ארבל מהכרמל
New member
שבועתי אלייך.....
כשאת עצובה-אעודד את רוחך, כשאת בוכייה -אייבש את דמעותייך, כשאת מפוחדת-ארגיע את פחדייך, כשאת מודאגת-אתן לך תקווה, כשאת מבולבלת-אעזור לך להתגבר, כשאת אובדת ולא רואה אור-אהייה פנסך המאיר דרכך. ואם תשאלי:`מדוע?` אענה:`כי את חברתי!`
כשאת עצובה-אעודד את רוחך, כשאת בוכייה -אייבש את דמעותייך, כשאת מפוחדת-ארגיע את פחדייך, כשאת מודאגת-אתן לך תקווה, כשאת מבולבלת-אעזור לך להתגבר, כשאת אובדת ולא רואה אור-אהייה פנסך המאיר דרכך. ואם תשאלי:`מדוע?` אענה:`כי את חברתי!`
עמוקות , עצובות, כואבות. מתוך אהבות - עולות מחשבות, עמוקות , שמחות , נעלות. מתוך אכזבות - עולות מחשבות, ריקות, חלולות , אטומות. מתוכם - בחרתי את התקוה, אהבה, חיים, בשלות נפלאה. מתוכם - חייכתי אל השלווה, עצומה - בשיא פריחתה...