זה נראה לי סוג של חיבור לעצמך
הקשבה לעצמך ואיזון פנימי שנותנים את הכוח לעשות את הבחירות הנכונות ולא לפספס דברים.... מתת אל להיות במקום כזה. היום חשבתי לעצמי: זה כל כך טוב, להרגיש טוב. אני יכולה, אבל קשה לי להשאר שם, במקום הזה. טראומות מתמשכות מזמנים בהם הייתי קטנה ונשלטת, נורא קשה למחוק אותן. לפעמים מספיק ריח, אויר או אוירה, כדי להפיל אותי בחזרה. מסגרת של שגרה עוזרת לי, אבל אם אינה.. חרדת נטישה היא כל כך איומה להתמודדות. מפילה אותי תמיד לתוך בור של איום קיומי. אני עובדת על זה כל הזמן, אבל בכל זאת, בזמנים של פרידה וגירושים, זה יותר קשה להתמודד. ואם זה בשילוב עם חופשה ושבירה של שגרה, אז בכלל.. בראשית קיומנו, אנו זקוקים לאמנו כדי לפתח תחושת עצמי קיים, אונטולוגי. אם נעשים שם חורים כבר בהתחלה, נורא קשה להטליא אותם... וגם אז, אם יש לחץ חזק על הטלאים, התפרים נמתחים והרווחים מתגלים.. יש לי חברה, שיש לה בן זוג נהדר שמבין את זה, את הצורך שלה, את הבורות והפצעים האלה, ואת זה שהיא זקוקה לאישור ממנו בכל פעם, שהוא לא נעלם. אין לו שום קושי לתת לה את זה... לי היה בעל שהתנהג הפוך: השתמש בזה כדי לשלוט בי. אבל הצלחתי לצאת מהקשר הזה... יש לי חלקים אמיצים ואחרים שהם פחות. אלה שפחות, גורמים לי סבל... והעבודה עליהם היא כדי להפוך אותם ליותר חלק מהמכלול שהוא אני.