קצת סדר בבלאגן....
כשירדנה התקבלה ללהקת הנח"ל בשנת 1969, עדיין לא התחילו לעבוד על התכנית החדשה ("שא לשלום" או בשמה המוכר "היאחוזת הנח"ל בסיני") לכן חברי הלהקה החדשים ואלו שעמדו להשתחרר ביצעו בנתיים שירים ישנים של הלהקה כמו: "בשמלה אדומה", "קרנבל בנח"ל ו"ואלס להגנת הצומח". ירדנה הייתה זאת ששרה את שורות הסולו של שולה חן ב"ואלס להגנת הצומח" (שביצעה את השיר שנתיים קודם לכן בתכנית: "הנח"לאים באים-הנח"לאים באים, יחד עם ששי קשת, שלום חנוך, מנחם זילברמן, מוטי פליישר ועוד.) לכן השיר הנ"ל לא נחשב לסולו ראשון אלא: בשיר "סלח המפקד", שבוצע לראשונה בתכנית "בפעם ה - 18" של להקת הנח"ל בשנת 1964 וחודש בתכנית: "היאחזות הנח"ל בסיני", היה לירדנה סולו רשמי ראשון (בתוך תכנית חדשה ולא בלקט של שירים זמניים). והבית הוא: "אין לי כפתור תפור (סלח המפקד) שק"ם תמיד סגור (סלח המפקד) במקום ביסקוויט אוכלים פירור (סלח המפקד) מצב מאוד חמור (סלח המפקד) אגב, היה מנהג בלהקת הנח"ל ובשאר הלהקות הצבאיות לחדש מידי פעם להיטי עבר תוך כדי תכנית חדשה או באירועים מיוחדים.