שבוע טוב
היי בנות, מקווה שהיה לכולכן חג שמח. רציתי לעדכן אתכן שאני החלפתי את הניק מ-chicky67 ל chicky47 עקב בעיה עם הסיסמה. קצת עדכון: אני כרגע בשבוע 34 עם תאומים בת/בן. הגעתי לשלב שאני לא יכולה לישון, בקושי הולכת, הכל כואב, הקרסוליים התנפחו לי (לחץ דם תקין), בגדי הריון כבר לא עולים עלי, הרגשה כללית של אי שקט/אי נוחות (בנות, אל תכעסו עלי כי אני לא מתלוננת רק חולקת). אני זוכרת כמה רציתי ונלחמתי בשביל ההריון הזה אחרי 2 טיפולים שנכשלו ב-ivf ו 3 הפלות מתרומה.
קבעתי ניתוח ל15 במאי אצל דר. גיאלצ'ינסקי בהדסה עין כרם. הייתי רוצה להקדים את הניתוח מכיוון שכל כך קשה לי אבל אני יודעת שכמה שיותר זמן התאומים "מתבשלים" זה עדיף . אני מאד התחברתי אליהם במשך ההריון הזה. כבר לא אכפת לי איך הם יראו חיצוניים כי הם שלי לכל דבר. שהם יהיו בגיל שאפשר להבין אני כן מתכוונת לספר להם שהם מתרומה. אני חושבת שזכותם לדעת. ראיתי היום שרט דוקומנטרי על גבר שבגיל 18 גילה שאחותו הגדולה היא בעצם האמא הביולוגית שלו וזה כמעט הרס אותו נפשית.
לא יודעת למה אני כותבת את כל זה עכשיו, נראה לי שאני מאד רגשית , כל ההורמונים משתוללים, אני גם מרגישה חלשה פיזית אך אלוהים נותן לי את הכח לעבור עוד יום. מאחלת לכל הבנות שבטיפול עכשיו הצלחה רבה ולכל הבנות שהן בהריון , הריון קל ושתצאו מהבית חולים עם ידיים מלאות. אף פעם לא חשבתי שאני אגיע לשלב כזה של הריון--היו לי המון מכשולים בדרך: שרירנים ברחם, בעיה עם בלוטת התריס, קרישיות יתר, סכרת הריונית, דלקות בשתן, ועוד כמה הפתעות אבל כל הסבל הזה שווה... אז בבקשה לא לאבד בתקווה. אני מצדיעה לכל אחת מכן על האומץ ונחישות להמשיך למרות כל הקשיים...
היי בנות, מקווה שהיה לכולכן חג שמח. רציתי לעדכן אתכן שאני החלפתי את הניק מ-chicky67 ל chicky47 עקב בעיה עם הסיסמה. קצת עדכון: אני כרגע בשבוע 34 עם תאומים בת/בן. הגעתי לשלב שאני לא יכולה לישון, בקושי הולכת, הכל כואב, הקרסוליים התנפחו לי (לחץ דם תקין), בגדי הריון כבר לא עולים עלי, הרגשה כללית של אי שקט/אי נוחות (בנות, אל תכעסו עלי כי אני לא מתלוננת רק חולקת). אני זוכרת כמה רציתי ונלחמתי בשביל ההריון הזה אחרי 2 טיפולים שנכשלו ב-ivf ו 3 הפלות מתרומה.
קבעתי ניתוח ל15 במאי אצל דר. גיאלצ'ינסקי בהדסה עין כרם. הייתי רוצה להקדים את הניתוח מכיוון שכל כך קשה לי אבל אני יודעת שכמה שיותר זמן התאומים "מתבשלים" זה עדיף . אני מאד התחברתי אליהם במשך ההריון הזה. כבר לא אכפת לי איך הם יראו חיצוניים כי הם שלי לכל דבר. שהם יהיו בגיל שאפשר להבין אני כן מתכוונת לספר להם שהם מתרומה. אני חושבת שזכותם לדעת. ראיתי היום שרט דוקומנטרי על גבר שבגיל 18 גילה שאחותו הגדולה היא בעצם האמא הביולוגית שלו וזה כמעט הרס אותו נפשית.
לא יודעת למה אני כותבת את כל זה עכשיו, נראה לי שאני מאד רגשית , כל ההורמונים משתוללים, אני גם מרגישה חלשה פיזית אך אלוהים נותן לי את הכח לעבור עוד יום. מאחלת לכל הבנות שבטיפול עכשיו הצלחה רבה ולכל הבנות שהן בהריון , הריון קל ושתצאו מהבית חולים עם ידיים מלאות. אף פעם לא חשבתי שאני אגיע לשלב כזה של הריון--היו לי המון מכשולים בדרך: שרירנים ברחם, בעיה עם בלוטת התריס, קרישיות יתר, סכרת הריונית, דלקות בשתן, ועוד כמה הפתעות אבל כל הסבל הזה שווה... אז בבקשה לא לאבד בתקווה. אני מצדיעה לכל אחת מכן על האומץ ונחישות להמשיך למרות כל הקשיים...
