י ע ל ו ש 1
New member
שבוע טוב
שלום לכולם. אני חדשה בפורום זה. התאלמנתי לפני כ 9 חודשים. אני מרגישה שככל שהזמן עובר הכאב מתעצם והגעגועים גוברים. אני גרה לבד. הילדים גרים רחוק ואנו מתראים רק בסופי שבוע ולא תמיד. יש לי חברים רבים. אני עובדת ומשחקת ברידג. כמובן שהימים הקשים ביותר הם בסופי שבוע ובחגים. אני מוזמנת הרבה אבל אין לי כל רצון להיות בחברת אחרים. אני מרגישה הכי טוב כאשר אני לבד אבל יחד עם זאת מאד עצובה. החברים מאד רוצים להוציא אותי מהבית ולפעמים זה מאד מלחיץ אותי. אני יודעת שכוונתם טובה אבל קשה לי לצאת איתם והם מתוך כוונתם הטובה ממש מלחיצים אותי. אני מוצאת עצמי לעיתים מזומנות מנתקת טלפונים כדי להמנע מלדבר איתם. הרגשתי צורך לשתף אתכם.
שלום לכולם. אני חדשה בפורום זה. התאלמנתי לפני כ 9 חודשים. אני מרגישה שככל שהזמן עובר הכאב מתעצם והגעגועים גוברים. אני גרה לבד. הילדים גרים רחוק ואנו מתראים רק בסופי שבוע ולא תמיד. יש לי חברים רבים. אני עובדת ומשחקת ברידג. כמובן שהימים הקשים ביותר הם בסופי שבוע ובחגים. אני מוזמנת הרבה אבל אין לי כל רצון להיות בחברת אחרים. אני מרגישה הכי טוב כאשר אני לבד אבל יחד עם זאת מאד עצובה. החברים מאד רוצים להוציא אותי מהבית ולפעמים זה מאד מלחיץ אותי. אני יודעת שכוונתם טובה אבל קשה לי לצאת איתם והם מתוך כוונתם הטובה ממש מלחיצים אותי. אני מוצאת עצמי לעיתים מזומנות מנתקת טלפונים כדי להמנע מלדבר איתם. הרגשתי צורך לשתף אתכם.