שבוע טוב!!

[מתחילה מההתחלה]

שבוע טוב!!

חזרתי הרגע ממפגש של כמה חברים ולמרות האהבה והחיבור שיש ביננו- היום הרגשתי משהו שונה, משהו מוזר- חוסר שייכות מסויימת. כולם זוגות נשואים עם ילדים, מדברים על רכישת בית, עיצוב הבית- ואני?!- אפילו לא קרובה לעולם הזה... מצד אחד עברה בי תחושה של פיספוס הזוגיות- איך ולמה דווקא לי זה קרה?! במה שגיתי? אולי אם הייתי עושה משהו בצורה קצת אחרת- יכולתי להיות היום בזוגיות מוצלחת ומאושרת כמוהם? ומצד שני- כשראיתי את החברים שלי- התפללתי שיום יבוא ואמצא לי זוגיות מוצלחת שכזו. ושאולי עדיף לי להיות עכשיו קצת לבד ובעז"ה בעתיד יהיה טוב יותר... זה הולך להרגיש ככה בכל פעם שאצא עם חברים נשואים?! יצאתי מבולבלת!!

 

[קטנטן קטן]

נשמע

כאילו התגרשת בשבוע שעבר מקסימום לפני חודש. ככה זה החיים, יש שזוכים להגרש ויש שרק "זוכים" להתגרש, ובלי קשר, הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. ברכתי, שתמצאי אושר ועושר מיד ולתמיד!!!

 

[בטר אנד דיפרנט]

מה , לא ידעת ?

שהם עברו את שלב ה`בין אישי` ? אבל לא כולם שוים ... נשים נשואות מדברות על : הרזיה , ספא , הריונות , ובמיוחד על בגדים ופיאות , מניקור ופדיקור ... ישנם הרבה נושאים משותפים לכל הנשים ... פשוט `נפלת` לערב שכזה ... אני מאד ממליץ לא לנתק קשר עימם ... זה `בריא` לך , לגוון את החברה שלך, כי אין סיבה בעולם שתהיי צמודה לגרושות בלבד ! וחוצמזה , שישנו סיכוי שימצאו בשבילך בחור טוב ... ח ח ח

 

[המאושרת1]

אבל הבעסה

עם חברים נשואים זה שמרגע החתונה שלהם, הם לא מפסיקים לנסות למצוא לי שידוך {כדי שנוכל לצאת ביחד שני זוגות...} והקטע היותר מעצבן, זה שהבעל מתעקש להכיר לי את החברים שלו... {כדי שאם כבר אנחנו יוצאים בזוגות אז יהי'ה לו עם מי לדבר...}

 

[ציפי81]

אני כל כך הזהרתי את כולם

שהם לא מעזים להציע

 

[ציפי81]

מי אמר לך שהזוגיות שלהם מוצלחת?

סתם כדי להזכיר לך ש"האדם יראה לעיניים..." זה בדיוק מה שכולם חשבו עלי עד הגט. מעבר לזה, נראה לי שמתרגלים. לא מצאתי את עצמי מקנאת כשביליתי עם חברים נשואים. במה שגית? שאלה שתמיד אנחנו נוטים לשאול את עצמינו, ויש בה משהו חיובי, כי ייתכן וניתן ללמוד מזה משהו לעתיד. אבל אל תאכלי את הלב על העבר.

 

[ליגה76]

תלוי איך מסתכלים..

אני יוצאת המון עם החברים שלי. היינו 3 זוגות שהיינו יוצאים המון יחד מטיילים יחד חוגגים יחד והיום זה ממשיך, כ"כ טוב לי איתם. אני מרגישה איתם שאני נמצאת עם אנשים בריאים בנפשם. וכל החניכים של בעלי שבאו אחרי התאונה כל יום לעזור ולתמוך, היום כולם נשואים וכ"כ כיף לי להיות איתם ולראות אותם מאושרים. הייתה פעם אחת שנצבט לי הלב, הם אירגנו לי מסיבת הפתעה במסעדה, הגעתי אני רואה את החברים שלי מסביב לשולחן מחכים לי ו... 2 מקומות ריקים!! הרגשתי סכין בלב, אבל אז הגיע ידיד טוב שלי. והכל חלף. טוב לי לראות אנשים שטוב להם. שמחה בשבילם ונהנת איתם. מתפללת שיהיה יום ואהיה עם איש אוהב ואהוב. תמשיכי להיפגש איתם, אל תנתקי קשר, אולי אם תשני את המחשבה תרגישי הרבה יותר טוב...

 

[reo2]

אני גם בעד גיוון החברה. אני בטוחה

שחברים אלו אוהבים אותך ורוצים להיות איתך. אבל תעמידי את עצמך במקום הראשון. אם לפעמים לא מתחשק לך ללכת למפגשים כי את מרגישה שקשה לך עם זה אז אל תכריחי את עצמך... מצד שני... יש סכנה שאם לא תשקיעי בקשר איתם הוא ידעך. אז תעשי את השיקול הנכון ואני בטוחה שתמצאי את האיזון. ובנוסף שימי מול עיניך את העובדה שאם הם לא היו רוצים בקרבתך הם היו מנתקים את הקשר (קרה לי עם זוג חברים שכנראה לא יכלו להכיל את מצבי... וניתקו קשר! והוא היה החבר הכי טוב של בעלי ז"ל)

 

[תורני]

כנראה שאת צריכה להתחתן

ולא להשאר בודדה לא בריא ולא רצוי

 

[ותשחק]

מתחילה יקרה

לא הספקתי לקרוא עדיין את התשובות של כולם, אז אני מקווה שאיני חוזרת כאן על דברים. וכן אני כותבת כרגע בכלליות. אני חושבת, שבתור גרושה טרייה יחסית, המחשבות למה זה קרה דווקא לי, איפה אני שגיתי, וכל השאלות שהטבת לתאר, הם קצת יותר מטרידות בהתחלה. אחר כך, מתרגלים, מסתגלים, מתרגמים את הדברים למילים אחרות ולמחשבות אחרות, ואין הכוונה למדחיקים חלילה.. מצד שני, גם בהמשך זה נהיה קצת קשה, במיוחד הקושי לראות את ההיא יולדת עוד ילד, ואותם קונים בית וכו', כשכבר מאוד רוצים להתקדם הלאה, והדברים עדיין לא מתקדמים כרצוננו.. זה לא קשור לקנאה, אלא אצלי לפחות לרגש טבעי של רצון ללדת, אצל מישהו אחר זה בית וכן הלאה. אני אישית, רוב הזמן עם זוגות נשואים ומשפחות, וכמעט לא מרגישה את התחושות האלו, וגם עם כן, אני לא 'נופלת' לתוכם. זו כרגע המציאות שלי, ואני מנסה למצוא את הכי טוב שבה. להתייאש, לרחם על עצמי, לא ממש יעזור, אז אני מנסה לראות את הטוב בסיטואציה שלי, או לפחות לשמוח במה שאני יכולה לשמוח בו. רוב הזמן אני מרגישה ככה, ולכן גם רוב החברים שלי, או יותר נכון, חברותיי, מרגישות בנוח לספר לי על הריון בתחילת הדרך, על דברים שעוברות בנישואיהם וכן הלאה.. אולי במקרה אחד, אני יכולה להעיד על חברה אחת שאני פחות מרגישה בנוח לידה, כי השאלות שלה כלפי מגיעות ממקום של 'איך את מסתדרת', 'לא קשה לך' וכו', ואז זה מראש מעמיד אותי במקום קצת פחות נעים. במקרה הזה, אני מחייכת ועוברת נושאים בעדינות, מתענינת בשלומה, ומסתכלת על הדברים בעין טובה. אם זה היה מאוד מציק לי, הייתי מדברת איתה בעדינות, או לחילופין מדברת איתה פחות בתקופה הזו.

 

[touti]

כן!

ככה זה הולך להרגיש בכל פעם שתראי זוגיות טובה אצל הדשא של השני. וזה גם טבעי ככה להרגיש כי אדם מלידתו הוא יצור חברתי שמחפש קרבה. זו התוכנה שלנו ככה ברא ה אותנו. בס"ד כל אחד בשעתו ובעתו