שבוע טוב ומבורך...

שבוע טוב ומבורך...

פרשת השבוע ויצא... נאמר שם "ועיניי לאה רכות" מובא בגמרא שהבינה לאה כי הגדול לגדולה והקטן לקטנה מכאן שעשו הוא המיועד לה, שאלה לאה מה טיבו של עשו ונענתה כי רשע הוא ואז שאלה מה טיבו של יעקב ונענתה צדיק, מששמע כך החלה בוכה ויש אומרים עד שנשרו ריסי עינייה, מכאן עיניי לאה רכות, מקשה הבן איש חי מדוע החלה לבכות לאה רק לאחר ששמע שיעקב צדיק ולא מיד אחרי ששמע שעשו רשע ולהפך מששמע שיעקב צדיק היתה צריכה לשמוח בשביל אחותה...? אמר שלמה המלך "חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידייה תהרסנה" מכאן שאישה צדיקה יכולה לבנות בית טוב גם אם הבעל לא בטיבו ואת זה ידעה לאה והאמינה שתצליח לשנות את עשו אבל מששמעה לאה שאחיו שגדל איתו בבית אחד צדיק בדרגה כמו יעקב ולא הצליח לשנות את אחיו את עשו לדרך הישר מכאן הבינה שזה דבר שראוי לבכות עליו. ברכת הלבנה ..... תבורכו ושבוע מבורך אמן.
 

רפי35

New member
שבוע טוב ומבורך... עוד כמה תמונות מחדרה

אחת ממש מההתחלה כשמורנו בניון התחיל לחמם לנו ת'לב ...
 

רפי35

New member
נשמתי... (באמת חיכיתי שמושיקו ייכנס!)

איפה אתה יא מושיקו?
 

רפי35

New member
ואחרון לסיום, תודה לשלישייה...

וכן אני יודע שהאיכות טיפה פחות טובה.
 

AviHayun

New member
מהו שקר ומיהו שקרן אמיתי? מיד בפרשת השבוע.

אכן, לא חסר מדרשים על עיני לאה, ועל רחל, ועל יעקב ועל לבן. אך הייתי רוצה להתעסק מעט במוסר. למעשה בפרשה זו מגדירה לנו תורתנו הקדושה שקר אמיתי מהו. לאחר הביאור שתקראו, כל אחד ישאל את עצמו, שם בנבכי נשמתו, האם הוא שקרן חלילה או איש של אמת. שקר הוא ממש לא מה שאומרות שפתינו. קל חומר גם לא אמת. מדוע? ההסבר, מבית מדרשו של מורי ורבי: רקע (לכל אלה שלא קראו את הפרשה) - יעקב אבינו לאחר שעבד אצל לבן משהו כמו עשרים שנה מחליט ביום אחד ללכת ומספר זאת ללבן ולבן מפציר ביעקב שלא יעזוב, ובעצם מודה כי מי שאחראי להתעשרותו המופלגת זה יעקב ואלוהי יעקב (הוא אומר שהאלילים שלו גילו לו זאת..וכן, אני יודע, זה רקע קצר ולא ממצה).ואכן, דברי לבן אל יעקב הם אכן אמת לאמיתה!! יעקב מחליט לבסוף ללכת ולא מספר ללבן. לבן רודף אחרי יעקב ולפני שהוא תופס אותו, הקב"ה נגלה אליו בחלום ומזהיר אותו שמא ידבר אם יעקב דברים טובים או רעים.ברגע שלבן תופס את יעקב, זה שלא מזמן לבן הודה כי הוא האחראי להתעשרותו, וזה אשר הקב"ה אמר לו לא לבוא איתו בדברים הוא קורא ליעקב "גנב"! באותה הנשימה הוא גם אומר ליעקב חבל שלא סיפרת לי שאתה הולך, כי אז "אשלחך בשמחה ובשירים ובתוף"... והוא שוב מתהפך בדעתו במשפט שלאחר מכן ואומר שהקב"ה אמר לו שלא ידבר איתו טוב או רע אבל... "למה גנבת את אלוהי"?!?! זה, אנשים יקרים, בניגוד לכל מה שחשבתם עד היום - שקר מוחלט. מדוע? משום שלהאמין במשהו אחד ובאותה הנשימה לכפור בזה זה בעצם לשקר, אבל ממש לשקר. בתרגום לזמננו זה סוג של "אני אוהבת את בעלי, אבל אני בוגדת בו רחמנא ליצלן) או "אני מאמין באלוקים, אבל נוסע בשבת", "אני מניח תפילין, אבל לא מאמין בכל התורה", "התורה היא הספר הכי חשוב ליהודים, אבל היא לא מה שאני מייצג..." הרי איך אפשר לומר כי אני מאמין בקב"ה ובעשרת הדברות ולחלל שבת? הרי הקב"ה ציווה אותנו להאמין בו ולשמור שבת, אז למה שלא נשמור אותה? איך אדם יכול להניח תפילין ולומר "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד" ולכפור בתורה? איך יהודי מאמין יכול להודות בגדלותה של תורה אך לא לקיים אותה? אז שכל אחד יקח קצת זמן לעצמו ויחשוב, האם הוא לפעמים משקר (בעיקר את עצמו)? ונסיים ב..."לחיי התמימים ודוברי האמת וכל החיים את חייהם באמת" שבוע טוב לכל בית ישראל, מי יתן ונזכה לגאולה כבר, ויעלמו כל השקרים מהעולם...
 

odery

New member
שבוע טוב+ סיפור על הבעל שם טוב

טוב,השבת הייתי במצפה יריחו,עברתי שבת מרוממת וקדושה ואני אשתף... רחל לוקחת את התרפים מאביה-ומחביאה אותם. איפה היא מחביאה? היא יושבת עליהם על גב הגמל... מה הבעיה של רחל כשהיא יוצאת מבית לבן לזרוק אותם לפח האשפה שבדרך? רחל יודעת שלטומאה יש כוחות ובישיבה על התרפים על גב הגמל היא שוברת שני כוחות מרכזיים של טומאה: לטומאה כשהיא נמצאת על הארץ-כשיש לה חיבור לקרקע יש כח גדול מאד (גשמיות???)ולכן היא מעלה את התרפים לגמל אבל היא גם יודעת שאביה יוכל לתקשר עם התרפים גם מרחוק וכך לדעת היכן הם ולרדוף אחריהם (איתורן...) ולכן היא יושבת עליהם- כשמבזים את הטומאה את הגשמיות הטומאה מאבדת מכוחה... הלואי שנזכה לבזות את השלילי שבתוכנו. וסיפור יפה ששמעתי מהרב אליהו שליט"א בשבת. פעם תלמיד חכם הגיע לבעל שם טוב ואמר לו שהוא ממש מאד רוצה לזכות לגילוי אליהו הנביא. אמר לו הבעש"ט : תצום 30 יום ,תקום לוותיקין 30 יום ותזכה לגילוי אליהו. טוב, אותו ת"ח כמובן שעשה זאת..בתום אותם 30 יום אין גילוי אליהו,חזר התלמיד חכם ואמר לו ר' לא זכיתי.. אמר לו הבעש"ט סע לכפר הסמוך..בסוף הכפר יש בקתה מטה ליפול,תביא להם עגלה עמוסה במאכלים ומגדנות..עשה הת"ח כמצוות הבעש"ט עמס על עגלתו אוכל שתיה ממתקים ועוד ונסע. הגיע לסוף העיירה ואכן מצא שם בקתה רעועה,דפק בדלת ופרק את כל טוב הארץ שהביא. הוא יוצא.. מתין לגילוי אליהו וגורנישט- אין גילוי אליהו. לאחר זמן חזר לבעל שם טוב- והבעל שם טוב אומר לו- " מה לא זכית, לא ראית??? סע שוב והבא איתך עגלה נוספת של מזון.." התלמיד חכם לא מהרהר אחר דברי רבו ונוסע עמוס מאכלים, אבל לפני שהוא דופק על הדלת הוא מקשיב מבעד לקיר למה שמתרחש בבית והוא שומע את אחד הילדים אומר לאימו "אמא אני רעב, עוד מעט נכנס חג הכיפורים, אין הבדל בין יום כיפור ליום אחר,,לא אכלנו כבר כ"כ הרבה זמן.. אני עומד למות" ואמא שלו עונה לו " חמוד.. בטח הקב"ה ישלח לנו את אליהו הנביא שוב כמו בפעם שעברה"... בכל אחד מאיתנו יש ניצוצות שאם לא נשאל ואם לא נבקש..אז נשבור את ליבנו שלנו שנתבשר רק בשורות טובות-ובבקשה-סעו בזהירות.
 
למעלה