שבוע טוב
- פותח הנושא liat1953
- פורסם בתאריך
שאלה טובה...
השיטות שאני מנסה הן פשוט לנסות לעשות דברים אחרים. לקרוא ספר, ללכת לטייל או לעשות כל דבר אחר שאהבתי לעשות לפני שהאינטרנט נכנס לחיי... פעם חשבתי לקבוע לעצמי שעות מסויימות לגלוש בהן וזה החזיק מעמד כמה ימים עד שחזרתי לסורי... עכשיו אני חושבת לשנות את מסלול החופשי-חודשי באינטרנט כך שאוכל לגלוש רק בשעות הערב למשל, או בכלל לא לעשות מסלול מיוחד אלא שזה יהיה בדיוק לפי השעות ומאחר ואני קצת בלחץ כלכלי, אני חושבת שזה ידרבן אותי לגלוש פחות. אלה השיטות שלי.
השיטות שאני מנסה הן פשוט לנסות לעשות דברים אחרים. לקרוא ספר, ללכת לטייל או לעשות כל דבר אחר שאהבתי לעשות לפני שהאינטרנט נכנס לחיי... פעם חשבתי לקבוע לעצמי שעות מסויימות לגלוש בהן וזה החזיק מעמד כמה ימים עד שחזרתי לסורי... עכשיו אני חושבת לשנות את מסלול החופשי-חודשי באינטרנט כך שאוכל לגלוש רק בשעות הערב למשל, או בכלל לא לעשות מסלול מיוחד אלא שזה יהיה בדיוק לפי השעות ומאחר ואני קצת בלחץ כלכלי, אני חושבת שזה ידרבן אותי לגלוש פחות. אלה השיטות שלי.
אני לא בטוחה שהתשובה היא "כן" גורף
כי גמילה, כפי שאני מבינה את משמעות המושג, היא ניתוק מוחלט וחסר פשרות ממושא ההתמכרות. לדעתי כדאי להפנות את המשאבים הנפשיים לשליטה בהתמכרות, כי, כפי שכתוב במאמר שהביא ניבלונגים, האינטרנט הוא כלי יעיל מאד, בתנאי שהשימוש בו נעשה בצורה מבוקרת ובאופן שאינו משבש את תפקודי החיים ככלל. שליטה ניתן להשיג בדרכים שונות, חלק מהן הזכירה נטע וחלק אחר נדון בהרחבה בהזדמנויות קודמות, אבל הצעד הראשון הוא ההבנה וההכרה במהות ההתמכרות ובצורך להגיע לאיזשהו מודוס-וויוונדי עם עצמנו. ניתוק מוחלט בשיטת הזבנג וגמרנו לא מהווה לדעתי פתרון הגיוני במקרה של התמכרות לאינטרנט.
כי גמילה, כפי שאני מבינה את משמעות המושג, היא ניתוק מוחלט וחסר פשרות ממושא ההתמכרות. לדעתי כדאי להפנות את המשאבים הנפשיים לשליטה בהתמכרות, כי, כפי שכתוב במאמר שהביא ניבלונגים, האינטרנט הוא כלי יעיל מאד, בתנאי שהשימוש בו נעשה בצורה מבוקרת ובאופן שאינו משבש את תפקודי החיים ככלל. שליטה ניתן להשיג בדרכים שונות, חלק מהן הזכירה נטע וחלק אחר נדון בהרחבה בהזדמנויות קודמות, אבל הצעד הראשון הוא ההבנה וההכרה במהות ההתמכרות ובצורך להגיע לאיזשהו מודוס-וויוונדי עם עצמנו. ניתוק מוחלט בשיטת הזבנג וגמרנו לא מהווה לדעתי פתרון הגיוני במקרה של התמכרות לאינטרנט.
הניבלונגים
New member
נראה לי...
אני חושב שיש לדבר על התמכרות לאינטרנט באותם מונחים בהם מדברים על התמכרות לסקס, שתי הפעולות (על כל ההבדלים שיש בינהן) הינן פעולות לא מזיקות, ואפילו מועילות (או בריאות ובטוח כיפיות) אבל במינונים מוגזמים מפרעות לחיים. כמו שלא ניתן לדבר על גמילה מסקס, באמצעות הפסקת הפעילות המינית לגמרי לכל החיים, כך יהיה זה טיפשי ולא מועיל לדבר על הפסקה מלאה של הפעילות ברשת. יכולות התמצאות ברשת, וגלישה ברשת היא יתרון בחיים המודרניים (למעשה היא הופכת יותר ויותר מיתרון לדרישה מוקדמת) וויתור על הרשת יפגע גם הוא במהלך החיים התקין. הבעיה עם ההתמכרות היא הפגיעה בחים התקינים לא סביר בעיניי, שניפתר מבעיה אחת רק בשביל לקבל בעיה אחרת. אכן כמו שאמרת ליידי, יש להגיע לרמת פעילות סבירה, ואולי חשוב יותר מזה, להגיע לאיזו סוג של הבנה, שהיום חלק ניכר מחייהם של בני אדם נעשית דרך התיווך הזה של האינטרנט. עד לפני כמה שנים הייתי מבזבז שעות בקריאת עיתון (כתוב) חיפוש חומר בספריות, עמידה בתורים, האזנה למוסיקה במערכת הסטריאו, כתיבת טקסטים עם דף ועט וכו´, היום אינני עושה את הדברים האלו "במציאות", אלה במהלך ישיבה מול מחשב, מול האינטרנט. האינטרנט, באותה מידה שהוא לעיתים מונע מאיתנו לפעול במציאות הלא וירטואלית, גם חוסך מאיתנו את הצדדים היותר מיותרים של אותה מציאות מוחשית, נראה שכשאנחנו עושים לעצמנו חשבון בסוף היום של שעות גלישה אנחנו מנפים כדרך אגב את השעות היעלות, וזוכרים רק את ביזבוז הזמן. כמו שהזכרתי פה כבר אני עובד עם תלמידי תיכון, כאלו שכמעט נולדו לתוך עולם אינטרנטי, עבור מרביתם, כך אני מתרשם השהות הממושכת הזו מול המחשב והרשת נראית טבעית לגמרי, מתוך הבנה שכמו במציאות גם באינטרנט לפעמים כיף לך ולפעמים אתה סתם יושב בבית ומחכה לטלפון מחברים, או יוצא לפאב יושב לבד ומחכה שיגיעו אנשים (המקבילה שלי ללעשות רפרש לפורום), לפעמים אתה סתם הולך לספריה לקרוא (למצוא חומר) ובאופן כללי מבזבז את הזמן, עבורם ביזבוז זמן במציאות שווה לביזבוז וירטואלי. נראה לי שאנחנו שגדלו בתקופה שילדים שיחקו כדורגל בחוץ ולא ישבו מול מחשב, החיים הוירטואליים הללו נראים הרבה יותר מוזרים, והרבה יותר בעיתיים מאשר להם, ובייננו אני לא יודע מי צודק.
אני חושב שיש לדבר על התמכרות לאינטרנט באותם מונחים בהם מדברים על התמכרות לסקס, שתי הפעולות (על כל ההבדלים שיש בינהן) הינן פעולות לא מזיקות, ואפילו מועילות (או בריאות ובטוח כיפיות) אבל במינונים מוגזמים מפרעות לחיים. כמו שלא ניתן לדבר על גמילה מסקס, באמצעות הפסקת הפעילות המינית לגמרי לכל החיים, כך יהיה זה טיפשי ולא מועיל לדבר על הפסקה מלאה של הפעילות ברשת. יכולות התמצאות ברשת, וגלישה ברשת היא יתרון בחיים המודרניים (למעשה היא הופכת יותר ויותר מיתרון לדרישה מוקדמת) וויתור על הרשת יפגע גם הוא במהלך החיים התקין. הבעיה עם ההתמכרות היא הפגיעה בחים התקינים לא סביר בעיניי, שניפתר מבעיה אחת רק בשביל לקבל בעיה אחרת. אכן כמו שאמרת ליידי, יש להגיע לרמת פעילות סבירה, ואולי חשוב יותר מזה, להגיע לאיזו סוג של הבנה, שהיום חלק ניכר מחייהם של בני אדם נעשית דרך התיווך הזה של האינטרנט. עד לפני כמה שנים הייתי מבזבז שעות בקריאת עיתון (כתוב) חיפוש חומר בספריות, עמידה בתורים, האזנה למוסיקה במערכת הסטריאו, כתיבת טקסטים עם דף ועט וכו´, היום אינני עושה את הדברים האלו "במציאות", אלה במהלך ישיבה מול מחשב, מול האינטרנט. האינטרנט, באותה מידה שהוא לעיתים מונע מאיתנו לפעול במציאות הלא וירטואלית, גם חוסך מאיתנו את הצדדים היותר מיותרים של אותה מציאות מוחשית, נראה שכשאנחנו עושים לעצמנו חשבון בסוף היום של שעות גלישה אנחנו מנפים כדרך אגב את השעות היעלות, וזוכרים רק את ביזבוז הזמן. כמו שהזכרתי פה כבר אני עובד עם תלמידי תיכון, כאלו שכמעט נולדו לתוך עולם אינטרנטי, עבור מרביתם, כך אני מתרשם השהות הממושכת הזו מול המחשב והרשת נראית טבעית לגמרי, מתוך הבנה שכמו במציאות גם באינטרנט לפעמים כיף לך ולפעמים אתה סתם יושב בבית ומחכה לטלפון מחברים, או יוצא לפאב יושב לבד ומחכה שיגיעו אנשים (המקבילה שלי ללעשות רפרש לפורום), לפעמים אתה סתם הולך לספריה לקרוא (למצוא חומר) ובאופן כללי מבזבז את הזמן, עבורם ביזבוז זמן במציאות שווה לביזבוז וירטואלי. נראה לי שאנחנו שגדלו בתקופה שילדים שיחקו כדורגל בחוץ ולא ישבו מול מחשב, החיים הוירטואליים הללו נראים הרבה יותר מוזרים, והרבה יותר בעיתיים מאשר להם, ובייננו אני לא יודע מי צודק.
כרגיל אתה צודק, אבל יש לי דבר קטן
להוסיף: הדבר עליו אני מצרה בנושא הזה הוא שילדים כיום גדלים מהר מדי. כבר בגיל מאד צעיר הם חשופים לדברים "מבוגרים", ואני לא מדברת רק על הסקס והפדופיליה באינטרנט, אלא גם על החיים ככלל - פיגועים, מלחמות, רצח של ראש ממשלה וכד´. נכון שבילדותי גם אני חוויתי מלחמה (יו"כ), אבל הרושם הכללי הוא שהחיים כיום הרבה יותר "דחוסים" בנושאים הרי-גורל, וילדים לא ממש חווים ילדות כפי שאני חוויתי אותה. סביר להניח שכשהילדים של היום יתמודדו עם גידול ילדיהם שלהם, תיראה להם ילדותם נינוחה ותמימה, אבל הכפר הגלובלי הקטן מגלם בתוכו לא רק יתרונות אלא גם אבדן של תמימות כפרית כלשהי. ("הרהורים ליום ראשון בבוקר").
להוסיף: הדבר עליו אני מצרה בנושא הזה הוא שילדים כיום גדלים מהר מדי. כבר בגיל מאד צעיר הם חשופים לדברים "מבוגרים", ואני לא מדברת רק על הסקס והפדופיליה באינטרנט, אלא גם על החיים ככלל - פיגועים, מלחמות, רצח של ראש ממשלה וכד´. נכון שבילדותי גם אני חוויתי מלחמה (יו"כ), אבל הרושם הכללי הוא שהחיים כיום הרבה יותר "דחוסים" בנושאים הרי-גורל, וילדים לא ממש חווים ילדות כפי שאני חוויתי אותה. סביר להניח שכשהילדים של היום יתמודדו עם גידול ילדיהם שלהם, תיראה להם ילדותם נינוחה ותמימה, אבל הכפר הגלובלי הקטן מגלם בתוכו לא רק יתרונות אלא גם אבדן של תמימות כפרית כלשהי. ("הרהורים ליום ראשון בבוקר").
הניבלונגים
New member
ככה זה מציאות, קצת ../images/Emo32.gifאבל קשור...
סבא שלי גדל בהונגריה, בכפר, גם סבא שלו, וגם סבא של סבא שלו, הם עבדו בערך באותן עבודות וחיו ליד אותם אנשים, התפללו באותו בית כנסת וחיו חיים די דומים ובטוחים יחסית. הפער בין החים שלי לאלו של סבא שלי הוא כל כך גדול עד שאיני יכול להתחיל ולספר עליהם, גם הפער בין חיי לבין החים של אבא שלי, הוא מספיק גדול בשביל שאתקשה לתאר אותו, אני מניח שכשהיו לי ילדים הפער בין חיי לחיהם גם הוא יהיה עצום. אנחנו חיים במציאות שמשתנה במהירות אדירה, ותפקיד ההורים הופך לקשה הרבה הרבה, הורה היום צריך להיות גם מורה, גם מחנך, גם פסיכולוג, ולעיתים אפילו שוטר. אם בעבר ילדים יכלו לגלות את העולם לאט ודרך החוויות שהם עברו בעצמם, ילדים היום חשופים למגוון עצום של גירויים, מרביתם כאלו שנועדו למבוגר, אין מה לעשות ההורים חיבים להיות מסוגלים להסביר את כל מה שהם גילו לבד, ולפעמים אפילו דברים שהם לא מבינים בעצמם. זה קצת עצוב, חלק עצום ממהורים נכשלים בזה, אבל אני מקווה שהילדים הללו, כשהם יגדלו יוכלו להתמודד טוב יותר עם החשיפה של ילדיהם לאותם דברים, בסך הכל בני אדם הם יצורים סתגלנים, והחברה אנושית מתגברת על הכל, גם על החשיפה המוגזמת הזו (דרך האינטרנט הטלוויזיה והעיתון) היא תוכל להתגבר בסופו של דבר, ותמצא דרכים להתמודד איתה. דרך אגב משהוא שנזכרתי בו עכשיו, פסיכולוגים היום מתחילים "לספור" את גיל ההתבגרות בגיל 8-10 (יש גם ירידה מעניינת במקביל בגיל בו בנות מקבלות את המחזור הראשון, אני לא יודע אם זה קשור אבל זה בטוח מעניין)וגומרים את "הספירה" בגיל 25-30, נראה לי שהדור הזה, שבמידה רבה אני עדיין חלק ממנו, הוא פשוט דור מעבר כזה בין התקופות היותר רגועות ושקטות אותם אני ואת זוכרים לתקופה החדשה עליה הצבעת.
סבא שלי גדל בהונגריה, בכפר, גם סבא שלו, וגם סבא של סבא שלו, הם עבדו בערך באותן עבודות וחיו ליד אותם אנשים, התפללו באותו בית כנסת וחיו חיים די דומים ובטוחים יחסית. הפער בין החים שלי לאלו של סבא שלי הוא כל כך גדול עד שאיני יכול להתחיל ולספר עליהם, גם הפער בין חיי לבין החים של אבא שלי, הוא מספיק גדול בשביל שאתקשה לתאר אותו, אני מניח שכשהיו לי ילדים הפער בין חיי לחיהם גם הוא יהיה עצום. אנחנו חיים במציאות שמשתנה במהירות אדירה, ותפקיד ההורים הופך לקשה הרבה הרבה, הורה היום צריך להיות גם מורה, גם מחנך, גם פסיכולוג, ולעיתים אפילו שוטר. אם בעבר ילדים יכלו לגלות את העולם לאט ודרך החוויות שהם עברו בעצמם, ילדים היום חשופים למגוון עצום של גירויים, מרביתם כאלו שנועדו למבוגר, אין מה לעשות ההורים חיבים להיות מסוגלים להסביר את כל מה שהם גילו לבד, ולפעמים אפילו דברים שהם לא מבינים בעצמם. זה קצת עצוב, חלק עצום ממהורים נכשלים בזה, אבל אני מקווה שהילדים הללו, כשהם יגדלו יוכלו להתמודד טוב יותר עם החשיפה של ילדיהם לאותם דברים, בסך הכל בני אדם הם יצורים סתגלנים, והחברה אנושית מתגברת על הכל, גם על החשיפה המוגזמת הזו (דרך האינטרנט הטלוויזיה והעיתון) היא תוכל להתגבר בסופו של דבר, ותמצא דרכים להתמודד איתה. דרך אגב משהוא שנזכרתי בו עכשיו, פסיכולוגים היום מתחילים "לספור" את גיל ההתבגרות בגיל 8-10 (יש גם ירידה מעניינת במקביל בגיל בו בנות מקבלות את המחזור הראשון, אני לא יודע אם זה קשור אבל זה בטוח מעניין)וגומרים את "הספירה" בגיל 25-30, נראה לי שהדור הזה, שבמידה רבה אני עדיין חלק ממנו, הוא פשוט דור מעבר כזה בין התקופות היותר רגועות ושקטות אותם אני ואת זוכרים לתקופה החדשה עליה הצבעת.
עוד יותר ../images/Emo118.gif, אבל עדיין קשור..
קודם כל - סרווס. נחמד לדעת שיש עוד אנשים ששייכים לתפוצה המצחיקה הזו. יש תיאוריה רוחנית שלמה שעוסקת בהתפתחות של ילדים בימינו, ועיקרה, על רבע רגל, הוא שהילדים כיום שונים מהילדים בעבר. נשמע טריוויאלי קצת, אבל לא בדיוק. לילדים שגדלים כיום קוראים "ילדי אינדיגו", ותפקידם הוא לשבור את המוסכמות ואת המערכות הקיימות, כולל דפוסי חשיבה וכל הכרוך בכך. יש להם מאפיינים ברורים מאד, כגון קושי לקבל מרות וסמכות (ובטוח שאתה, כאיש חינוך, יכול להבחין בכך), חשיבה עצמאית ונטייה לבעוט בפרות קדושות. לחלקם יש בעיות בתחום ה-ADD/ADHD, דיסלקציה (!), היפראקטיביות וכד´. תפיסת העולם שלהם שונה לחלוטין מזו שלנו, ואפשר להתווכח מה קודם למה - השינוי הגלובלי לדור החדש או להיפך, אבל כדאי לזכור את ההשערה הגורסת שבן-לאדן גם הוא ילד אינדיגו.. יצא לי קצת מבולבל כל המסר הרוחני הזה (יום ראשון בבוקר, למה אפשר לצפות), אבל לטובת מי שמתעניין רצ"ב מאמר בנושא.
קודם כל - סרווס. נחמד לדעת שיש עוד אנשים ששייכים לתפוצה המצחיקה הזו. יש תיאוריה רוחנית שלמה שעוסקת בהתפתחות של ילדים בימינו, ועיקרה, על רבע רגל, הוא שהילדים כיום שונים מהילדים בעבר. נשמע טריוויאלי קצת, אבל לא בדיוק. לילדים שגדלים כיום קוראים "ילדי אינדיגו", ותפקידם הוא לשבור את המוסכמות ואת המערכות הקיימות, כולל דפוסי חשיבה וכל הכרוך בכך. יש להם מאפיינים ברורים מאד, כגון קושי לקבל מרות וסמכות (ובטוח שאתה, כאיש חינוך, יכול להבחין בכך), חשיבה עצמאית ונטייה לבעוט בפרות קדושות. לחלקם יש בעיות בתחום ה-ADD/ADHD, דיסלקציה (!), היפראקטיביות וכד´. תפיסת העולם שלהם שונה לחלוטין מזו שלנו, ואפשר להתווכח מה קודם למה - השינוי הגלובלי לדור החדש או להיפך, אבל כדאי לזכור את ההשערה הגורסת שבן-לאדן גם הוא ילד אינדיגו.. יצא לי קצת מבולבל כל המסר הרוחני הזה (יום ראשון בבוקר, למה אפשר לצפות), אבל לטובת מי שמתעניין רצ"ב מאמר בנושא.
בלי להיות מומחה
אני יודע שבמשך השנים אובחנה ירידה בגיל ההתבגרות הביוליגי בעיקר בסביבה אורבנית. התופעות החברתיות של גיל ההתבגרות מתחילים היום באמת בגיל מאד צעיר, כמו שאמרת, 8 - 10, סתם מעניין, בדיוק דיברתי אתמול עם אשתי על הילדה שלי בת ה 9, וציינתי שבעניין הזה היא מושפעת בעיקר מילדה מסויימת שהחלה את גיל ההתבגרות מאד מוקדם, לדעתי מכיוון שההורים של אותה ילדה עוד לא סיימו את גיל ההתבגרות.
אני יודע שבמשך השנים אובחנה ירידה בגיל ההתבגרות הביוליגי בעיקר בסביבה אורבנית. התופעות החברתיות של גיל ההתבגרות מתחילים היום באמת בגיל מאד צעיר, כמו שאמרת, 8 - 10, סתם מעניין, בדיוק דיברתי אתמול עם אשתי על הילדה שלי בת ה 9, וציינתי שבעניין הזה היא מושפעת בעיקר מילדה מסויימת שהחלה את גיל ההתבגרות מאד מוקדם, לדעתי מכיוון שההורים של אותה ילדה עוד לא סיימו את גיל ההתבגרות.
בדיוק אתמול היתה לי שיחה בנושא
הזה, עם האיש ששמו רשום ליד שמי בכתובה של הרבנות. לא יודעת אם אני עצמי סיימתי לגדול כבר, על אף הגיל הביולוגי, האחריות, הילדים והמשכנתא. לא יודעת אם אי פעם מסיימים לגדול בכלל. האם הגיל הקובע הוא הביולוגי או הרגשי/מנטאלי/נפשי? איפה עובר הגבול בין אינפנטיליות חיננית לבין פאתטיות? נכון שהבת שלי (10) מושפעת ממני באופנים שונים, אבל האם זה אמור לגרום לי להיות "מיושבת בדעתי"? סתם משהו שעלה לי בראש. סליחה אם אני ממלאת לך את הפורום בעוףטופיקים, אימג´ין. רק תגיד ואני מורידה מיד את השאלטר על זרם התודעה.
הזה, עם האיש ששמו רשום ליד שמי בכתובה של הרבנות. לא יודעת אם אני עצמי סיימתי לגדול כבר, על אף הגיל הביולוגי, האחריות, הילדים והמשכנתא. לא יודעת אם אי פעם מסיימים לגדול בכלל. האם הגיל הקובע הוא הביולוגי או הרגשי/מנטאלי/נפשי? איפה עובר הגבול בין אינפנטיליות חיננית לבין פאתטיות? נכון שהבת שלי (10) מושפעת ממני באופנים שונים, אבל האם זה אמור לגרום לי להיות "מיושבת בדעתי"? סתם משהו שעלה לי בראש. סליחה אם אני ממלאת לך את הפורום בעוףטופיקים, אימג´ין. רק תגיד ואני מורידה מיד את השאלטר על זרם התודעה.
נוגעת, לא נוגעת
New member
ולא רק לגברים..... ../images/Emo13.gif ממש לא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.