שבוע חדש

שבוע חדש

הוא התחיל כרגיל. ירדתי לזרוק את שקית הזבל עם שני בלונים ו.... לא מצאתי את הפח. מישהו לקח אותו... מוזר.... אז הלכתי בשקט לבית של השכנים וזרקתי שם את השקית כמובן שהשארתי כמה בלונים. אחר כך עניתי לכמה מכתבים וכמה טלפונים די מעצבנים
עכשיו אני הולכת להכין לי כמה תופינים לדרך ויוצאת לטיסת הבוקר שלי שתביא אותי לעבודה...... בדרך אולי אספיק עוד לשתות טיפת צוף רענן. בוקר נפלא לכולם רק טוב!!!
 
והוא המשיך.... כרגיל

בגיל! הצלחתי לסיים את כל המשימות גם הקשות וגם הקלות. עניתי על ים של מכתבים ואפילו הספקתי להכין כמה מסמכים חדשים. קשרתי הרבה בלונים בהפסקת הצהריים על שני עצים חדשים שפגשתי בדרך, ושוחחתי עם שני זקנים שאיבדו את הדרך. כשחזרתי הביתה הספקתי להכין מלאי גדול של תופינים ולשמוע את החדשות מבלי להתעצבן (אולי כי תוך כדי הכנתי שקיות כוכבים) עכשיו הגיע הזמן לעלות על הערסל להביט אל השמיים ואולי לספור כמה כוכבים מאירי עיניים רק טוב!!!
 
כרגיל...

שניה...חושב. מה רגיל? אצלי כלום לא רגיל. לפרט לא יכול אבל, המדינה הזאת... לא זה לא המיסים...שרק מהם בא לי להקיא. לא זה לא רק החום והזיהום...שרק יחמירו. זה לא רק האנשים...תרבות שבצב הכלכלי אינה יכולה לפרוח. זה החיים של האנשים, של החיילים בפרט. סגול(מנסה לעכל את המתרחש בליבו)
 
מתעקשת על סגול!

נו, לחשוב זה תמיד טוב!
אמממממ לא יכול לפרט??? אולי תגלה רק לי באוזן?? והמדינה?? תמיד יש אתה בעיות so?. ונדמה לי שאמרת שאתה אוהב חום לא?
ו-אממממממ מה קורה שם בלב?? מפנה לסגול מקום על הערסל האהוב שלי, מכינה כוס מיץ צוף חם. סגוללללללללל אתה בא לשבת איתי על הערסל לצפות בכוכבים? ואת האמונה אסור לנו לאבד! רק טוב!!!
 
למעלה