שאלת סקר

[כבשה תוהה]

אוי נהדר

"שתיתי כוס תה, נכנס לי כפית בעין, נהייתי עיוור" - שנים, שנים היינו מדקלמים את הפרק הזה. וכן, גם את ההרגשה של לראות סרטים/סדרות לפני שבת, כל חמש דקות להסתכל על השעון לבדוק מה השעה, אחחח היו ימים.

 

[hafraapsichotit]

מחבואים מאחורי עץ...

 

[ספל חמאה]

גם אתה (כמו רבים שכמותך) לא הבנת

את העניין. מה שהופך את הסרט הנל ליצירת מופת (ולקשה לצפייה) זה לא הסיפור (כן סמים רע), אלא הדימויים והאפקטים, חלקים ברורים ומעצבנים (נניח), אבל את חלקם אתה בכלל לא מרגיש (מלבד מועקה קטנה שמתיישבת לך בלב וגדלה לאט). וזה מעורר הערצה. ומה שלא ברור לי: מדוע לקח לך 5 דקות, פיספסת את שם הסרט? >ספל חמאה לא הזכירה במילה את פס הקול<

 

[נמאס להתבחשש]

סרט לדעתי אחד הגדולים.

שפה קולנועית עשירה. החל מהעריכה המושלמת, דרך הפסקול האלוהי. (ידעתם שאחראית לכך תזמורת שהוקלטה במיוחד לצורך הסרט) ועיצוב דמויות מופתי. אני מצפה מסרט שיגע בי. שיגרום לי לחשוב. שיעמיד רף. וכשזה קורה, אני מרוצה. בהחלט לא סרט מיינסטריימי ולא לבעלי קיבה רגישה.

 

[אדוגמטית]

הצילומים, כל קטע מצולם עם ככ'

הרבה חשיבה מעמיקה, כשהם מסטולים אתה ממש יכול לחוות את מה שהם מרגישים. המוסיקה, הכאב, הייאוש, הכל כלכך חי. הדגש שם הוא בהחלט לא על העלילה. וואו. רוצה לראות עודפ'ם.

 

[בעיקר כופר]

באחת הביקורות על הסרט היה כתוב

בציטוט חופשי "את הסרט הזה לא רואים, חווים" וזה אכן סרט חזק juice for sara!

 

[miss mcmillan]

די, נו

נהניתי מאוד מכל ההתבחששויות הנ"ל, אבל אחרי שהסרט נגמר נכנסתי לדיכאון קיומי של בערך שבוע. למעשה, במהלך כל החצי שעה האחרונה כבר שאלתי כל הזמן "נו, מתי נגמר?". אז כן, הורדתי אחר כך כמה קילו מחוסר עניין באוכל ובחיים ככללותם, אבל לקחתי קשה.

 

[boaZone]

יפ. אני ממש זוכר את הערב שראיתי

אותו עם חברתי דאז. הסרט הסתיים (עכשיו אתם מריצים את המונטז' המטורף בסוף... ומדחיקים). השתרר שקט בסלון. הלכנו למיטה בלי לדבר, כל אחד המתקם בצד שלו, ונזהר שלא לגעת בשני... כששואלים אותי על הסרט, אני אומר שהוא סרט מצויין ואני מאוד ממליץ שלא לראות אותו.

 

[miss mcmillan]

אותו דבר כאן.

 

[אבזץ]

מצטרף לממליצים

"רקוויאם לחלום" - סרט מופת. חובה לראות.

 

[אדוגמטית]

"לחזור" של אלמודובר.

 

[uty76]

"לחזור" כבר הגיע לוידאו?

באמת סרט מקסים

 

[idonknow]

כן, סרט מדהים!

 

[miss mcmillan]

אה, סתם סרטים כיפיים

או אפשר להתפרע? אם בסרטים משונים, אני בעד סרטי צ'ארלי קאופמן העליזים (להיות ג'ון מלקוביץ', אדפטיישן). את מועדון קרב טוב מאד לראות תמיד. שני סרטי פסוודו-קונג-פו סיניים, הלא הם shaolin soccer וגם kung-fu hassle מוזרים, אך משעשעים. אם בקונספירציות, 12 קופים, ולמתקדמים- דוני דארקו. אם בשפילברגיזם, מה שבועזון אמר- בתוספת הגוּניס, עוד סרט הרפתקאות-של-ילדים-באייטיז שיצא לי להיזכר בו השבוע. אם בפעולה, "עימות חזיתי" ו"שם קוד:דג חרב" הם מהטובים במיוחד. מהז'אנר הזה נחמד לגלוש לטרנטינו, למרות שטחוּן, כי את אומה תורמן אני מוכנה לקבל כל יום אצלי בסלון: קיל ביל והבלתי-נמנע ספרוּת זולה, עם כלבי אשמורת ובלי from dusk till dawn. טוב, נסחפתי. שימו להם את העונההשניה של אבודים (איכס) ויהיה שקט.

 

[uri80]

"שם קוד: דג חרב" ו"טוב" במשפט אחד?

סרט גרוע במיוחד. ג'ון טרוולטה בתור איזה גנרל ישראלי מטורף? ייפ. אמין במיוחד.

 

[babylon_a1]

זה לא אמין, זה אקשן

 

[uri80]

זה אפילו לא אקשן, סתם עצוב.

 

[miss mcmillan]

בהתחשב בז'אנר,

זה סרט שנהניתי לראות (סרטים פלצניים לא הובאו בכלל ברשימה). ואולי זו סתם החולשה שלי לג'ון- אני יודעת, זוועה- שעוברת כאן כחוט השני.

 

[uri80]

ודווקא יש לו כמה וכמה סרטים לא רעים

"ספרות זולה" הנהדר או "שיר אהבה לבובי לונג" שאני אהבתי מאד והביקורות משום מה קצת פחות.

 

[miss mcmillan]

ביותר מחצי מהמקרים,

מדד הגולשים של הIMDB ואני לא הסכמנו על דברים. בסוף נפרדנו כידידים.