שבוע טוב....

[אשבל1]

שבוע טוב....

אין לי מצב רוח..... מתגעגעת.... http://www.youtube.com/watch?v=mIixErp_jds&feature=related

 

[mykal]

מה קרה? מה גרם?

 

[אשבל1]

יש מצבים שמחזירים אותי רגשית ופיזית

למקום הזה שרוצה להיות ילדה של...בת של.....לדבר, לספר, מאמינה שבמהלך היום תהיה הקלה, תודה

 

[mykal]

כשזה קורה לי,

ולאחרונה די הרבה, (בעקבות הפרידה מאבא ומחפציו)
אני לוקחת כוס תה חמה, נכנסת למיטה --בוכה את נפשי נרדמת קצת.
ומתעוררת, עם הקלה. תנסי, אולי יעזור גם לך?

 

[אשבל1]

תודה,כולם יצאו ואני יכולה להיות קצת עם עצמי

אני עם תה חם

 

[אור העצובה]

דברים שמחזירים אחורה...

בוקר טוב אבל זהו בדיוק- שלא כל כך. ולא קרה שום דבר ממשי. פתאום בלי כל סיבה נראית לעין- לא יום הולדת, לא חג, סתם, פתאום זה בא ומציף כמו גל ענק של כאב. אתמול הייתי עם הבן הקטן במסיבת יום הולדת של אחת החברות מהגן. בעוד שכולם עסוקים בשיחות חולין על הא ועל דא אני בוהה בכל הבנות שמדברות על אמא שלהן שמטפלת להן בילדים, עוזרת, ובכלל- יש להן אמא!!!!!!!! מעולם לא קנאתי. בכלום ועל כלום. רק על זה, לעזאזל. והבוקר קראתי על האב המדהים שגאל את בתו האהובה בהמתת חסד והתאבד. זה היה הטריגר. סכר הבכי נפרץ. אולי כשייבש אוכל לנשום שוב כי כבר שבוע מסתובבת עם מחנק בגרון. בפסטיגל. בלילה, במשרד, בכביש, זה לא מרפה. שיהיה לכולנו שבוע יותר טוב.

 

[אשבל1]

זה כל כך זה....כל הדברים שמנית..

 

[אור העצובה]

לאשבל

תודה על ההזדהות. אני לא כותבת כאן המון. יותר קוראת פסיבית. אני פשוט מכירה לא מכירה את כל הבנות כאן. זה מוזר- הפורום הזה שהלואי ולא היה צריך לקבל אליו מנויים נוספים... וכן, זה נורא נורא קשה האין הזה. ביום יום שלי אני שומעת עשרות אם לא מאות פעמים את הקריה ה"מנדנדת" הזאת "אמממאאאאא" ולרגע מתעצבנת- שיפסיקו "לחפור" כל הזמן... "אמממאאא" , גם בגיל 5, גם בגיל 15, בכל נושא שבעולם הם קוראים לך. ואת באה, כמובןוזה זורק אותי לחשוב על המשמעות הע-צ-ו-מ-ה שיש למילה הזאת בחיי אדם!!!!!!!!! כמה פעמים אומרים "אמא" ובכמה הקשרים!!!!!!! איך המוסד הזה האמהי זה שנותן חיים לכל יצור חי אי פעם, זה שאחראי על קיום האנושות, איך הוא בכלל יכול למות?
אשבל- מאחלת לך שהיום הזה יעבור בשקט ושתזכי לרוגע ןלכוחות שיחזרו. הם תמיד חוזרים בסוף. מקווה כל כך שכל האמהות באשר הן אי שם רואות את כל זה. אמן.

 

[אשבל1]

אור, הרבה כוח את נותנת

יש לנו ילדים בגילאים מאוד דומים, יודעת על מה את מדברת , חשבתי שאקח פסק זמן כמה שעות לעצמי, האמצעית התקשרה שסובלת מכאבים, נסעתי לביה"ס להביא אקמול, הקטן מיד מגיע , ואני רוצה להיות אמא "מאושרת" כי מגיע להם, הם מקסימים, ואני רוצה למצוא שלווה , שהכאב הפנימי יפחת, שהדמעות יחזרו למקומן... תודה

 

[אור העצובה]

לאשבל

כנראה שאין לאמהות דבר כזה "פסק זמן". מאחל לך וגם לעצמי ולכול למצוא מתישהו את הרוגע הנכסף הזה. למען הילדים שקוראים לנו "אמא" ולמען עצמנו. המשך יום רגוע לכולם.

 

[נודדת בדרכים]

גם לי היה אתמול יום קשה...

הטריגר היה הסיפור על האב הרופא עם בתו החולה. זה הזכיר לי והתחלתי לבכות והיה לי קשה להפסיק...
ממש הרגשתי צורך לדבר עם מישהו אבל כל אחד מהחברים שלי עסוק עמוק בתוך הצרות שלו עצמו...לאנשים כבר אין סבלנות להכיל את הכאב שלי
אתמול בלילה זה היה ממש קשה, לא ידעתי מה לעשות...

לפעמים אני חושבת על מה יהיה כשאתחתן...כשאלד ילדים...זה קצת רחוק ממני כרגע אבל אמא שלי לא תהיה איתי שם.

 

[אשבל1]

נודדת יקרה,

שמחה שהרגשת נוח כאן לכתוב ולספר, מה שלומך היום?

 

[נודדת בדרכים]

תודה על התגובה

מאוד נחמד שיש למי לפנות.

אני מרגישה קצת יותר טוב. היו לי שישי שבת קשים ועכשיו אני עומדת בפני תקופה חדשה של עבודה ראשונה אחרי התואר אז אני קצת בלחץ וכמובן שזה מעלה געגועים ועצבות.

 

[עדיהר1]

לאור העצובה - האב הרופא והבת החולה

הטראגיות של האב הרופא ובתו החולה - באמת דורשים חומת הגנה עצומה ועבה
כדי להתגונן מפניה, כדי שלא תחדור.

 

[אשבל1]

יש בי עוד כח....

http://www.youtube.com/watch?v=bZRNeRxB2c4