שבוע טוב...

[כנפיים לבנות]

שבוע טוב...

שיהיה שבוע טוב לכולם

אמממ... אני חולה קצת

לא משהו רציני... אבל נראה לי שיש קצת חום... בכל מקרה... פתאום מצאתי את עצמי חושבת מעניין איך זה כשחולים ויש אמא בסביבה.. לא יודעת... אף פעם לא ממש חשבתי על זה... בטוח לא בתקופה האחרונה... זה ממש מוזר לי.. אני קראת הודעות שלכן ואתן כותבות כמה אתן מתגעגעות... כמה היא חסרה... כמה זה קשה להתגבר.. אני לא הייתי צריכה להגבר... פשוט גדלתי ככה... זו הייתה עובדה בשבילי... אף פעם היא לא הייתה כאן אז גם לא ממש הרגשתי בחסרונה.. הרגשתי בחסרון של הדמות.. ממש מעניין ומסקרן אותי איך כשיש אמא... אבל לא הרגשתי בחסרון של אמא שלי... לא הכרתי אותה... לא יודעת מה אני מנסה לומר בכל זה... סתם התחלתי לכתוב משהו וקצת נסחפתי... בכל מקרה... שיהיה שבוע טוב!!

 

[shtuty]

../images/Emo101.gif vjknv nvhrv

 

[shtuty]

הכוונתי: החלמה מהירה...

 

[כנפיים לבנות]

תודה שטותי...../images/Emo20.gif

 

[סְקָאלִי]

../images/Emo24.gif ../images/Emo101.gif

החלמה מהירה! וחיבוק גדול ...

 

[כנפיים לבנות]

תודה רבה סקאלי..../images/Emo20.gif

חשבתי על זה... ונראה לי שזה פשוט מעין נפילת מתח אחרי כל מה שקרה בזמן האחרון... השחרור מהצבא וכל מה שהיה מסביב.. תודה לך...

 

[סְקָאלִי]

אני חושבת שזה ככה כשיש פתאום זמן -

יש פתאום איזה ואקון כזה, או איזה מין ריק, ולתוכו נשאבות כל מיני מחשבות. ככה זה היה גם אצלי כשהשתחחרתי מהצבא. פתאום לא היה עומס זמן, ומסדרים, והשכמות, ופתאום נהיה לי מלא זמן לחשוב. אבל גם אם זה היה קשה, בסופו של דבר זה עשה לי טוב כי סופכלסוף התמודתי עם כל מיני דברים שקודם כנראה קצת הדחקתי. בכלל, שחרור מהצבא זו תקופת ביניים כזו, התארגנות מחדש, וכאלה. אם את צריכה סיוע בקבלת החלטות, או סתם ללשתף, אז כמו שאת יודעת אנחנו כאן ...

 

[איחוד האחת]

../images/Emo24.gif

אנרגיות רייקי (ריפוי) בדרך אלייך... שבוע טוב.

 

[כנפיים לבנות]

תודה...

מקווה זה יעזור..

 

[איחוד האחת]

שבוע טוב ../images/Emo39.gif

מזל טוב לשחרור...ובהצלחה במהשך דרכך... נראה שהחסר אצלך התבטא בחסרונה של הדמות עצמה. האם את יודעת לומר מה השוני בין השניים?? הכוונה כמובן בהתייחס לדברים ששמעת/קראת מאחרות שאיבדו את אמן?

 

[S u n n y 1]

היי כנפיים

הרגשות שאת מתארת מוכרים לי מאוד, ואם אני זוכרת נכון אפילו 'שרשרנו' על הנושא הזה פה בעבר, אני יכולה מאוד מאוד להבין מה את מנסה לומר...ובכלל לא נסחפת, זה אישיו מאוד רציני בתהליך של האובדן שלנו. גם אני לא זכיתי להכיר את אימי לזמן רב ובכל זאת הכמיהה היא גדולה זה מן געגוע למשהו לא ידוע... גם לי אין לי זכרונות או געגוע למשהו שעשינו יחד שאני יכולה להתרפק עליו, אבל יש לי את הצורך בדאגה ואהבה אימהית עד שלפעמים ממש כואב לי כל הגוף. גם אני מרגישה את החסרון של הדמות יותר, אבל יודעת שמשהו בתוכי מתגעגע וכמהה לאימי שעוד הייתה בחיים והספיקה לתת לי מאהבתה הגדולה, גם אם איני זוכרת זאת באופן מודע.