שבוע טוב ומבורך...

[אלמוג אבו]

שבוע טוב ומבורך...

פרשת השבוע וישלח, הרבה נאמר על הפרשה ובפרט שהיא מיוחסת לימות המשיח. בהיתבוננות פשוטה לכאורה יש ללמוד המון כיצד להיתמודד יום יום עם היצר הרע הלוא הוא בבחינת עשו. בפרשה היתהפכו היוצרות, עשו שקרא להרוג את יעקב מתהפך ומוחל ואף מחבק את יעקב ואילו המלאך שליח האל נאבק עם יעקב." ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר", פן אחר לדבר: בפרקי אבות נאמר והוי מתאבק בעפר רגליהם.. משמע שלומד בקנאות ובאהבה מהצדיקים ויאבק יעקב הכוונה מתאבק בעפר רגלו, של מי? "איש עמו" והאיש משה ענו מכאן שיעקב למד תורה ממשה רבנו נותן התורה "עד עלות השחר" עד שיקרא שמו ישראל ואלו הם ימות המשיח. כדי להיתמודד עם היצר צריך בחכמה יעקב נתן ליצר (עשו) את רכושו את תאוות העולם גמלים כבשים וכל הבא לידו וגם כשעשו היתעקש לא לקחת עמד עליו יעקב שיקח זהו התשלום ליצר ואילו בעיניני תורה יש "להאבק" עד עלות השחר שהתורה ניקנת ביסורים. מי יתן ולא יקרא שמנו יעקב אלא ישראל. שבוע טוב עמוס בבשורות טובות.

 

[AviHayun]

שבוע טוב...פרשת השבוע והקשר הישיר(!!) לדורנו.

בפרשת השבוע יעקב לכאורה "הולך מכות" עם מלאך. משהו שממש לא הגיוני, הרי כוחו של מלאך כלל לא ניתן לתיאור במונחים של ימינו (מלאכים החריבו את סדום ועמורה, מלאך אחד מחה את כל מאות מליוני החיילי צבא אשור), ככה שהסברה כי יעקב אכן רב מריבה פיזית עם מלאך וכמעט שהכניעו - דורש פרשנמות עמוקה. ואכן, פרשנות גאונה כזו מגיעה מכיוונו של רבינו החפץ חיים. החפץ חיים מפרש ודורש כי יעקב והמלאך לא רבו כלשון זמננו, וההוכחה לכך היא כי הכתוב לא אומר ששני אנשים נאבקו אלא "ונאבק איש". אם כן, אומר החפץ חיים, ומורי ורבי המשיך את פרשנותו - היה כאן קרב מוחות! המלאך, כעס שיעקב גנב את ברכת יצחק ויתרה מכך, הוא טוען שאין לכך כל הצדקה. לפני כשבועיים הרי למדנו (גם כאן בפורום) כי יעקב רצה להציל את העולם מברכה שתבוא על עשיו שהוא רשע, ולכן רצה שהברכה תבוא עליו. וכאן בדיוק המלאך "מכה" ביעקב: מדוע אתה חושב שאתה ראוי יותר מעשיו לברכה, הוא שואל, ובחזיון אלוקי מראה ליעקב את התדרדרות הדורות, הוא מראה לו את כל מלכי ישראל שעבדו עבודה זרה ואף הכניסו עבודה זרה למקום קודש הקודשים! הוא מראה לו את שנאת החינם שהייתה טרם חורבן בית שני!! במה אתה שונה מעשיו, הוא שואל? יעקב מגן על עם ישראל בחירוף נפש וטענתו העיקרית היא "נכון, עם ישראל חוטא, אבל יש לו תורה". ואכן הוא כמעט מנצח, עד ששלף לו המלאך את ה"קלף המנצח": אני מצטט "...עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ". עלות השחר, אנשים יקרים, זמן עלות השחר, זה זמן שטרם ביאת המשיח, זהו הדור שלנו. אוי ואבוי לנו... המלאך נוגע בנקודת התורפה של יעקב ובעצם מכריע את הקרב. תראה, אומר לו המלאך, אתה מדבר על כך שלעמך יש תורה? תסתכל על ישראל עמך, תראה את הכפירה בתורת הקב"ה! ראה את חילול השבת, ראה עסקים שפתוחים בשבת, ראה מכירת חזיר, ראה שנאת חינם, ראה את הפקרת אדמות ארץ הקודש לטובת אויביהם!!!!! תראה כמה צער הם מביאים לקב"ה. הם דורכים ורומסים את התורה.למענם ביקשת את הברכה?? בשבילם ביקשת תורה??!!? גישה זו מקבלת אסמכתא גם בספר הזוהר הקדוש, המתאר את הדור האחרון (דורנו) כדור של רומסי כבוד התורה הקדושה. מה למדנו מפרשת השבוע? בשורה אופטימית שהמשיח יגיע. אבל, מה שמפחיד זה שכשמשיח יבוא הוא לא יקבל את כל בית ישראל באהבה אליו. לכן, עלינו לשפר את דרכינו, ללכת בדרכיה של תורה, להיות קדושים, כי הרי תורת הקב"ה "לא בשמים היא". שיהיה לנו שבוע של הארה, של תורה, ושנזכה לתקן את דרכינו הרעות ולהרבות במצוות ומעשים טובים, אברהם חיון.

 

[lihi26]

שבוע טוב אשריכם!

 

[משה מושיקו]

משהו קצת אחר...

את הדברים הבאים שמעתי מפי מורי ורבי ראש ישיבת "בית אורות" הרב דני איזק כמובן שאינני מצטט מלה במלה אך העיקר נשאב ממנו. בפרק ל"ה פס' כ"ב נאמר:"...וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו. וישמע ישרא-ל, ויהיו בני יעקב שנים עשר;" אומר רש"י בשם חז"ל: ראובן לא שכב עם בלהה באמת אלא "רק" העביר את מטתו של יעקב מאוהלה של בלהה לאוהלה של אמו לאה, משום שכשרחל היתה בחיים היתה מטתו הקבועה באוהל רחל ומשמתה רחל העביר יעקב את מטתו לאוהל בלהה שפחת רחל. נשאלת השאלה למה משתמש הכתוב במלה שכב אם ראובן בסה"כ בלבל את יצועי אביו? הגמרא במסכת שבת מביאה כמה גדולי עולם ואומרת שאינם חטאו למרות שעל פניו נראה כאילו שהם חטאו. הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מתיחס לגמרא הנ"ל בפירושו "עין איה" על מסכת שבת. בהקדמה ל"עין איה" כותב הרב שיש פירוש ויש ביאור על התורה, פירוש מלשון לפרוש(ס) שמלה ז"א דברים הנמצאים בפשט של התורה אך הם מתחבאים בין ה"קיפולים" שלה. ביאור מלשון באר מים חיים ז"א שהדברים אינם נראים בפשט המקרא ולפעמים נדמה שהם סותרים אותו ממש כמו בפס' שלנו. בפירושו על הגמרא שאומרת כי כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, אומר הרב שיש פסוקים שנאמרו באופן שנאמרו ע"מ לזעזע אותנו כדי שנבין שהעברת מטתו של יעקב אבינו איננה משהו פשוט וסתמי אלא דבר חמור שמשפיע על כל המהלך של עם ישראל, יעקב אבינו איננו עוד איזה יענקל'ה הוא יעקב אבינו המקים את עמ"י מראשיתו! הרי אם היה כתוב לנו וילך ראובן ויעבר את מטת יעקב לאהל לאה אמו היינו אומרים טוב נער שובב נו נו נו וממשיכים הלאה ולכן החליט הקב"ה לכתוב לנו את זה בצורה מזעזעת כדי שנבין שאפילו מעשה כזה שלכאורה נראה קטן משפיע על עמ"י בכל שרשרת הדורות. אולם כשרואה הדורות רואה שהזעזוע עשה את שלו הוא שולח לנו את חז"ל שבמדרשיהם מגלים לנו את הסיפור כפי שהיה. דבר זה מוכיח שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה דבר אחד הם וא"א לנו להפריד ביניהם. צריך לזכור שהתיחסותנו לאבותינו ולחז"ל צריכה להיעשות ביראת כבוד וזהירות אינסופית אסור לנו לבקר את אבותינו ואת רבותינו בגובה העיניים שלנו! אמנם בניגוד לנצרות שאצלה "קדושי הדת" הינם אלוהיים אנו מתגאים ומתנאים בכך שאבותינו הינם אנושיים אך יחד עם זאת אנו קטנים מהם ואיננו יכולים להביט ישירות בעיניהם כמו שנוהגים לעשות בימים אלה במקומות אחדים. הרב תמיד חוזר ומדגיש שהתורה איננה ספר ההיסתוריה של עם ישראל. תורתנו היא דרך חיים! התורה שבעל פה היא חלק בלתי נפרד מהתורה שבכתב! שבוע טוב ובשורות טובות! הקטן מושיקו