שאלת סקר מפגרת

[פּוֹנְג]

שאלת סקר מפגרת

(מרשה לעצמי בחסות ההורמונים) ממתי אתן מחשבות את 'כמה זמן' אתן כבר מנסות? האם אתן כוללות גם את התקופה הטבעית? האם אתם מחישבות גם "זמן פציעות" נניח תקופות שלא יכולתם לנסות בגלל סיבות אחרות...

לא שזה חשוב, סתם סקרנות, שיעמום והורמונים. פונג שלא מעיזה לחשב כי היא פוחדת להיבהל מעצמה.

 

[bapi]

אני חגגתי בדצמבר

שלוש שנות ניסיון

וזה התחיל ברגע שבעלי סוף סוף הסכים שנתחיל לנסות אז כן זה כולל גם את הטבעי וגם את המכשולים שבדרך

 

[שמחה על התמיכה]

פונג יקרה, באמת חשבתי פעם על זה..

כי בעצם כיבכול אני מנסה בערך 5 שנים, אבל כמה חודשים ראשונים (בערך 8-9 אולי קצת יותר) לא נחשבים, כי זה ניסיון רגיל לפני שידעתי לגבי "בעיות הפוריות" שלי.. אח"כ ניסיון של איקאקלומין (של הרופאת נשים ולא פוריות) ובאמת אני לא זוכרת כמה, לא ייחסתי לזה חשיבות ולא ידעתי שזה נחשב כי לא ידעתי בעצם מה הכדורים האלה... (עוד לא הכרתי את הפורום) אח"כ ישנם הטיפולים הראשוניים שלפני הזרעה (כבר במח' פוריות) ואז 3 הזרעות כפולות (כולל הפסקות של החודש) ושוב אבל כי אח"כ "ברחתי" לשנה, זה נחשב? ניסיתי שוב שנה רגיל (עדיין לא ידעתי שיש לי אנדו) ובדצמבר 2001 חזרתי ולא עזבתי יותר ומאז גם אני כבר שייכת ל- IVF, אז באמת איך אני יודעת איך סופרים????

 

[פסי24 המקווה]

אני חוגגת עכשיו 3 שנים../images/Emo7.gif

ואני מחשבת גם את הנסיון הטבעי (של יותר משנה וחצי)- למרות שאצלי זה ממש לא צריך להחשב כי במשך שנה לא יכולתי לקיים יחסים עקב דלקת שהייתה לי. (למי שקראה- כתבתי על כך בעבר בפורום). אך למרות כל הנ"ל הציפייה שיש לי לילד היא גדולה יותר מרק שנה וחצי של טיפולים. אז לדעתי זה לא משנה כמה זמן אני בטיפולים אלא ממתי רציתי להיות בהריון ואני רציתי מהרגע שהתחתנתי. ברור שעכשיו הרצון לילד רב יותר אך כבר אז הוא היה קיים.

 

[חגיתלה]

בדיוק היום חישבתי לי

בהשפעת השפעת שבגינה אני נראית כמו חציל (בגלל הטרנינג) חישבתי היום. לפני שנתיים וחודשיים החלטנו שנתחיל לנסות. לקח לנו 10 חודשים להבין שמשהו לא עובד כמו שצריך. איקקלומין אחד אצל רופא נשים שהיה הוגן ואמר שאין טעם והעביר אותי הלאה. ועד היום 3 הזרעות כי כל אחת גוררת ציסטות איומות לא משנה כמה המינון נמוך. יתרון של פוליציסטיות לא? אז אני אומרת ששנתייים וחודיים

 

[תולו]

בואי נראה

מנסים 16 חודשים - מאז שהפסקתי לקחת גלולות. מתוכם, 4 חודשים בטיפולייט וטיפולייט פורטה. ת'אמת - סופרת כל חודש בפני עצמו, כל חודש הוא החודש הראשון לנסיונות, כי אחרת - אני לא מקנאה בסביבה שלי...

וחוץ מזה, כך אני יוכל להענות כשישאלו אותי "כמה זמן ניסיתם ?" שניסינו חודש

 

[h i l a l]

שלחתי לך מסר../images/Emo9.gif

 

[תולו]

שלחתי חזרה

 

[ellieg]

אני מחשבת זמן הטבעי

בזמן הטבעי לא רצנו לקנות ערכה לבדיקה ביתית

האמת שהבדיקה הראשונה (ולא סיפרתי לחברות) עשיתי לפני החתונה שהמחזור איחר בטירוף בגלל שהפסקתי עם גלולות. המחזור סתם איחר, אבל זה היה לטובה בגלל שזה גרם לי להפסיק עם הגלולות חצי שנה מוקדם יותר. אז אני בעצם מחישבה את הזמן מאז שאנחנו נישוין. אני אף פעם לא זוכרת תאריכים וזה תאריך נוח לזכור.

 

[נועה 35]

מזמן הפסקת הגלולות

זה הזמן הנכון לחשב את זה מכיוון, לפחות על פי הרופא שלי (ד"ר אריאל ויסמן). כשהוא תיחקר אותי בזמנו הוא רצה לדעת ממתי אנחנו מקיימים יחסי מין ללא אמצעי מניעה. כשאמרתי לו שבהתחלה לא ממש "חיפשנו" את ימי הביוץ הוא אמר שזה חסר משמעות - מבחינת הסטטסטיקה הרפואית בודקים כמה זמן בני הזוג "חשופים" להריון, כלומר מקיימים יחסי מין בלי אמצעי מניעה ללא קשר, דווקא, לימי הביוץ.

 

[זקיקית]

אני סופרת שנתיים וחצי

 

[נרי כ]

ברור שסופרים את הטבעי

אצלי זה כמעט שנה טבעי וסוגרת שנה בטיפולים. אבל אני מוכרחה לומר שעם כל הקושי והשחיקה, דווקא השנה "טבעי" היתה מאוד קשה, בגלל שלא היתה לגיטימציה לבעייתיות. הרגשתי דפוקה שאני מצפה כל חודש, הרגשתי דפוקה שאני מרגישה לא בסדר, הרגשתי מניאקית לקנא בחברות שלי, הרגשתי חצופה להסתכל על תינוקות של אחרים ברחוב, ובכלל לא הרשיתי לזה להיות אישיו בחיים שלי ושלנו. או שמאוד כעסתי על עצמי כשכן. עכשיו

 

[נרי כ]

עד שכתבתי קצר נקטעה לי ההודעה - - -

עכשיו לפחות אני מרגישה דפוקה אבל בקול רם, ולפחות מרגישה שיש מה לעשות עם זה. אוי ואבוי אם הייתי סופרת מאז הפסקת הגלולות. כי אני הפסקתי אותן עוד איזה שנה ומשהו (אפילו לא זוכרת בדיוק כמה קודם) בגלל שהן עשו לי בעיות. ובאמת התפלאתי שאף פעם לא התפלק לנו איזה בייבי כשלא השגחנו.

 

[סנונית 1]

אני מחשבת....

מהיום שהתחלנו לנסות, זה היה ביום העצמאות אפילו לא ידעתי לחשב את הביוץ אבל הייתי בטוחה שאני בהריון, היום אני מסתכלת אחורה וצוחקת על כל הניסיונות שלא נעשו בביוץ על חודש אחרי זה שקיימנו את המצווה כל יום כדי לא לפספס ואז עוד חודשיים בדיקות וטרח מאז הכל השתנה. אז לסכום סופרת ממאי עד..... מקווה בקרוב.

 

[זוהרה האחרת]

4 שנים וחודש, כולל טבעי מיו"ה 27

זרקתי בו את הגלולות לפח. חודש אחד נמנענו (איזו תמימות) ואח"כ באינטנסיביות רבה ניסינו. כמה חודשים טובים טבעי וטבעי עם מעקב זקיקים, 3 מחזורים עם איקקלומין, הזרעות, הריון, עוד הזרעות, עוד הריון, עוד הזרעות ועוד 8 IVF שביניהם הזרעות על בסיס טבעי, וגם על בסיס גונל אף. סה"כ איזה 20-22 מחזורי הזרעות לאורך הדרך. מנכים לי מתוך התקופה 27 שבועות של הריונות? 10 בראשון ו 17 בשני? פותחת את השנה החמישית לנסיונות, ומקווה שהפעם זה יצליח

.

 

[מוכרחה להיות שמחה]

אני מחשבת גם את הזמן הטבעי...

שנה נסיונות טבעיים ועוד שנה וקצת נסיונות של טיפולים סה"כ כשנתיים וחצי אבל משום מה זה נראה לי פחות נורא כי הושג כבר קצת הריון.....

 

[סוכריה על מקל]

ברור שהפעם זה יצליח. חייב להצליח.

 

[neta2]

והשנה הזאת- את תהיי בהריון.

 

[מרב של ערן]

../images/Emo45.gif ועוד ../images/Emo45.gif

 

[debrave]

../images/Emo58.gifאנחנו 4 שנים

קודם הפסקתי גלולות ואז לא קיבלתי- אח"כ הלכנו לרופא שאמר לי שיש לי מנופאוזה מוקדמת, ואז הבנו שרק תרומת ביצית תעזור. שנה לקח לנו לעכל- ואח"כ 5 הפריות- שבאחרונה נקלטתי- וההריון לא התפתח. (גרידה בשבוע 8). נראה לי שאנחנו הולכים על עוד טיפול בסוף ינואר ואני מתקשה לקלף את עצמי להתחזק ולהיות אופטימית- אפילו שאני יודעת שנקלטתי ואני סומכת על מדיקל סנטר בראשון. אני פשוט רוצה סוף טוב- הריון, שנשאר, ילדים וכל זה. לא יודעת. בכיתי כל הסופשבוע על הגרידה. משהו שלא עשיתי קודם (זה היה בנובמבר). אני רוצה כוח ואופטימיות אבל מה שבא לי לעשות זה להיות בלהקתרוק כבד, לנפץ את הגיטרה ולשפוך בנזין על הבמה ולהדליק. למישהו יש אש?