שאלת רכבת

[עמוד החוזר]

שאלת רכבת

שאלת רכבת
הייתי במגרש החנייה של הסופר סנטר ליד תחנת הרכבת של בני ברק וראיתי דבר מעניין. היו פסים מסודרים (מחוברים לאדנים) שמחכים להטענה על קרונות, והיה מין עגורן צהוב כזה שרץ הלוך ושוב, לקח זוג פסים עם האדנים שלהם, ונסע קדימה להניח אותם על הקרון. עכשיו השאלה היא כזו: באותו רגע לא שאלתי את עצמי על מה נסע העגורן אבל אחרי שהלכתי התחלתי לתהות האם הוא נסע על הפסים? איך זה יכול להיות? הרי על הפסים היו הקרונות!! דבר שני - למה צריך שני אנשים בשביל להפעיל את זה (אחד מקדימה ואחד מאחורה), הרי כשמורידים מצד אחד, צריך להוריד בסופו של דבר גם מצד שני. במציאות זה נראה שכל אחד אחראי על צד אחד. דבר שלישי: הפסים היו מסודרים בערימות. בכל ערימה 6 זוגות פסים מחוברים באדנים. העגורן לקח את הפסים מלמעלה לכל האורך. ההגיון (שלי) אומר שהיה צריך לקחת את הערמה הקדמית קודם, ואח"כ את זאת שמאחוריה וכו. למה הם לא עשו את זה ככה? יש איזה תו"ל בנושא? תודה לכולם!!!

 

[Y.G.J]

לא הבנתי על מה אתה מדבר...

שאלת רכבת
הייתי במגרש החנייה של הסופר סנטר ליד תחנת הרכבת של בני ברק וראיתי דבר מעניין. היו פסים מסודרים (מחוברים לאדנים) שמחכים להטענה על קרונות, והיה מין עגורן צהוב כזה שרץ הלוך ושוב, לקח זוג פסים עם האדנים שלהם, ונסע קדימה להניח אותם על הקרון. עכשיו השאלה היא כזו: באותו רגע לא שאלתי את עצמי על מה נסע העגורן אבל אחרי שהלכתי התחלתי לתהות האם הוא נסע על הפסים? איך זה יכול להיות? הרי על הפסים היו הקרונות!! דבר שני - למה צריך שני אנשים בשביל להפעיל את זה (אחד מקדימה ואחד מאחורה), הרי כשמורידים מצד אחד, צריך להוריד בסופו של דבר גם מצד שני. במציאות זה נראה שכל אחד אחראי על צד אחד. דבר שלישי: הפסים היו מסודרים בערימות. בכל ערימה 6 זוגות פסים מחוברים באדנים. העגורן לקח את הפסים מלמעלה לכל האורך. ההגיון (שלי) אומר שהיה צריך לקחת את הערמה הקדמית קודם, ואח"כ את זאת שמאחוריה וכו. למה הם לא עשו את זה ככה? יש איזה תו"ל בנושא? תודה לכולם!!!

לא הבנתי על מה אתה מדבר...
העגורן על גלגלים שמעביר מסילות לקרון משא? או עגון על המסילה שהניח מסילות על האדמה?

 

[חן מלינג]

חוליות מסילה

שאלת רכבת
הייתי במגרש החנייה של הסופר סנטר ליד תחנת הרכבת של בני ברק וראיתי דבר מעניין. היו פסים מסודרים (מחוברים לאדנים) שמחכים להטענה על קרונות, והיה מין עגורן צהוב כזה שרץ הלוך ושוב, לקח זוג פסים עם האדנים שלהם, ונסע קדימה להניח אותם על הקרון. עכשיו השאלה היא כזו: באותו רגע לא שאלתי את עצמי על מה נסע העגורן אבל אחרי שהלכתי התחלתי לתהות האם הוא נסע על הפסים? איך זה יכול להיות? הרי על הפסים היו הקרונות!! דבר שני - למה צריך שני אנשים בשביל להפעיל את זה (אחד מקדימה ואחד מאחורה), הרי כשמורידים מצד אחד, צריך להוריד בסופו של דבר גם מצד שני. במציאות זה נראה שכל אחד אחראי על צד אחד. דבר שלישי: הפסים היו מסודרים בערימות. בכל ערימה 6 זוגות פסים מחוברים באדנים. העגורן לקח את הפסים מלמעלה לכל האורך. ההגיון (שלי) אומר שהיה צריך לקחת את הערמה הקדמית קודם, ואח"כ את זאת שמאחוריה וכו. למה הם לא עשו את זה ככה? יש איזה תו"ל בנושא? תודה לכולם!!!

חוליות מסילה
ליחידות הסילה המורכבות מראש קוראים בשפת הרכבת ´חוליות מסילה´ ותפקידן דומה מאוד לתפקיד של היחידות המקבילות בעולם דגמי הרכבת - להקל ולזרז את הרכבת המסילה הסופית בשטח (או על השטיח בסלון...). הרעיון הוא להרכיב את חוליות המסילה מפסים, אדנים ורכיבי החיבור ביניהם (עולם שלם ומסובך בפני עצמו) במיקום מרכזי כלשהו, ומשם לשלוח אותם לאתר בניית / החלפת המסילה על-גבי קרונות שטוחים, כשכל מה שנותר לעשות זה להניח אותם במקומם ולחבר ביניהם (אם ע"י מטלות וברגים ואם ע"י ריתוך) ואח"כ לשפוך מסביב את הרבד (חצץ) ולסדר אותו. פעם היו עושים את כל ההרכבה בשטח - אתם יכולים לתאר לעצמכם שזה הרבה פחות כיף... על מנת ליעל ולזרז את עבודות ההטענה של החוליות על גבי קרונות באתר המרכזי וסידורן על-גבי תשתית המסילה בשטח הומצאו העגורנים המיוחדים המכונים ברכבת ישראל במילה הלועזית ´פורטאלים´. הפורטאלים מופעלים בד"כ בזוגות המחוברים ביניהם ע"י מוטות ארוכים. מכיוון שבטח העבודה אין דרך נסיעה מסודרת בשביל אותם פורטאלים, מניחים מראש על תשתית המסילה שני פסים זמניים שהמרחק ביניהם גדול קצת יותר מרוחבו של קרון, ועל אותם הפסים נוסעים הפורטאלים הלום ושוב בין הקרונות השטוחים לשטח בו עדיין לא הונחה מסילה. לאחר הנחת החוליות הן מחוברות באופן ראשוני כדי שרכבת הקרונות השטוחים תוכל להתקרב אל חזית הנחת המסילה. במתקני ההרכבה בנויה מסילה רחבה כזו באופן קבוע בשטח הטענת הקרונות השטוחים. בעבר היה מתקן הרכבה גם בתחנת חיפה מזרח, בשטח שהוא היום חלקו החדש של המוזיאון, אולם אחרי הרחבת המוזיאון נשאר (למיטב ידיעתי) רק המתקן בבני ברק (האם מישהו יודע על מתקן כזה בדרום הארץ?). הפורטאלים של רכבת ישראל בנויים כשתי יחידות נפרדות לחלוטין שמופעלות כזוג המחובר ע"י מוטות מתכת בלבד, ללא שליטה משותפת (אני מניח שפשוט זה היה מסובך ומתקדם מדי לתקופת ייצורם...?), ולכן צריך מפעיל אנושי בכל יחידה. העובדה שאין סנכרון מלא בין שני המפעילים לא משנה במיוחד במציאות מפני שהחוליות גמישות למדי. אני מניח שהסיבה שלכך שהם הטעינו קודם את הערימה הרחוקה היתה השאיפה לאזן את מרחקי הנסיעה הלוך ושוב - כל הנסיעות הן לאותו מרחק בניגוד לפילוג לנסיעות קצרות, בינוניות וארוכות, אבל זה רק ניחוש. בתמונה המצורפת, שצולמה ע"י אבי, פול מלינג בעת הנחת המסילה השנייה בקו החוף ביוני 1993 (התמונה צולמה כנראה באיזור פרדס חנה), בה נראה זוג פורטאלים מדגם PTH350 מתוצרת חברת Geismar הצרפתית (שייצרה את מרבית/כל הפורטאלים של רכבת ישראל). בתמונה ניתן לראות גם את המסילה הרחבה הזמנית עליה נוסעים הפורטאלים וכן את קרון שטוח מסםפר 1825, שהחל את חייו כשלדה של קרון נוסעים של רכבת המנדט בשנות ה-20 או ה-30. תמונה נוספת של פורטאלים בפעולה ניתן למצוא בכתבה שהתפרסמה לא מזמן ב-´חדשות הרכבת´ בנוע להחלפת המסילה באיזור לב המפרץ בחיפה.

 

[עמוד החוזר]

תודה!!

חוליות מסילה
ליחידות הסילה המורכבות מראש קוראים בשפת הרכבת ´חוליות מסילה´ ותפקידן דומה מאוד לתפקיד של היחידות המקבילות בעולם דגמי הרכבת - להקל ולזרז את הרכבת המסילה הסופית בשטח (או על השטיח בסלון...). הרעיון הוא להרכיב את חוליות המסילה מפסים, אדנים ורכיבי החיבור ביניהם (עולם שלם ומסובך בפני עצמו) במיקום מרכזי כלשהו, ומשם לשלוח אותם לאתר בניית / החלפת המסילה על-גבי קרונות שטוחים, כשכל מה שנותר לעשות זה להניח אותם במקומם ולחבר ביניהם (אם ע"י מטלות וברגים ואם ע"י ריתוך) ואח"כ לשפוך מסביב את הרבד (חצץ) ולסדר אותו. פעם היו עושים את כל ההרכבה בשטח - אתם יכולים לתאר לעצמכם שזה הרבה פחות כיף... על מנת ליעל ולזרז את עבודות ההטענה של החוליות על גבי קרונות באתר המרכזי וסידורן על-גבי תשתית המסילה בשטח הומצאו העגורנים המיוחדים המכונים ברכבת ישראל במילה הלועזית ´פורטאלים´. הפורטאלים מופעלים בד"כ בזוגות המחוברים ביניהם ע"י מוטות ארוכים. מכיוון שבטח העבודה אין דרך נסיעה מסודרת בשביל אותם פורטאלים, מניחים מראש על תשתית המסילה שני פסים זמניים שהמרחק ביניהם גדול קצת יותר מרוחבו של קרון, ועל אותם הפסים נוסעים הפורטאלים הלום ושוב בין הקרונות השטוחים לשטח בו עדיין לא הונחה מסילה. לאחר הנחת החוליות הן מחוברות באופן ראשוני כדי שרכבת הקרונות השטוחים תוכל להתקרב אל חזית הנחת המסילה. במתקני ההרכבה בנויה מסילה רחבה כזו באופן קבוע בשטח הטענת הקרונות השטוחים. בעבר היה מתקן הרכבה גם בתחנת חיפה מזרח, בשטח שהוא היום חלקו החדש של המוזיאון, אולם אחרי הרחבת המוזיאון נשאר (למיטב ידיעתי) רק המתקן בבני ברק (האם מישהו יודע על מתקן כזה בדרום הארץ?). הפורטאלים של רכבת ישראל בנויים כשתי יחידות נפרדות לחלוטין שמופעלות כזוג המחובר ע"י מוטות מתכת בלבד, ללא שליטה משותפת (אני מניח שפשוט זה היה מסובך ומתקדם מדי לתקופת ייצורם...?), ולכן צריך מפעיל אנושי בכל יחידה. העובדה שאין סנכרון מלא בין שני המפעילים לא משנה במיוחד במציאות מפני שהחוליות גמישות למדי. אני מניח שהסיבה שלכך שהם הטעינו קודם את הערימה הרחוקה היתה השאיפה לאזן את מרחקי הנסיעה הלוך ושוב - כל הנסיעות הן לאותו מרחק בניגוד לפילוג לנסיעות קצרות, בינוניות וארוכות, אבל זה רק ניחוש. בתמונה המצורפת, שצולמה ע"י אבי, פול מלינג בעת הנחת המסילה השנייה בקו החוף ביוני 1993 (התמונה צולמה כנראה באיזור פרדס חנה), בה נראה זוג פורטאלים מדגם PTH350 מתוצרת חברת Geismar הצרפתית (שייצרה את מרבית/כל הפורטאלים של רכבת ישראל). בתמונה ניתן לראות גם את המסילה הרחבה הזמנית עליה נוסעים הפורטאלים וכן את קרון שטוח מסםפר 1825, שהחל את חייו כשלדה של קרון נוסעים של רכבת המנדט בשנות ה-20 או ה-30. תמונה נוספת של פורטאלים בפעולה ניתן למצוא בכתבה שהתפרסמה לא מזמן ב-´חדשות הרכבת´ בנוע להחלפת המסילה באיזור לב המפרץ בחיפה.

תודה!!
OK, הבנתי את נושא המסילה הרחבה שעליה נסע העגורן. רציתי רק לחדד שהם לא הטעינו את הערמה הרחוקה קודם. אני אנסה להסביר שוב מה שראיתי: היו 6 או 7 ערמות מונחות אחת מאחורי השנייה והגורן הרים את החוליה העליונה מהערמה הראשונה, אח"כ את החוליה העליונה מהערמה השנייה וכו´ ורק כשנלקחה החולייה העליונה מהערמה האחרונה - התחילו לקחת שוב מהערימה הראשונה. אני תמהתי על כך משום שנראה לי תמוה שהם רצים עד הסוף בעוד עדיף היה (לדעתי) לחסל קודם את הערימה הקרובה במקום לרוץ עד הערימה הרחוקה. שוב תודה,