תשובה .
ממה שלמדתי בעשור+ האחרון ,תוך כדי הרבה התנסויות ,קריאה ולמידה על אפיה ללא גלוטן, זה ש׳בריא׳ זה קודם כל יחסי...
ואני אסביר: הקמחים ללא גלוטן מתחלקים לשני סוגים- עמילניים ו׳מלאים׳.
העמליניים, אולי נחשבים פחות בריאותיים מבחינת תרומה תזונתית ( חסרי סיבים למשל ועוד ) עוזרים ונחוצים מאד באפיה ללא גלוטן. ויחד עם זאת, לאנשים עם בעיות מעיים, לפעמים הם אילו שעוברים יותר בקלות ועושים פחות בעיות ( מן הסתם, עודף סיבים לאנשים עם בעיות מעיים הוא לא מומלץ )
בהנחה שחולה צליאק שמקפיד הרבה שנים על דיאטה נ״ג, המעיים אמרוים להיות בסדר כך שזו לא בעיה בשבילו ( סיבים )
הקמחים המלאים- כל אחד עם התרומה התזונתית שלו.
השילוב שאני אוהבת ( לא המצאתי, קראתי הרבה וניסיתי, ומצא חן בעיני ) הוא זה של 70% קמחים מלאים ו 30% עמילניים. אני מערבבת לבדי. זה לא סיפור כשמדובר ב 3 קמחים עיקריים, ותמיד אפשר להכין כל חודש או חודשיים בכלי גדול ,ואז פשוט לקחת ממנו.
 
מבחינת קמחים בשוק. יש כל מיני, אני לא מכירה את כולם, ככה שאני לא יכולה להגיד. אבל י פשוט זה לקרוא מה שכתוב מאחורה על הרכיבים ולראות אם מוצא חן בעיך השילוב ( מבחינת ערכים תזונתיים וכמובן הכי חשוב-טעם... כי זה הרי יקבע אם תאכלי או לא בסופו של דבר )
 
את יכולה לקרוא ברשת על אנשים שמאד אוהבים סוג קמח אחד, ואחרים ימליצו על אחר.
אני ממליצה לנסות, כל פעם קמח אחר, לנסות ממנו כמה דברים, ולראות אם יש איזה קמח אחד שבעיניך הוא התחליף הטוב ביותר.
 
עוד משהו, אם משתמשים בקמח לאפיית מתוקים ( עוגות, עוגיות ) הרי שבגדול זה פחות ׳ בריא׳ , ככה שזה לא כזה משנה ( לדעתי ) הבדלים קטנים בערכים התזונתיים.
אם מדובר באפיית לחם, ,צורכים יום יום, זה כבר יותר חשוב, מבחינה תזונתית.
 
בקיצור... לקרוא, לבדוק לבד... לראות מה מתאים לך.
 
חזרתי מאטליה לפני כמה ימים, בשלב מסוים החלטתי לקנות לחם, והלכתי על זה שעשה רושם הכי ׳בריא׳. לחם כפרי, מהסוג ה׳מלא׳ עם קמחים יותר ׳בריאים׳ מאילו הלבנים...
הלחם היה גועלי. גם בטעם, גם קשה כמו אבן. כמובן שאחרי ביס מהפרוסה הראשונה לא התאמצתי.
אז אני לא יודעת אם לחם אחר היה מוצא חן בעיני בכלל, וזה לא משנה... הרעיון הוא שגם אם משהו לכאורה יותר ׳בריא׳... זה לא אומר שזה אכיל, או לטעמי
. אישית מעדיפה בלי לחם, לקבל מה שצריך מבחינה תזונתית מדברים אחרים...
 
