שבוע טוב

[ORITI61]

שבוע טוב

לכולן, הרגע חזרתי משבת אצל אבא מאתמול ב16:00 ועד לפני חצי שעה הייתי עם אבא שלי, שלושת אחיי המדהימים , נשותיהם ואחייני וכמובן האיש שלי ובני ישבנו, אכלנו, צחקנו, בילינו, נהינו אבל... רק היא לא הייתה שם במקום הקבוע שלה בפינה הימנית של פינת האוכל. אבי שיהיה בריא בישל מעדנים ואירח אותנו בצורה נהדרת הוא כל כך מפנק שאפילו הוא לא נותן לי לעזור לו וכמובן שקשה לו לבשל ולארח הרבה אנשים אבל הוא עושה את זה רק בשבילה היא תמיד רצתה שנישאר מאוחדים. וזה כל כך עצוב שאחרי הכל-כך ביחד הזה כל אחד הולך עם משפחתו לדרכו ורק דלתו נסגרת והוא נשאר לבד זה דבר שיכול להרוג אותי ולעשות לי כל כך רע. עצוב לי שהוא לבד ועצוב לי שהיא לא כאן לראות את הבית שלה מלא בעוד 6 נכדים חדשים שכל כך רצתה והיא לא מכירה אותם..... פשוט הייתי צריכה לשתף במחשבות וכמובן שרק אתן בטוח מבינות.....

 

[hartuvim]

הי אוריתי

זה נשמע מפגש משפחתי בטעם מתוק- מריר, כנראה כמעט כמו כל אירוע משפחתי בלי אמא, וזה גם מתחבר למה שכתבה אביבה בהודעה למעלה, ולמה שדיקלה כתבה. כנראה שזה גם קשור לתקופת החגים שמזמנת את המפגשים היותר תכופים. אני מעריכה את האהבה הרבה שאת רוכשת לאחים שלך ולאבא שלך ואת הדאגה שלך אליו. אני אשתף במפגש שלי עם המשפחה, שגם היה בטעם דומה ומה שכתבת קצת הזכיר לי אותו: נפגשנו אצל אבא שלי (אנחנו= ה"ילדים" וגם דודים ובני דודים שלי). איכשהו לפני שהגענו היתה לי מן פנטזיה כזאת שזאת תהיה ארוחה משפחתית כמו פעם, כשאמא היתה. ההורים שלי אף פעם לא היו בשלנים גדולים וארוחות חגיגיות היו אצלנו בשר "על האש" וחומוס-צ'יפס-סלט:-. D. אז, לא יודעת למה, פתאום היתה לי הפנטזיה הזאת שכמובן התבדתה. החברה של אבא שלי הכינה אוכל די טעים, אבל זה פשוט לא היה זה. אני יודעת ששניהם מאוד התאמצו לאחר את כולנו, להכין אוכל טעים וכו', אבל, היה לי טעם של עצב והחמצה בפה....ואני חושבת שזה לא באמת בגלל האוכל שהוא רק סמל למה שהיה פעם (כי לא משנה איזה מעדנים היא היתה מבשלת לא היה לזה אותו טעם). ויחד עם זאת שמחתי לפגוש את בני המשפחה ואת האחים שלי שאני אוהבת מאוד מאוד. אז גם לי יצא מריר- מתוק כזה. שיהיה לך שוב מצויין ושמח. שירה.

 

[ORITI61]

כנראה

שאצל כולן הארוחות האלה משאירות את אותו הטעם מצד אחד כל-כך כייף להיות איתם ןלהרגיש את המשפחתיות ומצד שני לא יעזור כמה כייף יהיה הן לא שם וכמה שהזמן לא יעבור ההרגשה תשאר אותו הדבר.

 

[hartuvim]

../images/Emo24.gif

תגידי, איך היה המפגש עם החברות?

 

[ORITI61]

...

זה קצת נדחה כי אחת מהן ילדה אבל אני כבר מתכננת על המתכונים שלך כנראה שזה יתקיים שבוע הבא-אני אעדכן אותך

 

[hartuvim]

../images/Emo212.gif אני בטחה שיהיה מצויין!

 

[fox28]

הי אורית

אני בהחלט מבינה את התחושות שלך. גם אני בארוחת החג (שהיתה אצל החברה של אבי)הרגשתי כאב רב שאמי ז"ל לא היתה איתנו טוב שאתם לפחות מאוחדים ואוכלים ארוחות משפחתיות יחד (אני מניחה שלא רק בחגים) ויש בינכם קשר חם וטוב. אצלנו אוכלים יחד בחגים או ארועים מפחתיים וזהו. כל אחד לעצמו ועם החיים שלו. אצלנו אבא מצא בת זוג , לכל אח יש בן/בת זוג. עדיין ללא ילדים. אחי מתחתן בקרוב אז אולי ממנו יבוא נכד. אצלי זה כבר עניין אחר.. קשה לי שבמשפחה שלי כל אחד לעצמו אבל זה מה יש. הכאב על אמי משותף לכולנו אך אצל כל אחדהכאב מתבטא אחרת. עוד מעט אחי מתחתן וכל כל כואב לי שהיא לא תהיה בחתונה. מיכל

 

[ORITI61]

הי מיכל

למה שלא תהיי את המאחדת?! כמה שאחים שלי מאוחדים תמיד אני מחפשת דרך להיות איתם להזמין אותם לארוחה, ללכת ביחד במוצ"ש לטייל, ולדבר איתם לפחות פעמיים בשבוע. הם קוראים לי "המקשרת" כי הכל תמיד עובר דרכי. אני לא יודעת איך הקשר ביניכם אבל אם יש לך אפשרות לאחד תעשי זאת אני, בטוחה שאמא שלך הייתה רוצה שתהיו ביחד כל הזמן. גם כשלאבא שלי הייתה חברה לא ויתרתי עליו לפעמים היא הייתה מושכת אותו יותר מדי לכיוון שלה ואני ממש הייתי נלחמת עליו-אסור לוותר!!! ועל החתונה של אחיך אני ממש מבינה אצלי אמי הייתה רק בחתונה של אחי הגדול ואני ו-2 אחיי הנוספים התחתנו ב4 חודשים כך שגם עזבנו ביחד את הבית מה שבכלל היה קשה. אבל עם כל הקושי והכאב שמחנו והשתוללנו אחד בשביל השני והידיעה שהיא מלווה אותנו כל הזמן מאוד עזרה. בחתונה של אחי אני ואבי ליווינו אותו לחופה והחזקתי תמונה קטנה של אמא שלי ביד רק בשביל להרגיש אותה. מה שאני אומרת שאת חייבת עם כל הכאב להיות שם בשבילו שמחה ומאושרת. אורית