שבוע טוב לכולן,
אני יודעת שאני ככה קופצת פעם ב.. אבל אני מדי פעם נכנסת קוראת את הדברים.. והפעם התחשק לי גם לרשום משהו.. השבוע הייתה אזכרה לאמא 10 שנים... 10 שנים עברו אני אוטוטו בת 20 ומעכשיו הזמן שלא הכרנו גדול מהזמן שהכרנו... מחצית מחיי אני חיה כבר בלעדיה.. וזה נראה לי המצב הנורמלי זתמורת זה מה שאני רגילה אליו לחשוב פתאום על חיים איתה נראה לי חיים מושלמים מדי, טובים מדי... לפני חודש סיימתי את קורס הקצינים ואני קצינה לא יודעת פתאום הרגשתי באזכרה בוגרת יותר, מבינה יותר יודעת מה אני רוצה מעצמי ולרגע עצרתי וחשבתי וואי מעניין מה אמא הייתה אומרת עכשיו עליי, על מה שעבר עליי בעשר שנים האלה שהיא לא הייתה פה... בדרך כלל היום הזה של האזכרה היה לי תמיד יום מאוד קשה, לא יודעת הפעם הוא היה עבורי כשאר הימים אני חושבת כי בעיקר בשנה האחרונה אני חיה את זה פשוט יום יום עם ההבנה הזו והמודעות למה שהאסון הזה עשה לי ואיך הוא עיצב אותי מבחינה אישיותית שהיום הזה הוא כשאר הימים עבורי, כל יום הוא אזכרה עבורי לאמא. אני מרגישה שבכלל לא הכרתי אותה, זתמורת בתור ילדה בת 10 מה אני כבר זוכרת, אני זוכרת כן, אלב אני יודעת שאם היא הייתה עכשיו בחיים היינו חברות נפש ללא ספק.. ועכשיו פתאום אני קצינה יש תחתי 8 חיילים שאני כמו אמא בשבילם ואני מרגישה פתאום כ"כ גדולה אבל מצד שני אני עדיין תקועה בגיל 10 באיזשהוא מקום... סתם רציתי לשתף.. שיהיה שבוע טוב !
אני יודעת שאני ככה קופצת פעם ב.. אבל אני מדי פעם נכנסת קוראת את הדברים.. והפעם התחשק לי גם לרשום משהו.. השבוע הייתה אזכרה לאמא 10 שנים... 10 שנים עברו אני אוטוטו בת 20 ומעכשיו הזמן שלא הכרנו גדול מהזמן שהכרנו... מחצית מחיי אני חיה כבר בלעדיה.. וזה נראה לי המצב הנורמלי זתמורת זה מה שאני רגילה אליו לחשוב פתאום על חיים איתה נראה לי חיים מושלמים מדי, טובים מדי... לפני חודש סיימתי את קורס הקצינים ואני קצינה לא יודעת פתאום הרגשתי באזכרה בוגרת יותר, מבינה יותר יודעת מה אני רוצה מעצמי ולרגע עצרתי וחשבתי וואי מעניין מה אמא הייתה אומרת עכשיו עליי, על מה שעבר עליי בעשר שנים האלה שהיא לא הייתה פה... בדרך כלל היום הזה של האזכרה היה לי תמיד יום מאוד קשה, לא יודעת הפעם הוא היה עבורי כשאר הימים אני חושבת כי בעיקר בשנה האחרונה אני חיה את זה פשוט יום יום עם ההבנה הזו והמודעות למה שהאסון הזה עשה לי ואיך הוא עיצב אותי מבחינה אישיותית שהיום הזה הוא כשאר הימים עבורי, כל יום הוא אזכרה עבורי לאמא. אני מרגישה שבכלל לא הכרתי אותה, זתמורת בתור ילדה בת 10 מה אני כבר זוכרת, אני זוכרת כן, אלב אני יודעת שאם היא הייתה עכשיו בחיים היינו חברות נפש ללא ספק.. ועכשיו פתאום אני קצינה יש תחתי 8 חיילים שאני כמו אמא בשבילם ואני מרגישה פתאום כ"כ גדולה אבל מצד שני אני עדיין תקועה בגיל 10 באיזשהוא מקום... סתם רציתי לשתף.. שיהיה שבוע טוב !