שבוע בצרפת
אז טסתי לבקר את אחותי (זאת שמבלה באירופה שנה)...
זו היתה הזדמנות מצויינת לבדוק את בת טיפוחיה החדשה - המפה של גוגל.
מאז שעברה לצרפת, השקיעה רבות בקיראת דיווחים מכל מקום אפשרי, והמלצות של חברים. כל מה שנראה לה שווה ביקור - נכנס למפה. כתוב מי המליץ על איזה מנות ומה טווח המחירים. כל מקום שהיא ביקשה בעצמה, מתעדכן גם מה היא אכלה ומה היתה התרשמותה.
כשמסתובבים ברחובות פריז ורוצים לשבת - מעלים את המפה על המפה של הגלקסי, והולכים למקום הקרוב.
נתחילה בברורים מאליו:
בפייר הרמה נטעמו:
מקרון מגדור (פסיפלורה שוקולד) - מצוין.
קרמל: לטעמי קצת יותר מדי חמאה, אבל מאוד מאוד טעים.
מקרון החודש: יסמין - ורדים: פחות אהבתי.
כמו כן - אכלנו את הקינוח איספהן (ולא המקרון): בתוך עוגיות מקרון גדולות - קרם ליצ'י וורדים, ופטל טרי. מצויין.
קינוח שוקולד (זה ששוחזר מהמם ע"י נטלי בעוגיו.נט) שהיה טעים מאוד אבל פחות אני.
בל'דיורה (אקסיוז מיי פרנץ'. מבטיחה להשקיע בשמות המסעדות) - נטעמה הבנט-הונורה. טעימה מאוד מאוד. והשוקו המצויין.
אם כבר שוקו:
נטעם גם באנג'לינה - טעים. אבל הם מעצבנים, והשירות מעצבן והשולחנות קטנים, ודוחקים בך ללכת.
הטוב ביותר נטעם אצל ז'אק ז'נאן, שם אמנם חיכינו כעשר דקות-רבע שעה בתור, אבל קיבלנו שוקו מעולה (מומלץ לחלוק תוספת קצפת אחת ל-2-3 כוסות, כי הן גדולות, לא כמו באנג'לינה). הפאריז ברסט היה עצום וטעים מאוד. האגוזים ממש הורגשו בקרם (אם כי הייתי מעדיפה אותו יותר רחב ושטוח) ופאי הלימון שלו כבר אינו דורש הסברים בימינו (אגב, הוא הוציא ממש עכשיו ספר שמוקדש רק לפאי לימון).
הכי כיף - לא דוחקים בך, לא מאיצים בך. אפשר להתרפק על הספות ולא לזוז. גם כשהתחילו לסגור, לא דחקו בנו ועשו הכל בשקט ונעימות. אחותי גם טוענת שכיף לבוא כדי לשתות מים בכוסות של רידל, אבל זו עדיין לא סיבה בעיני.
אז טסתי לבקר את אחותי (זאת שמבלה באירופה שנה)...
זו היתה הזדמנות מצויינת לבדוק את בת טיפוחיה החדשה - המפה של גוגל.
מאז שעברה לצרפת, השקיעה רבות בקיראת דיווחים מכל מקום אפשרי, והמלצות של חברים. כל מה שנראה לה שווה ביקור - נכנס למפה. כתוב מי המליץ על איזה מנות ומה טווח המחירים. כל מקום שהיא ביקשה בעצמה, מתעדכן גם מה היא אכלה ומה היתה התרשמותה.
כשמסתובבים ברחובות פריז ורוצים לשבת - מעלים את המפה על המפה של הגלקסי, והולכים למקום הקרוב.
נתחילה בברורים מאליו:
בפייר הרמה נטעמו:
מקרון מגדור (פסיפלורה שוקולד) - מצוין.
קרמל: לטעמי קצת יותר מדי חמאה, אבל מאוד מאוד טעים.
מקרון החודש: יסמין - ורדים: פחות אהבתי.
כמו כן - אכלנו את הקינוח איספהן (ולא המקרון): בתוך עוגיות מקרון גדולות - קרם ליצ'י וורדים, ופטל טרי. מצויין.
קינוח שוקולד (זה ששוחזר מהמם ע"י נטלי בעוגיו.נט) שהיה טעים מאוד אבל פחות אני.
בל'דיורה (אקסיוז מיי פרנץ'. מבטיחה להשקיע בשמות המסעדות) - נטעמה הבנט-הונורה. טעימה מאוד מאוד. והשוקו המצויין.
אם כבר שוקו:
נטעם גם באנג'לינה - טעים. אבל הם מעצבנים, והשירות מעצבן והשולחנות קטנים, ודוחקים בך ללכת.
הטוב ביותר נטעם אצל ז'אק ז'נאן, שם אמנם חיכינו כעשר דקות-רבע שעה בתור, אבל קיבלנו שוקו מעולה (מומלץ לחלוק תוספת קצפת אחת ל-2-3 כוסות, כי הן גדולות, לא כמו באנג'לינה). הפאריז ברסט היה עצום וטעים מאוד. האגוזים ממש הורגשו בקרם (אם כי הייתי מעדיפה אותו יותר רחב ושטוח) ופאי הלימון שלו כבר אינו דורש הסברים בימינו (אגב, הוא הוציא ממש עכשיו ספר שמוקדש רק לפאי לימון).
הכי כיף - לא דוחקים בך, לא מאיצים בך. אפשר להתרפק על הספות ולא לזוז. גם כשהתחילו לסגור, לא דחקו בנו ועשו הכל בשקט ונעימות. אחותי גם טוענת שכיף לבוא כדי לשתות מים בכוסות של רידל, אבל זו עדיין לא סיבה בעיני.