שבוע 20

תותים61

New member
שבוע 20

היי בנות אני בשבוע 20 הריון תאומים בן ובת ב"ה מאוד הייתי רוצה שמישהי תרגיע אותי לגבי תהליך ההריון כולם מלחיצים אותי כולל הרופא שזה הריון קשה ובלה בלה בלה
מעבר לכך המחשבות לא מפסיקות לרוץ מה יהיה איך יהיה מה קונים איך נסתדר וכן הלאה
בטוחה שמי שעברה הריון תאומים גם עברה את זה {נראה לי}
אשמח לתגובות מרגיעות
 
הריון תאומים --- הרגעה...

הי, ברוכה הבאה ושיהיה בשעה טובה ברגע שיהיה... יש לך עוד זמן.
אני זוכרת את עצמי בהריון תאומים, שבא ממש בהפתעה, כל השאלות, הרצון לדבר עם עוד נשים במצב הזה, הצורך לדעת מה יהיה כשהכול באי ודאות.
אם ההרין שלך תקין, הכול בסדר, להירגע, להתמקד בהכנות, בבדיקות ובזה שאת צריכה לשמור על עצמך. לדאוג שההריון יהיה ארוך ותקין כמה שניתן.
בעיניי, מה שהחזיק אותי להתמודד עם אי הודאות היה לדאוג לעצמי. לאכול טוב, ללדאוג לא להתייבש, לשתות, לנוח, לתת לעצמי את הזמן.
יש רופאים שמסתכלים על הריון תאומים כעל הריון קשה,מאשרים שמירת הריון בשלב מוקדם, והכול כמובן תלוי במורכבות ובתנאים הרפואיים. יש רופאים זורמים יותר, שמאפשרים גם עבודה עד הרגע האחרון, הכול באמת תלוי במצב שלך.

ההתמודדות בחודשים הראשונים היא באמת גדולה, אבל עם הרבה עזרה ותכנון, יהיה בסדר. למצוא את עצמך בוקר אחד עם שניים ביד, זו תחושה מעצימה, אבל גם מוזרה, בעיקר אם מדובר בילדים ראשונים. ממליצה לך לקרוא הרבה, לחשוב עם עצמך איך הדברים ייראו. אחרי הלידה אולי תרגישי אחרת, אולי תרצי לשנות את התכנית, וזה לגמרי טבעי, אבל כך יהיה לך ידע וגם מודעות לבאות.
בעיניי תאומים זה כיף גדול. זו אחת המתנות המפתיעות של החיים. בכל יום שעובר והם גדלים, אני רואה את הפלא שבזה.
שמרי על עצמך היטב.

והמשך הריון ארווווך ותקין
 
אין ספק שמדובר בהיריון שהוא יותר בסיכון מהריון של ילד יחיד
ויש לו גם קושי פיזי גדול יותר מאשר של הריון יחיד. בכל זאת מדובר על הריון כפול.... והקושי של חודש תשיעי בהריון יחיד מגיע בחודש חמישי בהריון תאומים.... יחד עם הסיכונים הכרוכים בנשיאה של שני תינוקות בו זמנית (קיצור צוואר, עומס על מערכות שונות בגוף האם וכו'...)
&nbsp
יחד עם זאת, חלק משמעותי בעיני הוא איך את מתייחסת להריון. אם אין בעיות רפואיות וההריון מתנהל בצורה שגרתית - אם את לא תתייחסי להריון הזה כבעיה אני בטוחה שתצליחי להנות ממנו.
באופן אישי, עד שבוע 33 אני עבדתי כרגיל (ואפילו יותר מכך, עם המון שעות נוספות, ועבודה בשעות מאוחרות מהבית), לא סבלתי מההריון אלא נהניתי ממנו, ולא הרגשתי מוגבלת באופן מיוחד. נכון שפיזית היה לי קצת יותר קשה ודברים שלפני כן עשיתי בקלות היו לי קשים יותר - אבל השאלה היא איך מתייחסים לזה. אם לוקחים את זה קשה או מבינים שהסיטואציה היא שונה וצריך לקבל את הסיטואציה החדשה.
בעיני הריון תאומים הוא חוויה, וגידול תאומים הוא אפילו חוויה מופלאה יותר (למרות שגם לה יש את הקשיים שלה).
אם את רוצה עצות פרקטיות איך להכין את עצמך לקראת הקטנטנים שבדרך - אשמח לעזור גם ברעיונות.
 
אני חושבת שיש הרבה נושאים שצריך להתייחס אליהם
שהם שונים בהכנה ללידת תאומים ביחס ללידת ילד יחיד - בין אם מדובר על הלידה עצמה שהיא שונה מלידת ילד יחיד וגם החוויה שלה היא אחרת בגלל הצורך לפצל את הקשב האימהי מיד כשנולד התינוק הראשון. ההבנה שההיערכות ללידה צריכה להיות שונה ולכלול בין היתר גם את מערכת השיקולים של מה קורה אם נולדים פגים, הכנה לאפשרות של ניתוח קיסרי, מה קורה אם אחד התינוקות זקוק לשהות בפגיה ואילו השני יכול להשתחרר הביתה, מה קורה אם מיד אחרי הלידה אחד התינוקות מועבר לפגיה ואילו השני לתינוקיה - איך "מפצלים" גם את בן הזוג שאמור ללוות את התינוקות בזמן שהאם עדיין בחדר הלידה/בחדר ניתוח. וגם אם הכל בסדר, ושניהם נולדו בלידה רגילה, במצב פיזי תקין - איך מתכוננים להנקת תאומים? או איך מאכילים אותם בבקבוקים במקרה שלא מעוניינים להניק.
ומעבר לכך יש גם הכנה שצריכה להיעשות בעניין החזרה הביתה - אבל זה כבר בכלל תחום ענק בפני עצמו.
 
למעלה