ובחג הזה
השארתי כסא נוסף. וערכתי צלחת וכוס ומפית ואפילו הנחתי הגדה...שיהיה. לא, אני יודעת שבחג הזה הוא לא יהיה איתי. אני יודעת ששוב אהיה מוקפת בילדיי, במשפחתי, אך הוא, חתני/בעלי/זיווגי לא יהיה כאן איתי. ובכל זאת, הנחתי עוד סט נוסף, שיהיה. כן, יקיריי, זה לא בושה לבקש ולרצות חום אנושי חיבוק אמיתי. לא רק בשבתות ולא רק בחגים. רק שביומיום זה קצת פחות מורגש- בין המטלות וסדר היום, מיטשטשת לה מעט הכמיהה האנושית הזו. וכשמגיע השקט, מגיעים גם הרגעים הריקים שפורטים מנגינת כמיהה לאהבה....חיבוק....מגע..... והיום, דווקא היום, כאות לחירות הכמיהה הזו, הנחתי סט נוסף. תפילה בליבי שמשאלות הלב יתגשמו. ובחיינו נחווה חיבוקים אנושיים של אהבה.