תלוי מאיזה ציבור את
בציבור החרדי זה ידוע ומקובל לבוא בבגדי שבת, ואם את באה בפחות מיזה, יכול בחור לחשוב שזה הרמה של הביגוד שלך, ואם זה בחור שמקפיד, אז הוא לא יירצה. חוץ מיזה - אין מה לעשות, אנו בני אדם, ורוצים שבן זוגנו ייראה טוב, ומה לעשות שעדיין בגדים יפים יכולים מאד מאד לשנות את הבחורה והבחור, ולשוות להם מראה הרבה יותר מושך, חוץ מיזה אני מרגישה טוב עם עצמי אם אני לבושה היטב. עכשיו השאלה - האם בגדים יפים יכולים להיות גם בגדי יום חול? אצלי בגדי שבת יפים יותר, ואני חושבת שכך אצל כולם, אחרת למה לחתונות לא באים בבגדי יום חול? בקשר למחויטים - לא חושבת שדווקא מחוייט זה חגיגי, זה קשור לסגנון, כידוע יש גם מחוייט של יום חול. נוחות - נח לי מאד בבגדי השבת שלי, (למה שלא יהיה נח?) לגבי כובע וחליפה אצל בחור - אם הוא הולך איתם בשבת או לחתונות - רצוי שיבוא גם לפגישות, ובפרט עם חליפה, שמשווה מראה הרבה יותר אלגנט. לגבי כובע - מקובל מאד שכל בחור ישיבה רציני וגם כזה שלאר כ"כ רציני, מגיע עם כובע לפגישה. כידוע אפשר להוריד את זה אפילו בתחילת הפגישה. אם בחור יבוא בלי כובע - הבחורה יכולה לחשוב שהוא אינו הולך כלל עם כובע, וזה עלול להפריע לה, כי אולי אינו מספיק חרדי / רציני ביר"ש. לגבי העבודה בעיניים - אני לא חושבת שזה נקרא רמאות, כי כל בחור מבין שלא כל יום שבת ולא כל יום חג, והמראה בפגישה זה המראה הכי טוב של הבחורה, אבל זה לא המראה היומיומי שלה. כנ"ל לגבי כל הנימוסים והחיוכים וההצגות (אפילו בתת-מודע) בפגישות, אפשר להגיד שזה רמאות, אבל זה ממש לא, כי הבחור/ה מציגים את מה שהיו רוצים להיות, מה שמבחינתם נחשב הבסט, אבל לא בהכרח שהם הגיעו לשם. למשל בחור שפותח לבחורה את הדלת לרכב או מוציא את הכיסא לבחורה מתחת לשולחן כדי שתוכל לשבת, ברור שבחיים האמיתיים לא ייעשה את זה שוב, אבל זה מראה שהוא יודע שקיים דבר כזה, לעומת אחד שלא יגיד "תודה" למלצרית, אם אפילו להציג הוא לא יודע, לא נראה לי שיש טעם להמשיך איתו...