שבוע טוב ומבורך לכולם!יש לי שאלה ..

[schlomitsmile]

לא קוסמת, אבל כמעט

אני בעצמי אמא ולכן יודעת שלא תמיד יש לאמא תשובה ופתרון,
אבל אני חושבת שזו האחריות שלה לחפש.

הדוגמא שנתת היא בעיניי דוגמא לאחד המצבים שדיברתי עליהם קודם-מצב בו התפרצות מתרחשת לא בגלל קצר בתקשורת.
זה לא קרה כי לא הבנת אותו.

 

[TikvaBonneh]

אם הוא דיבר אלי וחשב שאני שומעת אותו

אבל לא שמעתי, זה גם קצר בתקשורת.
זה קורה לו הרבה.
אני זוכרת כמה זה הפליא אותי כשהוא היה קטן.
ראיתי אותו מדבר אל ילדים שלא נמצאים לידו בכלל.
נניח, יושב על ספסל ומשוחח עם ילד,
ואז באמצע השיחה קם ועוזב את המקום, אבל ממשיך לדבר אל הילד.
לא ראיתי ילד נ"ט עושה כזה דבר.
זה בעיני אחד המאפיינים של בעיית התקשורת שלו ושל עוד אס"ים שאני מכירה - הם שוכחים כיצד מוודאים שהצד השני בשיחה מקשיב להם.

 

[schlomitsmile]

"אני משחק איתם, הם רק לא יודעים את זה" אמר ה

בגיל 7

נדמה לי שמבחינתו הנוכחות של הזולת לא תלויה בקיומו הפיזי לידו.
בעיניי זה לא עניין של שיכחה אלא דוקא של זכרון.

 

[ענתנוי]

עניין של תפיסת מציאות

אני מנסה להסביר את זה כל הזמן אבל קשה כנראה להבין את הזולת כשהוא כל כך "אחר".

מי שקולט אנשים גם כשהם לא בסביבתו הקרובה מניח, כמובן מאליו, שגם הם קולטים אותו כשהם לא איתו.....
וזו לא טעות או סימן לאי-שפיות אלא רובד אחר של מציאות: הוא משחק איתם "באמת" ולא ב"כאילו" - ואת זה אני בכלל מעדיפה לא להסביר כאן.....

 

[גמבה מתולתלת]

אם יש אז יש סיבה. או כי לא מבינים את הילד

כי הוא לא יודע לבטא את עצמו. לבן שלי היו הרבה לפני שהוא ידע לדבר.

 

[TikvaBonneh]

גם לבן שלי

אחרי שהוא למד לדבר היה שיפור.

 

[dina199]

ולפעמים שי מצב שקט , אבל לא פחות גרוע.

במקום להוציא תסכול בהתקפי זעם (ואז זה מפריע לסביבה ואז 'מטפלים') יש ילדים שקטים, שאצלם כל התסכולים נכנסים פנימה
ואז מתפתח מצב של דיכאון.
אז בחוץ זה 'ילד טוב' ושקט שלא מפריע לסביבה , אבל רק ההורים רואים את מצב הדיכאון.

 

[liat294]

פשוט תודה רבה לכולכם על התשובות!!

כל כך שמחה על הפורום הזה , יש כאן אנשים טובים ומדהימים ואני כל כך מעריכה את התגובות שלכם !! אני פשוט טיפשה כל הזמן ניכנסת ליוטוב כותבת באנגלית התקפי זעם אוטיזם והסירטונים שאני רואה אני לא ישקר מפחידים אותי נורא!!!! כי בסך הכל הנערים שם או הילדים גם להם יש אוטיזם וראיתי סירטון שנער פשוט שובר קירותתתתתת מרוב זעם ועצבים זה היה מפחיד ואני כמו מטומטמת רואה דברים שלא עושים לי טוב !! פשוט אני רוצה ליראות ולדעת הכל מהכל על אוטיסטים , פשוט זה גרם לי ליבכות ליראות ילדים עם התקפי זעם שוברים ודופקים את הראש בקיר ושוברים קירות ומרביצים לאמא וכן לדעתי זה הדבר הכי קשההה אחרי שראיתי הכללל !! וסורי שאני טיפשה שאני רואה דברים שלילים ומכניסה לעצמי שטויות לראש פשוט אני רוצה לדעת הכל על אוטיזםם הכלללללל וכן זה גורם לי לחרדה מיותרת ומקווה בע״ה שאת זה אני לא יצטרך לעבורר!!!!!!שוב תודה רבה לכם !!!

 

[dina199]

בפורום הזה מבינים הכל.

יש דעות שונות , יש ויכוחים , יש שיטות שונות , יש גם חוסר הסכמה - אבל כולם מבינים על מה מדובר

 

[נס הקטן שלי 1]

ליאתוש

עדיף לא לראות כלום באינטרנט הרשת עושה לא טוב עדיף לקרוא על סיפור טובים לא לחשוב על העתיד רק על ההווה נשיקות

 

[schlomitsmile]

את לא טיפשה

זה באמת מפחיד לראות את הדברים האלה,
וטוב שאת מודעת לקיומם.
אבל לא כ-ל מה שקרה למישהו, יקרה גם לך

 

[asa112]

התקפי זעם זה לא חובה

את תמיד צריכה לזכור שאין שני ילדים דומים, לכו למקרים שאת רואה ביוטוב אין שום קשר לילד שלך.
התקף זעם זה סימון שילד מתוסכל ממשהו ולא יכול להתמודד עם זה ולא יכול להוציא תיסכול החוצה בצורה אחרת.
אם את לא רוצה להתמודד עם זה בעתיד כדאי לך

1) לעבוד על יכולת הביטוי של ילד, לעבוד על קשר שלך איתו.
עובדה - להרבה ילדים רמת אלימות וזעם ירדה אחרי שיפור משמעותי בדיבור, למשל.
אם ילד לא מדבר חשוב לתת לו דרך תקשורת חלופית.

2) לנסות ללמוד מה גורם להתקפים, עם מה בדיוק ילד לא יכול להתמודד ולנסות להוריד רמת לחץ.
זה מאוד קשה, אבל אם מצליחים - מאוד עוזר.

חוץ מזה, יש ילדים שאצלם תסכול הולך לחרדות במקום התקפי זעם.

 

[אמא לנער אוטיסט]

לבן שלי אין התקפי זעם. והוא בגיל ההתבגרות

 

[Ziggy Stardust7]

לפי דעתי

גיל ההתבגרות הוא גיל קשה לכולם, ובמיוחד לא"סים.
לא זכור לי שהיו לי מקרים של התקפי זעם, אבל אני בהחלט חושב שבגיל ההתבגרות קיים יותר סיכוי שיהיו מקרים כאלו.
אחי הצעיר הוא נ"ט והיו לו לא מעט התקפי זעם בתחילת גיל ההתבגרות.
כיום הוא בן 17 והוא הרבה יותר רגוע.לשמחתנו התקופה הקשה שלו עברה.

מה שכן, התקפי זעם בעיניי הם תופעה שניתן לצמצם ואף לפתור ע"י טיפול מתאים, פסיכולוגי/תרופתי וכד'.אני גם מניח שזו תופעה שאופיינית לגיל מסוים, ואחר כך היא חולפת.

 

[TikvaBonneh]

זו סטיגמה

אחרי האיבחון של הבן שלי, הציעו לנו לרשום אותו לגן תקשורת, שזה שם מכובס לגן לאוטיסטים.
בעלי אמר לי: את תראי את הגן ולא תסכימי שהוא יהיה שם, ילדים דופקים את הראש בקיר, צורחים, משתוללים.
הלכנו יחד לראות את הגן.
זה היה לפני חג שבועות.
כל הילדים בגן ישבו סביב השולחן בשקט מופתי, והכינו יחד עוגת גבינה.
כבר אמרתי לך שאת מוזמנת לבוא אלי הבייתה לראות את הילדים שלי. חמודים ומשחקים עם האחים שלהם ועם חברים שלהם.
ביום שישי יש לבן שלי יום הולדת בכיתה. אני מוכנה להזמין אותך בתור אורחת ביום ההולדת, שתראי כיתה של חמישה אוטיסטים חמודים.

 

[dafchuk]

מהיכרות של תקווה והבן הגדול

יכולה להגיד שהוא מדהים ומוכשר מאין כמוהו והוא מדבר ומתקשר בצורה מופלאה