שבוע טוב
- פותח הנושא aeshet
- פורסם בתאריך
תסלח לי ר' איש הרוח ../images/Emo4.gif
אבל אני זוכר דברים הפוך. נכנס יהודי לפורום. מבקש בקשה. לא שזה ממש חשוב. אבל יש מי שטורח להשיב. האיש איננו מגיב. לא לטוב ולא לרע. פשוט נעלם לשנה. חוזר ושואל אותה שאלה שנית. אמרו חכמים ממני. שכר מצווה זו מצווה. ואני כידוע לך אספן מצוות כפייתי. אבל אותה מצווה פעמיים בשנה ? אז זהו. זכרתי.
אבל אני זוכר דברים הפוך. נכנס יהודי לפורום. מבקש בקשה. לא שזה ממש חשוב. אבל יש מי שטורח להשיב. האיש איננו מגיב. לא לטוב ולא לרע. פשוט נעלם לשנה. חוזר ושואל אותה שאלה שנית. אמרו חכמים ממני. שכר מצווה זו מצווה. ואני כידוע לך אספן מצוות כפייתי. אבל אותה מצווה פעמיים בשנה ? אז זהו. זכרתי.
נועם סטאריק
New member
סליחה. תודה אמרת?
ישמרני האל מאנשים כמוך.
ישמרני האל מאנשים כמוך.
טרנספר לקיץ
New member
שערוריה חלק שני
תוכלו לשמוע שרבנים שונים רבים פה למי מגיע לכהן בתור משרת הרב הראשי של האלטנוי, תוכלו לשמוע על קבוצות גרים, על גיורי אינסטנט, על קריאת תורה מביישת בחוסר מקצועיות ועוד הרבה דברים שלא אשמח לפרט בחשש ללשון הרע. האנשים הנמצאים פה כבר אולי התרגלו למצב הנורא, וחלקם אף ממשיך לזומם עוד ועוד מריבות, לתכנן מפלות, לעשות פרובוקציות ולבייש את שמה של היהדות בכלל ושם היהדות של פראג בפרט. הנזק, הוא לכלל העם היהודי בעולם כולו. המצב המסובך הובא לידי דיינים בארץ ישראל (הרב גולדברג) וכל הצדדים חתמו לקבל עליהם את הפסק הסופי. בפסק הדין, כותבים הדיינים שהרב בראש הוא זה שיכהן באלטנוישול. לצופה מבחוץ על המצב, נראה היה שהמצב מתחיל איכשהו להסתדר, כיון שאנשי הרב סידאן עלו לבית הכנסת "הגבוה" ושם הם קיימו את המניינים שלהם. אולם מי שמתגורר כאן הבין, שזהו רק השקט שלפני הסערה הגדולה. אבל את המחיר הכבד ביותר לכל המריבות הללו שילמה צילה. צילה שוכבת בבית החולים. כל בנאדם שמכיר ואפילו לא מקרוב נדהם לגלות שדווקא אותה ילדה, שלא נגררה פה לשום מריבה, מעולם לא היתה מעורבת בקטטה ולמרות כל המצב הקשה נשארה ליהיות חברה גם של אנשים מהצד האחד וגם של אנשים מהצד השני והנה עכשיו היא המשלמת. צילה נכנסה בשבת לבית הכנסת, נדהמה לראות אנשים מדברים בפלאפון, אחרים עם סיגריות בפה, היא גם נדהמה לראות שספר התורה מונח בבזיון על הבימה ואותו רב שצריך לקרוא בתורה על פי החלטת בית דין (הרב בראש) מבוזה על ידי אדם שהיה בעבר גבאי בית הכנסת (יעקב שוואב), היה מזעזע לראות שאדם שהתגייר והודח מתוקף תפקידו הרבני באלטנוי (הרב סידאן) מוקף באנשיו (שרובם גרים שלא מגיעים לשחרית מנחה וערבית ובטח שלא באלט נוי) ותוקפים ומבזים את הרב בראש כדי שיתן לרב סידאן לקרוא בתורה.. היה מזעזע שמאחורי ההתנהגות הממש מגעילה הזאת ניצבים להם תומכים ומדריכים כמו אנשי סוכנות (הרב מנחם קלכהיים) החיים על חסדי הקהילה וחסדי חב"ד כיון שאת ילדיהם הם שולחים לחנך בגן הילדים של חב"ד וכאן עומדים ותומכים במריבה נגד הרב בראש אותה הם הציתו ביום שבת קודש, כשכיפות על ראשם ובתוך בית הכנסת... נגד חב"ד, נגד היהדות, בעד עצמם ובשביל הכבוד המדומה של עצמם. הטענה היתה שחב"ד גנבו להם את בית הכנסת. הם כנראה עוד לא שמעו שלבית כנסת כמו אלטנוי, העומד על תילו זה יותר מ-700 שנה, אין שייכות או בעלות למישהו מסויים! הם כנראה גם עוד לא שמעו שכשם שהכותל המערבי שייך לכל יהודי העולם כך בדיוק גם בית הכנסת אלטנוי שייך ל כ ל י ה ו ד י ב כ ל ה ע ו ל ם!! הרב בראש הציע פשרה, שכל רב יקרא מחצית מן הפרשה, אך הצעה זאת קיבלה סירוב חותך בידי יעקב שוואב, הר' קלכהיים, הר' סידאן ואנשיהם. בתוך כך, כשכבר אחד המתפללים הישראלים שם סוף סוף לב שהנורא מכל הוא שהמריבה היא ממש ליד ספרי התורה המבוזים, ביקש להחזיר לארון את הספרים. הרבנית בראש אשר רצתה להיכנס למקום נתקלה בסירוב של חברת השמירה שטענה שללא הוראה מפורשת של יעקב שוואב אין להם רשות להכניס אנשי חב"ד למקום (!!!) עד כאן, עמדה צילה שותקת והמומה בנעשה. אבל כשהמצב הגיע להתייעצות בין יעקב שוואב לבחורות הצעירות עם הפלאפון הסוללרי האם לאפשר את כניסתה של הרבנית וילדיה או לא, ואל התיירים המוכים שוק פתחו צעירי הרב סידאן בהסברים שחב"ד גנבו את בית הכנסת. צילה לא יכולה היתה יותר לשתוק. היא פנתה אל אחד התיירים מארה"ב ואמרה לו שלדעתה המצב קצת שונה, היא הראתה לו שהם (אנשי סידאן) תלו בפרהסיה מודעה בה הם כותבים שהם לא מקבלים עליהם את פסק הדין הרבני בירושלים וזאת למרות שחתמו להתחייב לקבלו לפני חצי שנה. זו התנהגות של רב? לסרב על עצמו ולהסית קהל מלקבל גזר דין רבני??! ובשבת? בבית כנסת? לעצור תפילה?? אני לא רוצה אפילו לדבר על הנזק הרב שהוא גורם בכך לציבור שלו שירשו לעצמם לעתיד לבוא להתר פסקי דין רבני אחרים בטוענה שגם הרב סידאן הותיר זאת לעצמו.. אנשי סידאן ובינהם הרב טעם הסוכנות- מנחם קלכהיים, החלו לעזוב את האלט נוי. אבל אל תדמיינו שהם לא זוממו משהו. הבחורה עם הפלאפון ( סוזנה פולטרובה, מהצד של סידאן) החלה צועקת על זוג התיירים שלא לשמוע לצילה. וצילה פנתה אליה בחיוך ושאלה "מה הבעייה שאני משוחחת איתם"? סוזנה ענתה לה "אתם גנבתם לנו את בית הכנסת"! , "עד רבא, הישארי כאן אם את חושבת שהוא שלך" ענתה לה צילה. סוזנה צעקה עליה "שאד-אפ" באנגלית, תוך כדי הדברים, כולם שמים לב שהאנשים של סידאן יוצאים מבית הכנסת, הבחורות ההסטריות שואלות את יעקב שוואב " למה אנחנו הולכים"? "ככה להשאיר להם את בית הכנסת?" "מה זה? מה קורה פה? ככה להפסיד בקלות ולתת לרבנית בראש להיכנס עם הילדים"? בתוך כך קלטנו כולנו את חיוכו השטני של יעקב שוואב המרגיע את הבחורות ואומר להן "אל תדאגו, קריאת התורה כבר לא יהיה להם! לקחתי את המפתחות של ארון הקודש איתנו!!" וחלקם כבר החלו לעלות להתפלל (בבית הכנסת "הגבוה") במקום שבו הם היו מקיימים את התפילות שלהם מהזמן בו היגיעה תשובת הפסק דין. "יכולתי להגיב, יכולתי לקרוא לרב בראש ולומר לו שהם לקחו את המפתחות, אבל בחרתי ליהיות אישיות הנשארת מחוץ למריבה כדי לא לקחת חלק בעברה יהידועה בחומרתה של "לא תבערו אש ביום השבת""-אומרת צילה. צילה ממשיכה את השיחה עם החברה כשהיא קולטת את המחזה ה אמור ל ז ע ז ע כל יהודי ירא שמיים היודע מה גודלה של עבירה של מניעת תפילה או קריאת תורה מיהודי אחר וקל וחומר מציבור שלם!! ובוחרת להמשיך לא לקרוא לרב בראש למרות שלכאורה יכולה היתה להגיד זאת , שישימו לב מה הולך פה, אבל היא לא עשתה זאת היא באמת אינה רוצה לקחת חלק במדורת האש הזאת. צילה שואלת את סוזנה:"את יהודיה?" "כן"!-עונה סוזנה. "ונראה לך שככה מתנהגים יהודים"? מונעים מיהודים אחרים להיכנס לבית הכנסת"?-שואלת צילה. "זה בית הכנסת שלנו, מותר לי!"-עונה סוזנה. "בית הכנסת הזה הוא של כל יהודי בעולם, הוא שלי כמו שהוא שלך והוא שלך כמו שהוא של הרבנית בראש וכמו שהוא גם שייך לתיירים, ליהודי העולם כולו! אומרת לה צילה. "שאד-אפ אמרתי! הם לא יכנסו לפה, הבנת?"-מתעצבנת סוזנה. "התנהגות כזאת, כמו שאת אומרת לא להכניס יהודיה לבית כנסת עם ילדים על הידיים, זאת לא התנהגות של יהודיה, זאת התנהגות שבה התנהגו הנאצים אל סבתא שלי, אבל בטוענתך שאת יהודיה אני רוצה להסביר לך שזה לא הולם יהודי להתנהג ככה"-ענתה לה צילה. בחורה אחרת מתערבת ואומרת לסוזנה (הבחורה שהתווכחה עם צילה ומנעה מהרבנית להיכנס) , עזבי אותה, מה את לא רואה שאין לה מוח?" צילה חייכה לעצמה והבינה שאין לה כאן פרטנרים לשיחה, היא הסתובבה ופנתה לאחיותיה הקטנות שלא הפסיקו לשאול אותה מה קורה פה? צילה אמרה להן "בואו נקרא תהילים, הרי זו שבת מברכים היום" צילה לא מספיקה להתיישב והבחורות ניצבות שוב על ידה כשסוזנה גוררת אחריה את גם את החבר שלה, (איש גבוה כעמוד חשמל ,רופא נשים במקצועו) הן מצביעות לעברה של צילה ואומרות לו "זאת היא" "היא"? הוא שואל, "זאת באמת לא בעיה בשבילי." צילה אפילו לא ידעה שמדברים עליה אבל מהר מאוד היא הבינה וגם הרגישה זאת היטב היטב על גופה, כי לא עברו שניות מספר והוא כרך יד אחת מסביב לגרונה וביד השניה היכה בה מכות נמרצות, מכות רצח! גבר, לבחורה,מכות,בתוך בית הכנסת, בשבת, רופא, רופא נשים, חובש כיפה.. והוא רוצה בית כנסת.. צילה בתחילה היתה בהלם, לא צעקה, אך כעבור שניה וחצי לאחר שהבינה מה קורה איתה היא החלה צורחת, צועקת, הילדים הקטנים בכו ובכו "אמא! אבא! הצילו!" ומי שמכיר פיגוע טרור בארץ יכול בהחלט להתחיל להשוות את האוירה, הפחד, האימה ומבטיהם הנפחדים של הילדים הקטנים.. רק ההבדל
תוכלו לשמוע שרבנים שונים רבים פה למי מגיע לכהן בתור משרת הרב הראשי של האלטנוי, תוכלו לשמוע על קבוצות גרים, על גיורי אינסטנט, על קריאת תורה מביישת בחוסר מקצועיות ועוד הרבה דברים שלא אשמח לפרט בחשש ללשון הרע. האנשים הנמצאים פה כבר אולי התרגלו למצב הנורא, וחלקם אף ממשיך לזומם עוד ועוד מריבות, לתכנן מפלות, לעשות פרובוקציות ולבייש את שמה של היהדות בכלל ושם היהדות של פראג בפרט. הנזק, הוא לכלל העם היהודי בעולם כולו. המצב המסובך הובא לידי דיינים בארץ ישראל (הרב גולדברג) וכל הצדדים חתמו לקבל עליהם את הפסק הסופי. בפסק הדין, כותבים הדיינים שהרב בראש הוא זה שיכהן באלטנוישול. לצופה מבחוץ על המצב, נראה היה שהמצב מתחיל איכשהו להסתדר, כיון שאנשי הרב סידאן עלו לבית הכנסת "הגבוה" ושם הם קיימו את המניינים שלהם. אולם מי שמתגורר כאן הבין, שזהו רק השקט שלפני הסערה הגדולה. אבל את המחיר הכבד ביותר לכל המריבות הללו שילמה צילה. צילה שוכבת בבית החולים. כל בנאדם שמכיר ואפילו לא מקרוב נדהם לגלות שדווקא אותה ילדה, שלא נגררה פה לשום מריבה, מעולם לא היתה מעורבת בקטטה ולמרות כל המצב הקשה נשארה ליהיות חברה גם של אנשים מהצד האחד וגם של אנשים מהצד השני והנה עכשיו היא המשלמת. צילה נכנסה בשבת לבית הכנסת, נדהמה לראות אנשים מדברים בפלאפון, אחרים עם סיגריות בפה, היא גם נדהמה לראות שספר התורה מונח בבזיון על הבימה ואותו רב שצריך לקרוא בתורה על פי החלטת בית דין (הרב בראש) מבוזה על ידי אדם שהיה בעבר גבאי בית הכנסת (יעקב שוואב), היה מזעזע לראות שאדם שהתגייר והודח מתוקף תפקידו הרבני באלטנוי (הרב סידאן) מוקף באנשיו (שרובם גרים שלא מגיעים לשחרית מנחה וערבית ובטח שלא באלט נוי) ותוקפים ומבזים את הרב בראש כדי שיתן לרב סידאן לקרוא בתורה.. היה מזעזע שמאחורי ההתנהגות הממש מגעילה הזאת ניצבים להם תומכים ומדריכים כמו אנשי סוכנות (הרב מנחם קלכהיים) החיים על חסדי הקהילה וחסדי חב"ד כיון שאת ילדיהם הם שולחים לחנך בגן הילדים של חב"ד וכאן עומדים ותומכים במריבה נגד הרב בראש אותה הם הציתו ביום שבת קודש, כשכיפות על ראשם ובתוך בית הכנסת... נגד חב"ד, נגד היהדות, בעד עצמם ובשביל הכבוד המדומה של עצמם. הטענה היתה שחב"ד גנבו להם את בית הכנסת. הם כנראה עוד לא שמעו שלבית כנסת כמו אלטנוי, העומד על תילו זה יותר מ-700 שנה, אין שייכות או בעלות למישהו מסויים! הם כנראה גם עוד לא שמעו שכשם שהכותל המערבי שייך לכל יהודי העולם כך בדיוק גם בית הכנסת אלטנוי שייך ל כ ל י ה ו ד י ב כ ל ה ע ו ל ם!! הרב בראש הציע פשרה, שכל רב יקרא מחצית מן הפרשה, אך הצעה זאת קיבלה סירוב חותך בידי יעקב שוואב, הר' קלכהיים, הר' סידאן ואנשיהם. בתוך כך, כשכבר אחד המתפללים הישראלים שם סוף סוף לב שהנורא מכל הוא שהמריבה היא ממש ליד ספרי התורה המבוזים, ביקש להחזיר לארון את הספרים. הרבנית בראש אשר רצתה להיכנס למקום נתקלה בסירוב של חברת השמירה שטענה שללא הוראה מפורשת של יעקב שוואב אין להם רשות להכניס אנשי חב"ד למקום (!!!) עד כאן, עמדה צילה שותקת והמומה בנעשה. אבל כשהמצב הגיע להתייעצות בין יעקב שוואב לבחורות הצעירות עם הפלאפון הסוללרי האם לאפשר את כניסתה של הרבנית וילדיה או לא, ואל התיירים המוכים שוק פתחו צעירי הרב סידאן בהסברים שחב"ד גנבו את בית הכנסת. צילה לא יכולה היתה יותר לשתוק. היא פנתה אל אחד התיירים מארה"ב ואמרה לו שלדעתה המצב קצת שונה, היא הראתה לו שהם (אנשי סידאן) תלו בפרהסיה מודעה בה הם כותבים שהם לא מקבלים עליהם את פסק הדין הרבני בירושלים וזאת למרות שחתמו להתחייב לקבלו לפני חצי שנה. זו התנהגות של רב? לסרב על עצמו ולהסית קהל מלקבל גזר דין רבני??! ובשבת? בבית כנסת? לעצור תפילה?? אני לא רוצה אפילו לדבר על הנזק הרב שהוא גורם בכך לציבור שלו שירשו לעצמם לעתיד לבוא להתר פסקי דין רבני אחרים בטוענה שגם הרב סידאן הותיר זאת לעצמו.. אנשי סידאן ובינהם הרב טעם הסוכנות- מנחם קלכהיים, החלו לעזוב את האלט נוי. אבל אל תדמיינו שהם לא זוממו משהו. הבחורה עם הפלאפון ( סוזנה פולטרובה, מהצד של סידאן) החלה צועקת על זוג התיירים שלא לשמוע לצילה. וצילה פנתה אליה בחיוך ושאלה "מה הבעייה שאני משוחחת איתם"? סוזנה ענתה לה "אתם גנבתם לנו את בית הכנסת"! , "עד רבא, הישארי כאן אם את חושבת שהוא שלך" ענתה לה צילה. סוזנה צעקה עליה "שאד-אפ" באנגלית, תוך כדי הדברים, כולם שמים לב שהאנשים של סידאן יוצאים מבית הכנסת, הבחורות ההסטריות שואלות את יעקב שוואב " למה אנחנו הולכים"? "ככה להשאיר להם את בית הכנסת?" "מה זה? מה קורה פה? ככה להפסיד בקלות ולתת לרבנית בראש להיכנס עם הילדים"? בתוך כך קלטנו כולנו את חיוכו השטני של יעקב שוואב המרגיע את הבחורות ואומר להן "אל תדאגו, קריאת התורה כבר לא יהיה להם! לקחתי את המפתחות של ארון הקודש איתנו!!" וחלקם כבר החלו לעלות להתפלל (בבית הכנסת "הגבוה") במקום שבו הם היו מקיימים את התפילות שלהם מהזמן בו היגיעה תשובת הפסק דין. "יכולתי להגיב, יכולתי לקרוא לרב בראש ולומר לו שהם לקחו את המפתחות, אבל בחרתי ליהיות אישיות הנשארת מחוץ למריבה כדי לא לקחת חלק בעברה יהידועה בחומרתה של "לא תבערו אש ביום השבת""-אומרת צילה. צילה ממשיכה את השיחה עם החברה כשהיא קולטת את המחזה ה אמור ל ז ע ז ע כל יהודי ירא שמיים היודע מה גודלה של עבירה של מניעת תפילה או קריאת תורה מיהודי אחר וקל וחומר מציבור שלם!! ובוחרת להמשיך לא לקרוא לרב בראש למרות שלכאורה יכולה היתה להגיד זאת , שישימו לב מה הולך פה, אבל היא לא עשתה זאת היא באמת אינה רוצה לקחת חלק במדורת האש הזאת. צילה שואלת את סוזנה:"את יהודיה?" "כן"!-עונה סוזנה. "ונראה לך שככה מתנהגים יהודים"? מונעים מיהודים אחרים להיכנס לבית הכנסת"?-שואלת צילה. "זה בית הכנסת שלנו, מותר לי!"-עונה סוזנה. "בית הכנסת הזה הוא של כל יהודי בעולם, הוא שלי כמו שהוא שלך והוא שלך כמו שהוא של הרבנית בראש וכמו שהוא גם שייך לתיירים, ליהודי העולם כולו! אומרת לה צילה. "שאד-אפ אמרתי! הם לא יכנסו לפה, הבנת?"-מתעצבנת סוזנה. "התנהגות כזאת, כמו שאת אומרת לא להכניס יהודיה לבית כנסת עם ילדים על הידיים, זאת לא התנהגות של יהודיה, זאת התנהגות שבה התנהגו הנאצים אל סבתא שלי, אבל בטוענתך שאת יהודיה אני רוצה להסביר לך שזה לא הולם יהודי להתנהג ככה"-ענתה לה צילה. בחורה אחרת מתערבת ואומרת לסוזנה (הבחורה שהתווכחה עם צילה ומנעה מהרבנית להיכנס) , עזבי אותה, מה את לא רואה שאין לה מוח?" צילה חייכה לעצמה והבינה שאין לה כאן פרטנרים לשיחה, היא הסתובבה ופנתה לאחיותיה הקטנות שלא הפסיקו לשאול אותה מה קורה פה? צילה אמרה להן "בואו נקרא תהילים, הרי זו שבת מברכים היום" צילה לא מספיקה להתיישב והבחורות ניצבות שוב על ידה כשסוזנה גוררת אחריה את גם את החבר שלה, (איש גבוה כעמוד חשמל ,רופא נשים במקצועו) הן מצביעות לעברה של צילה ואומרות לו "זאת היא" "היא"? הוא שואל, "זאת באמת לא בעיה בשבילי." צילה אפילו לא ידעה שמדברים עליה אבל מהר מאוד היא הבינה וגם הרגישה זאת היטב היטב על גופה, כי לא עברו שניות מספר והוא כרך יד אחת מסביב לגרונה וביד השניה היכה בה מכות נמרצות, מכות רצח! גבר, לבחורה,מכות,בתוך בית הכנסת, בשבת, רופא, רופא נשים, חובש כיפה.. והוא רוצה בית כנסת.. צילה בתחילה היתה בהלם, לא צעקה, אך כעבור שניה וחצי לאחר שהבינה מה קורה איתה היא החלה צורחת, צועקת, הילדים הקטנים בכו ובכו "אמא! אבא! הצילו!" ומי שמכיר פיגוע טרור בארץ יכול בהחלט להתחיל להשוות את האוירה, הפחד, האימה ומבטיהם הנפחדים של הילדים הקטנים.. רק ההבדל
טרנספר לקיץ
New member
שערוריה- חלק שלישי ואחרון
צורחת, צועקת, הילדים הקטנים בכו ובכו "אמא! אבא! הצילו!" ומי שמכיר פיגוע טרור בארץ יכול בהחלט להתחיל להשוות את האוירה, הפחד, האימה ומבטיהם הנפחדים של הילדים הקטנים.. רק ההבדל הוא שבפיגוע בארץ, או בכל מצב אחר של סכנה- הישראלים הם אנשים. הם יודעים לבוא, להסתכן בעצמם בשביל האחר ולבוא לעזרה ואילו פה עמדו בחורים צ'כים שפשוט חוץ מלצפות על האדם המכה המגונה ועל עיניה הסובלות מתחננות של צילה שיעזוב אותה כי כואב לה לא עשו כלום. אה, הם כן עשו, הם הסתובבו ועזבו את המקום. בסופו של דבר אבא של צילה הגיע וגונן עליה בגופו, דחף אותו שיעוף ממנה. צילה פחדה שאבא יקבל גם מכות ובשארית הכוחות היא ואמה גררו אותו אל מחוץ למה שנהפך ליהיות מעגל של מכים ומוכים. הכפתורים של אבא נקרעו מהחליפה השבתית, טבעת הזהב הקטנה של צילה נשברה גם היא לשתיים, אבל יותר מכל נשבר ליבה. היא התמוטטה על ריצפת בית הכנסת הקדוש. צילה, סיימה את המסע לבית הכנסת ליום שבת קודש במיטת בית החולים כשהיא גמורה פיזית אך עוד יותר נפשית. כי במהלך הזמן הזה ממש בו היא עדיין מותשת, לא רק שאין איש אשר יצא בגנאי על אותו אדם נבזה ומקולל, לא שהרב סידאן הטוען שהוא הרב הראשי או לפחות "נשיא הרבנים" מתעניין בשלומה. לא, גם הרב קלכהיים, שליח הסוכנות, לא מגנה ולא מתעניין. לבית החולים הגיע לביקור הרב בראש שגם ממשיך ומעודד אותה להתחזק באמונה בה'. לצילה זה כואב, כואב לה מאוד, כואב הגוף, כואבת הנפש הקטנה והיא עוד יותר נהרסת כשהיא קוראת כתבות מושמצות, כששמה מוכפש בלי ששואלים אותה איך זה בדיוק היה, כשיוצאים גרסאות נבזות, כשעיתונאים מבקשים לצלם אותה והיא מכסה את פניה בכפות ידיה הקטנות ורק רוצה שיעזבו אותה לנפשה, שיתנו לה להמשיך לגדול בשקט! הם לא עוזבים, לא מפסיקים. צילה מבינה," הם מרגישים עכשיו מאוימים והם חייבים ללכלך אותי כמה שאפשר". אומרת צילה. בבית הכנסת נמצאות מצלמות אשר תיעדו את כל המחזה הנוראי הזה והן והמכות שעל פניה הן העדות שנשארה כרגע וזועקת, ומזעזעת את כל החוקרים את הפרשה המחרידה הזאת. אכן, אנטישמיות על-ידי היהודים עצמם, בשנות 2005. "רק הנשמה שלי שלמה" אומרת צילה, "את זה הם לעולם לא יוכלו להרוס או לקחת ממני, הם יכולים להכפיש את שמי, להכות את גופי, ללכלך עלי הכל, כי הם מרגישים כמו דבורה מאויימת המוציאה את העוקץ כשהיא מרגישה שעומדים להרוג אותה. הדבר היחיד שמחזיק אותי בשפיות דעת, זה שאני יודעת שאני הייתי בסדר גמור, לא עוללתי בחיים למישהו רע, ואם אני מוכית ומותקפת מפני שהגנתי על כניסה של רבנית לבית כנסת אז אשרי שזהו חטאי עלי אדמות. באותה מידה הייתי מבזה כל מניעה או נסיון מניעה של כל יהודי אחר הרוצה להיכנס לבית הכנסת ומישהו, מתוך אינטרס פוליטי מנסה למנוע את זה ממנו".מסבירה צילה. "קשה לי מאוד, מעולם לא היה לי קשה כל כך, אני לא בנאדם שרגיל שמדברים עליו בציבור ובטח לא שמדברים עלי שקרים וממציאים עלי דברים, משתמשים באמצעי התקשורת גם כדי להכפיש את שמי הפרטי וגם תוך כדי מסיתים את ציבור הגויים נגד היהודים, שכן הגויים לא מבדילים בין אנשי סידאן, אנשי בראש או אנשים שאינם מעורבים כלל במה שהולך כאן" "יכולתי לפנות מייד למדיה, להצטלם לחדשות ולהראות את הקלטות וידאו שתיעדו את הכל, אבל בחרתי אחרת. חשוב היה לי, להגן על כלל הציבור היהודי, שלא יחשבו עלינו שככה מתנהגים אצלינו. אבל כנראה שטעיתי , כי אני רק רואה שהעיתונים מלאים גם ככה במידע מסויים שהוא כ ו ל ו שקרים, זיופים, השמצות שאני לא מסוגלת להאמין שאני קוראת נכון את אשר אני קוראת. נכון לרגע זה, צילה גם לא קיבלה שום התעניינות מהרבנים בארץ ששמעו על הנעשה (פרט לרבנית ירוסלבסקי שתחי' שמחזקת אותה). "האדם שהיכה אותי" ממשיכה צילה, "לא גונה בשום מדיה וחבריו (למשל יעקב שוואב) מנסים להעלים את העובדות, בכתבות וממכתבים שהם כותבים הם מפרסמים לדוגמא רק את החלק של הקטטה המאוחרת יותר בין המתפללים ואינו מזכיר שאני נפגעתי ולא שואל בשלומי כלל(!) בכתבות אחרות אני מגלה שהם טוענים שדוקטור מרטין הרהורצ'ק שהיכה אותי, עשה זאת מתוך דאגה לשלומי כיון שראה אותי עומדת ולא מדברת וחשב שנתקפתי בהלם והוא רצה להעיר אותי למציאות.. כתבות אחרות מכפישות יותר ויותר ואין לי כל רצון לכתוב את ההשמצות הללו כיון שידוע שהאדם אסור בלשון הרע אפילו על עצמו" "אני מתפללת שה' יראה את זה ויענה על זה תגובה בהתאם ובקרוב, ה' ראה את הכל ורואה שהם אפילו לא מצטערים על מה שהם עשו, כי במקום להשתמש במדיה וביעתונות כדי לבקש ממני סליחה, הם משתמשים בזה כדי להמשיך וללכלך ולהכפיש את שמי!" כבר לילה. צילה לא ממהרת ללכת אל המיטה, היא ממילא לא נרדמת כבר 5 לילות. מחר בערב ליל שבת, היא קיבלה מתנות מאנשים מסויימים שבאים לחזק אותה ולתמוך בה. את אחת המתנות היא קיבלה מאבא שלה- גז מדמיע להגנה עצמית. אבא, היא וכל אדם אשר עינו בראשו כבר הבין שהמצב דורש את זה, הרי אבא לא הולך תמיד איתה לכל מקום והצ'כים לא הגנו, אפילו חברת השמירה המוצבת מטעמי בטחון לא עשתה כלום. במקביל, צילה כבר קיבלה משני רבנים אחד מהארץ ואחד מחו"ל היתר לטלטל זאת עמה לבית הכנסת בשבת אפילו שאין ערוב. "אני לא לוקחת את זה איתי כשאני יוצאת לקניות וגם לא כשאני הולכת ללימודים, אני הולכת עם זה רק לבית הכנסת ולבנין הקהילה היהודית. שם, אני כבר יודעת אינני מוגנת גם כשאין לי אויבים. אנשים פה דואגים לעצמם. אני לא נושאת את זה עימי מפני שיש אנטישמיות ח"ו, אני נושאת את זה איתי להגנה מפני יהודים אחרים"... חבל רק, שהגז המדמיע לא יוכל לעזור לצילה להתגונן גם מפני הכתבות השקריות שהולכות ונכתבות וממלאות את העיתונים ואת עמודי האינטרנט. חבל גם, שאנשים מסויימים כמו הרב קלכהיים (שצילה היתה הבייביסטר של ילדיו), הרב סידאן,יעקב שוואב ועוד אינם יודעים לגלות אנשיות בסיסית ולהתעניין בשלומה של הילדה שהיתה אחת מחברתם עד לפני 6 ימים. חבל שיהודים דתיים משתמשים בבית הכנסת וביום הקדוש ביותר בשבוע לפטירת בעיות פוליטיות חבל שהבעיות הפוליטיות הללו באות על חשבון בריאותה הנפשית והפיזית של הילדה צילה. חבל גם שאיש לא מגנה ואין פוצה פה ומצפצף, לא מציב גבולות לאנשים עד כמה אפשר ליהיות אכזרי לבנאדם אחד שלא מסוגל לעולל כלום לאיש ולא מסוגל להתגונן. ליצירת קשר עם צילה: [email protected]
צורחת, צועקת, הילדים הקטנים בכו ובכו "אמא! אבא! הצילו!" ומי שמכיר פיגוע טרור בארץ יכול בהחלט להתחיל להשוות את האוירה, הפחד, האימה ומבטיהם הנפחדים של הילדים הקטנים.. רק ההבדל הוא שבפיגוע בארץ, או בכל מצב אחר של סכנה- הישראלים הם אנשים. הם יודעים לבוא, להסתכן בעצמם בשביל האחר ולבוא לעזרה ואילו פה עמדו בחורים צ'כים שפשוט חוץ מלצפות על האדם המכה המגונה ועל עיניה הסובלות מתחננות של צילה שיעזוב אותה כי כואב לה לא עשו כלום. אה, הם כן עשו, הם הסתובבו ועזבו את המקום. בסופו של דבר אבא של צילה הגיע וגונן עליה בגופו, דחף אותו שיעוף ממנה. צילה פחדה שאבא יקבל גם מכות ובשארית הכוחות היא ואמה גררו אותו אל מחוץ למה שנהפך ליהיות מעגל של מכים ומוכים. הכפתורים של אבא נקרעו מהחליפה השבתית, טבעת הזהב הקטנה של צילה נשברה גם היא לשתיים, אבל יותר מכל נשבר ליבה. היא התמוטטה על ריצפת בית הכנסת הקדוש. צילה, סיימה את המסע לבית הכנסת ליום שבת קודש במיטת בית החולים כשהיא גמורה פיזית אך עוד יותר נפשית. כי במהלך הזמן הזה ממש בו היא עדיין מותשת, לא רק שאין איש אשר יצא בגנאי על אותו אדם נבזה ומקולל, לא שהרב סידאן הטוען שהוא הרב הראשי או לפחות "נשיא הרבנים" מתעניין בשלומה. לא, גם הרב קלכהיים, שליח הסוכנות, לא מגנה ולא מתעניין. לבית החולים הגיע לביקור הרב בראש שגם ממשיך ומעודד אותה להתחזק באמונה בה'. לצילה זה כואב, כואב לה מאוד, כואב הגוף, כואבת הנפש הקטנה והיא עוד יותר נהרסת כשהיא קוראת כתבות מושמצות, כששמה מוכפש בלי ששואלים אותה איך זה בדיוק היה, כשיוצאים גרסאות נבזות, כשעיתונאים מבקשים לצלם אותה והיא מכסה את פניה בכפות ידיה הקטנות ורק רוצה שיעזבו אותה לנפשה, שיתנו לה להמשיך לגדול בשקט! הם לא עוזבים, לא מפסיקים. צילה מבינה," הם מרגישים עכשיו מאוימים והם חייבים ללכלך אותי כמה שאפשר". אומרת צילה. בבית הכנסת נמצאות מצלמות אשר תיעדו את כל המחזה הנוראי הזה והן והמכות שעל פניה הן העדות שנשארה כרגע וזועקת, ומזעזעת את כל החוקרים את הפרשה המחרידה הזאת. אכן, אנטישמיות על-ידי היהודים עצמם, בשנות 2005. "רק הנשמה שלי שלמה" אומרת צילה, "את זה הם לעולם לא יוכלו להרוס או לקחת ממני, הם יכולים להכפיש את שמי, להכות את גופי, ללכלך עלי הכל, כי הם מרגישים כמו דבורה מאויימת המוציאה את העוקץ כשהיא מרגישה שעומדים להרוג אותה. הדבר היחיד שמחזיק אותי בשפיות דעת, זה שאני יודעת שאני הייתי בסדר גמור, לא עוללתי בחיים למישהו רע, ואם אני מוכית ומותקפת מפני שהגנתי על כניסה של רבנית לבית כנסת אז אשרי שזהו חטאי עלי אדמות. באותה מידה הייתי מבזה כל מניעה או נסיון מניעה של כל יהודי אחר הרוצה להיכנס לבית הכנסת ומישהו, מתוך אינטרס פוליטי מנסה למנוע את זה ממנו".מסבירה צילה. "קשה לי מאוד, מעולם לא היה לי קשה כל כך, אני לא בנאדם שרגיל שמדברים עליו בציבור ובטח לא שמדברים עלי שקרים וממציאים עלי דברים, משתמשים באמצעי התקשורת גם כדי להכפיש את שמי הפרטי וגם תוך כדי מסיתים את ציבור הגויים נגד היהודים, שכן הגויים לא מבדילים בין אנשי סידאן, אנשי בראש או אנשים שאינם מעורבים כלל במה שהולך כאן" "יכולתי לפנות מייד למדיה, להצטלם לחדשות ולהראות את הקלטות וידאו שתיעדו את הכל, אבל בחרתי אחרת. חשוב היה לי, להגן על כלל הציבור היהודי, שלא יחשבו עלינו שככה מתנהגים אצלינו. אבל כנראה שטעיתי , כי אני רק רואה שהעיתונים מלאים גם ככה במידע מסויים שהוא כ ו ל ו שקרים, זיופים, השמצות שאני לא מסוגלת להאמין שאני קוראת נכון את אשר אני קוראת. נכון לרגע זה, צילה גם לא קיבלה שום התעניינות מהרבנים בארץ ששמעו על הנעשה (פרט לרבנית ירוסלבסקי שתחי' שמחזקת אותה). "האדם שהיכה אותי" ממשיכה צילה, "לא גונה בשום מדיה וחבריו (למשל יעקב שוואב) מנסים להעלים את העובדות, בכתבות וממכתבים שהם כותבים הם מפרסמים לדוגמא רק את החלק של הקטטה המאוחרת יותר בין המתפללים ואינו מזכיר שאני נפגעתי ולא שואל בשלומי כלל(!) בכתבות אחרות אני מגלה שהם טוענים שדוקטור מרטין הרהורצ'ק שהיכה אותי, עשה זאת מתוך דאגה לשלומי כיון שראה אותי עומדת ולא מדברת וחשב שנתקפתי בהלם והוא רצה להעיר אותי למציאות.. כתבות אחרות מכפישות יותר ויותר ואין לי כל רצון לכתוב את ההשמצות הללו כיון שידוע שהאדם אסור בלשון הרע אפילו על עצמו" "אני מתפללת שה' יראה את זה ויענה על זה תגובה בהתאם ובקרוב, ה' ראה את הכל ורואה שהם אפילו לא מצטערים על מה שהם עשו, כי במקום להשתמש במדיה וביעתונות כדי לבקש ממני סליחה, הם משתמשים בזה כדי להמשיך וללכלך ולהכפיש את שמי!" כבר לילה. צילה לא ממהרת ללכת אל המיטה, היא ממילא לא נרדמת כבר 5 לילות. מחר בערב ליל שבת, היא קיבלה מתנות מאנשים מסויימים שבאים לחזק אותה ולתמוך בה. את אחת המתנות היא קיבלה מאבא שלה- גז מדמיע להגנה עצמית. אבא, היא וכל אדם אשר עינו בראשו כבר הבין שהמצב דורש את זה, הרי אבא לא הולך תמיד איתה לכל מקום והצ'כים לא הגנו, אפילו חברת השמירה המוצבת מטעמי בטחון לא עשתה כלום. במקביל, צילה כבר קיבלה משני רבנים אחד מהארץ ואחד מחו"ל היתר לטלטל זאת עמה לבית הכנסת בשבת אפילו שאין ערוב. "אני לא לוקחת את זה איתי כשאני יוצאת לקניות וגם לא כשאני הולכת ללימודים, אני הולכת עם זה רק לבית הכנסת ולבנין הקהילה היהודית. שם, אני כבר יודעת אינני מוגנת גם כשאין לי אויבים. אנשים פה דואגים לעצמם. אני לא נושאת את זה עימי מפני שיש אנטישמיות ח"ו, אני נושאת את זה איתי להגנה מפני יהודים אחרים"... חבל רק, שהגז המדמיע לא יוכל לעזור לצילה להתגונן גם מפני הכתבות השקריות שהולכות ונכתבות וממלאות את העיתונים ואת עמודי האינטרנט. חבל גם, שאנשים מסויימים כמו הרב קלכהיים (שצילה היתה הבייביסטר של ילדיו), הרב סידאן,יעקב שוואב ועוד אינם יודעים לגלות אנשיות בסיסית ולהתעניין בשלומה של הילדה שהיתה אחת מחברתם עד לפני 6 ימים. חבל שיהודים דתיים משתמשים בבית הכנסת וביום הקדוש ביותר בשבוע לפטירת בעיות פוליטיות חבל שהבעיות הפוליטיות הללו באות על חשבון בריאותה הנפשית והפיזית של הילדה צילה. חבל גם שאיש לא מגנה ואין פוצה פה ומצפצף, לא מציב גבולות לאנשים עד כמה אפשר ליהיות אכזרי לבנאדם אחד שלא מסוגל לעולל כלום לאיש ולא מסוגל להתגונן. ליצירת קשר עם צילה: [email protected]
טרנספר לקיץ
New member
שערוריה חלק ראשון
בס"ד פסח התשס"ה ההודעה שלי ארוכה, לכן אחלק אותה ל-3 חלקים ואקווה שתקראו ותגיבו כבוד המתעניינים ה ש ל ו ם והברכה בפראג יש ילדה אחת, קוראים לה צילה. אינני יודעת אם שמעתם עליה. צילה היא נערה בת 19, ילדה חביבה ומחונכת התורמת לסובבים אותה הן בחיוך והן בהתנדבות. שנתיים היא חיה בפראג עם משפחתה. צילה גדלה וחונכה בבית דתי בירושלים לאמא ילידת צ'כיה, לאמא גיבורה אשר יכולה לספר לנו הרבה סיפורים אישיים שלה על האלט-נוי עוד מימי הקומוניזם הקשים ליהודי פראג. מגיל ינקות ידעה וגדלה צילה על סיפורי האלט-נוי שול- בית הכנסת העתיק ביותר באירופה. אמא תמיד אמרה לצילה שאי שם בפראג תמיד יחכה לה בית הכנסת המיוחד. אמא קנתה לה ולאחיה ספרים רבים על האלט נוי. תמונות של בית הכנסת היו מאז ומתמיד מעטרות את קירות ביתה של צילה. לפני כשנתיים, החליטה משפחה של צילה, בעידודו של הרב מרדכי אליהו שליט"א ורבנים נוספים להגיע לעזור ליהודי פראג, ההחלטה הסופית היתה קשה ביותר, אחרי הכל, להגיע למדינה זרה עם שבעה ילדים, היה מבחינתם לשנות את כל מסלול החיים. אבל העידוד הרבני והבקשות של הציבור הכריעו את הכף. כשהם הגיעו (ר"ח אדר ב' התשס"ג), אמא של צילה החלה ללמד בבית הספר היהודי לימודי יהדות, אבא של צילה התחיל לעסוק בעבודותכשרות בקהילה וארגן הכשרת כלים לפסח. לא היה קל, הבורות של האנשים זעקה מכל פינה. דוגמא לכך ניתן להביא שכשהרב מיכאל ירוחים ארגן הגעלת כלים ציבורית, לא הגיעו כמעט אנשים ואלה שהגיעו הביאו עמם כלי פלסטיק ועץ, בטענה שהם כבר מגעילים אותם ככה 20 שנה לפסח.. במקרים כאלה כל יהודי מבין שהזמן הניתן כרגע, יש לנצלו לפעילות מקסימלית של פעולות למען היהודים והדרכתם בעולם היהדות. האח של צילה, התבקש להיות החזן של הקהילה והחזן הראשי של בית הכנסת האלט-נוי-שול. אני זוכרת, שכששאלו את צילה איך היא מסתדרת כאן ללא חברת בנות דתיות בנות גילה, וללא חנות מכולת כשרה, ללא אוירה של קדושה בשבת ובתחילת הדרך גם ללא שפה, היא תמיד ענתה בחיוך- "את הכח ה' נותן ויתן, רק ללכת כל יום אל האלטנוי, תראו כמה מחזק ומעודד". "המקום שבו הקדושה זועקת מהקירות"- כך היתה מכנה צילה את המקום המיוחד. היא אהבה אותו ונקשרה אליו בעבותות של אהבה. תמיד היתה מגיעה להתפלל שם. לא, היא אינה יכולה להשלים מניין, היא גם לא בחרה להתפלל בו לפי סוג הרב שכיהן בו. צילה באלטנוי היתה תמיד.תמיד. ותמיד אמרה שגם שם תישאר תמיד. "כאן היתה מתפללת אמא שלי בנעוריה, כאן היתה מתפללת סבתא שלי וכאן היתה מתפללת הסבתא- רב שלי שנלקחה בשואה ל מחנה הריכוז טרזינשטאט ועל שמה אני קרויה"-כך אמרה תמיד צילה. בשנה האחרונה המריבות בקהילה רבות וקשות, אין איך להגדיר את המצב הנורא. כל תייר שמגיע נדהם לראות איך ומה קורה פה. אם תבואו, תוכלו לשמוע על ראשי קהילה הרבים למי מגיעה נשיאות הקהילה,
בס"ד פסח התשס"ה ההודעה שלי ארוכה, לכן אחלק אותה ל-3 חלקים ואקווה שתקראו ותגיבו כבוד המתעניינים ה ש ל ו ם והברכה בפראג יש ילדה אחת, קוראים לה צילה. אינני יודעת אם שמעתם עליה. צילה היא נערה בת 19, ילדה חביבה ומחונכת התורמת לסובבים אותה הן בחיוך והן בהתנדבות. שנתיים היא חיה בפראג עם משפחתה. צילה גדלה וחונכה בבית דתי בירושלים לאמא ילידת צ'כיה, לאמא גיבורה אשר יכולה לספר לנו הרבה סיפורים אישיים שלה על האלט-נוי עוד מימי הקומוניזם הקשים ליהודי פראג. מגיל ינקות ידעה וגדלה צילה על סיפורי האלט-נוי שול- בית הכנסת העתיק ביותר באירופה. אמא תמיד אמרה לצילה שאי שם בפראג תמיד יחכה לה בית הכנסת המיוחד. אמא קנתה לה ולאחיה ספרים רבים על האלט נוי. תמונות של בית הכנסת היו מאז ומתמיד מעטרות את קירות ביתה של צילה. לפני כשנתיים, החליטה משפחה של צילה, בעידודו של הרב מרדכי אליהו שליט"א ורבנים נוספים להגיע לעזור ליהודי פראג, ההחלטה הסופית היתה קשה ביותר, אחרי הכל, להגיע למדינה זרה עם שבעה ילדים, היה מבחינתם לשנות את כל מסלול החיים. אבל העידוד הרבני והבקשות של הציבור הכריעו את הכף. כשהם הגיעו (ר"ח אדר ב' התשס"ג), אמא של צילה החלה ללמד בבית הספר היהודי לימודי יהדות, אבא של צילה התחיל לעסוק בעבודותכשרות בקהילה וארגן הכשרת כלים לפסח. לא היה קל, הבורות של האנשים זעקה מכל פינה. דוגמא לכך ניתן להביא שכשהרב מיכאל ירוחים ארגן הגעלת כלים ציבורית, לא הגיעו כמעט אנשים ואלה שהגיעו הביאו עמם כלי פלסטיק ועץ, בטענה שהם כבר מגעילים אותם ככה 20 שנה לפסח.. במקרים כאלה כל יהודי מבין שהזמן הניתן כרגע, יש לנצלו לפעילות מקסימלית של פעולות למען היהודים והדרכתם בעולם היהדות. האח של צילה, התבקש להיות החזן של הקהילה והחזן הראשי של בית הכנסת האלט-נוי-שול. אני זוכרת, שכששאלו את צילה איך היא מסתדרת כאן ללא חברת בנות דתיות בנות גילה, וללא חנות מכולת כשרה, ללא אוירה של קדושה בשבת ובתחילת הדרך גם ללא שפה, היא תמיד ענתה בחיוך- "את הכח ה' נותן ויתן, רק ללכת כל יום אל האלטנוי, תראו כמה מחזק ומעודד". "המקום שבו הקדושה זועקת מהקירות"- כך היתה מכנה צילה את המקום המיוחד. היא אהבה אותו ונקשרה אליו בעבותות של אהבה. תמיד היתה מגיעה להתפלל שם. לא, היא אינה יכולה להשלים מניין, היא גם לא בחרה להתפלל בו לפי סוג הרב שכיהן בו. צילה באלטנוי היתה תמיד.תמיד. ותמיד אמרה שגם שם תישאר תמיד. "כאן היתה מתפללת אמא שלי בנעוריה, כאן היתה מתפללת סבתא שלי וכאן היתה מתפללת הסבתא- רב שלי שנלקחה בשואה ל מחנה הריכוז טרזינשטאט ועל שמה אני קרויה"-כך אמרה תמיד צילה. בשנה האחרונה המריבות בקהילה רבות וקשות, אין איך להגדיר את המצב הנורא. כל תייר שמגיע נדהם לראות איך ומה קורה פה. אם תבואו, תוכלו לשמוע על ראשי קהילה הרבים למי מגיעה נשיאות הקהילה,
ראיתי גם ראיתי.
יש משהו באנונימיות, של הניק האינטרנטי. אשר מושך אנשים להראות מה שהם באמת. האינטרנט כים של כל מיני דגים. לא תזהר תחטוף איזו נשיכונת מכרישון עם מנייריזמים של כלבון-ים. השפה העברית לא משאירה הרבה מקום למלים, כמו תודה. אבל "מגיע לי" ואתה "חייב לי" תשמע על כל צעד ושעל. כי ממה נפשך. האיש את מבוקשו קיבל. עכשיו הוא זקוק לי לכפרות. כנראה, תגובה כזאת מנפחת לו את האגו לעשר השנים הבאות.
יש משהו באנונימיות, של הניק האינטרנטי. אשר מושך אנשים להראות מה שהם באמת. האינטרנט כים של כל מיני דגים. לא תזהר תחטוף איזו נשיכונת מכרישון עם מנייריזמים של כלבון-ים. השפה העברית לא משאירה הרבה מקום למלים, כמו תודה. אבל "מגיע לי" ואתה "חייב לי" תשמע על כל צעד ושעל. כי ממה נפשך. האיש את מבוקשו קיבל. עכשיו הוא זקוק לי לכפרות. כנראה, תגובה כזאת מנפחת לו את האגו לעשר השנים הבאות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.