית ואני עובדת הרבה). ואז התחלתי להיות מבולבלת בקשר אליו, היו לי הרבה עליות וירידות ברגש שלי אליו וחשבתי שזה יפתר עם הזמן. חשוב לי לציין שבאמת זכיתי מכל הבחינות - עושה בשבילי הכל, מכבד ומעריך אותי, המשפחה שלי ממש אהבה אותו והוא היה מאוהב בי מאוד. דיברתי איתו על זה שניפגש קצת פחות ונוריד מהאינטנסיביות אך זה לא עזר והמשכנו רגיל. בוקר אחד הרגשתי שאני חייבת פסק זמן ואמרתי לו את זה. הבחור לקח את זה מאוד קשה (אני יכולה להבין אותו), מבחינתו הייתי האחת לחתונה וילדים והוא באמת ראה איתי עתיד. והוא נפגע ונפרד ממני. ניסיתי להסביר לו שאני במצב מאוד מבולבל, וכשיש עליי מעמסה מטורפת ואני צריכה כמה ימים לחשוב ושאנחנו לא נפרדים אך הוא התחיל לבכות ואמר לי שהוא החליט לא להמשיך את הקשר. חשוב לציין שאני בת 25 ואני חושבת שאולי עשיתי טעות. קשה לי מאוד להגיע להחלטה ואני לא יודעת אם אי פעם אצליח להגיע להחלטה. אני כבר כמה ימים בדיכאון, בקושי מסוגלת לאכול ולצאת מהבית, אני מרגישה כ"כ רע עם מה שעשיתי ושאולי אם הייתי אומרת לו את הדברים אחרת אולי דברים היו מסתדרים. אין ספק שהוא נפגע ממני ממש והייתי גם האהבה הראשונה שלו. לפני כן הוא יצא עם בחורות אך זה לא היה זה. הוא בן 30.
איך אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון או לא נכון עבורי?האם דברים כאלו קרו לכם גם? אני לא רוצה להתחרט כל החיים שלי על מה שעשיתי, ואני עדיין מאמינה שאם אני אהיה שלמה עם עצמי אוכל להשיב אותו בחזרה אבל לא כשאחכה יותר מידי זמן.
