כדי להבהיר עוד קצת, נועה,
אני רוצה להדגיש שאני כתבתי בזהירות. השתמשתי במילים 'לדעתי', 'נדמה לי', 'אני חושבת'. לא קבעתי כללים במסמרות, כי אינני מוסמכת לכך. אבל בוודאי הבחנת שיאקים (שהוא בר-סמכא בכללי הלשון העברית) ואני (שאומנם למדתי לשון עברית לתואר ראשון, אבל משתמשת יותר בתחושת הלשון שלי (קרי, אינטואיציות), כתבנו אותו דבר לגבי המשפט (או השם) שאת כתבת. כלומר, שבמקרה זה הפסיק עליו שאלת - מיותר. •~•~•~•~•~• לעניין החופש להחליט, זה דבר חשוב מאד מאד בעיני! הרבה דברים בחיי מבוססים על כך. למשל, בזכות זה שאמא שלי הרשתה לי אחרי כיתה י"א לעזוב את ביה"ס ולצאת לעבודה, כי ראתה שהלימודים בביה"ס (למקצועות הכימיה) מלחיצים אותי מאד, קיבלתי כוחות חדשים! הבנתי שאני לא חייבת ללמוד, ואז למדתי בכיתה י"ב במשנֶה מרץ, וסיימתי בציונים גבוהים. ודוגמה שונה לגמרי: למדתי שיטת טיפול מסויימת, אשר שייכת לרפואה משלימה, בשתי סדנאות, אצל שני מורים. יצאתי עם ידע, אבל חששתי להשתמש בשיטה. הם לִמדו יפה, אבל הבנתי שעלי לעבוד לפי סדר מסויים, ולעשות את השלבים השונים בטיפול במשך כך וכך דקות. פשוט קפאתי, ולא העזתי לטפל כך. ואז הגעתי אל מורה נוסף (שהיה בן כיתתי בכיתות ט' י'). הוא עובד בשיטה מאד אינטואיטיבית, וממנו קיבלתי ביטחון לעבוד בצורה טבעית, כמו שאני מרגישה. אני לא עובדת בזה תמורת שכר, אבל מאז אין לי חשש לטפל בבני משפחה ובחברים באופן חופשי, בהנאה רבה, הדדית, ומקבלת המון חיזוקים ומחמאות על ה"כוחות" החזקים שיש לי. כך שבעיני "חופש", היא מילת מפתח!