שאלת סקר: באיזו שפה אתם קוראים?

[AcesHigh]

השפה עברית.

השפה העתיקה ביותר מבין השפות המדוברות על פני כדור הארץ, השפה שמשמשת תשתית ובעצם הולידה את השפות השונות המדוברות כיום היא שפה רדודה ומשעממת.

 

[SupermanZW]

פשוט לא נכון

העברית היא שפה שמית ואינה מהעתיקות ביותר, האכדית, האשורית, הבבלית, והאכדית קדמו לה, הלשונות השמיות התפתחו משפה אשר עדיין נמצאת בשלבי מחקר ומכונה בפי החוקרים "אם הלשונות השמיות", גם שפה זו התפתחה משפות אחרות, בכל אופן ברור כי העברית אינה השפה הראשונה בעולם, כמו כן יודעים כי השפה הראשונה בעולם אינה מדוברת כיום ואין שרידים כתובים ממנה, לכן קשה מאוד לחקור אודותיה.

 

[AcesHigh]

לא אמרתי שהיא הראשונה בעולם.

 

[AcesHigh]

התכוותי לעתיקה ביותר....

מבין השפות המדוברות בימינו.

 

[SupermanZW]

לא נכון

השפה העתיקה ביותר מבין השפות המדוברות בימינו היא הסאנסקריט (מדוברת ע"י הודים מעטים בלבד, השפה ההינדית בה דוברים רוב ההודים התפתחה ממנה), שפה זו קיימת כבר למעלה מ-5000 שנים, בעוד העברית קיימת לא יותר מ3700 שנים.

 

[AcesHigh]

אוקיי...

תודה על העשרת הידע... אבל הבנת את הנקודה לא?

 

[SupermanZW]

שכחת פרט חשוב

העברית המודרנית שונה מאוד מהעברית המקראית, אליעזר (בן יהודה) פרלמן לא ממש שיחזר את העברית המקראית, את רוב המילים הוא המציא בעצמו והוא שינה גם את כללי התחביר של השפה (הדבר מורגש במיוחד בסדר המילים במשפט ובאופן הספירה) לצורה שהיתה נוחה לו יותר, חלק מהחוקים התחביריים והדקדוקיים של העברית המודרנית נלקחו מהרוסית, אשר היתה מן הסתם שפת אמו.

 

[T i k t a k i t]

../images/Emo12.gif

דמיון בחוקי תחביר בין עברית לרוסית??

אתה בטוח?? שפת האם שלי היא רוסית,ובשום שלב של הכרותי עם השפה העברית לא שמתי לב לדמיון... אשמח אם תוכל להרחיב על הנושא.

 

[SupermanZW]

תגובה

בעברית המקראית היה מקובל לספור מהספרות הקטנות לגדולות (למשל 127 היה בעברית המקראית שבע עשרים ומאה, כמו בגרמנית), בעברית המודרנית סופרים מהספרות הגדולות לקטנות (כמו ברוסית, אליעזר פרלמן ידע לפני שהמציא את העברית רק רוסית ויידיש, ביידיש סופרים כמו בגרמנית, לכן ברור שאימץ את שיטת הספירה הרוסית). בעברית המקראית היה מקובל שהנשוא נמצא לפני הנושא (פתחי ספר תנך ותראי, כך זה בכל הפסוקים), לעומת זאת בעברית המודרנית הנושא בא לפני הנשוא, כמו ברוסית (למרות שברוסית יש מקרים שזה לא כך, אך הם יוצאי דופן). בעברית מקראית היה קיים זמן עבר בלשון עתיד (ויגש, וירא, וכדו'), בעברית מודרנית לא קיים זמן כזה (אליעזר פרלמן לא שחזר אותו כי התקשה מאוד בכך, גם ברוסית וביידיש לא קיים זמן כזה). ישנן דוגמאות נוספות, אנסה לרכז חומר על כך ולשים אותו בפורום בימים הקרובים.

 

[T i k t a k i t]

תודה,השכלתי ../images/Emo13.gif

(בין היתר למדתי כי לימוד העברית יכל להיות קשה עוד יותר לו היה בן יהודה מתעקש על שחזור המקור יותר ממה שעשה

)

 

[AcesHigh]

אתה מדבר על חוקי תחביר.

 

[vk3]

אם תוכל לעשות על כך כתבה ולפרסם...

אותה לתוך המאמרים של הפורום, אודה לך מקרב לב !!!!! זה נושא נורא נורא מעניין וכול יישמחו לקרוא על כך !

 

[טלמון סילבר]

הערה

העברית המודרנית דומה מאוד לעברית המשנאית, ואפילו לספרים המאוחרים של התנ"ך כמו קהלת, בהם אין שימוש ב-ו' ההיפוך ("ויאמר", "וילך"). ובנוסף, היתה העברית של ימי הביניים (שירת ספרד). אליעזר בן-יהודה בוודאי לא המציא בעצמו את רוב המילים. וגם לא שינה את צורת הספירה. גם אני שמתי לב לדמיון מסויים לתחביר הרוסי, בעיקר במבנה המשפט. אבל נדמה לי שדמיון כזה אפשר למצוא בין הרבה שפות שונות. המבטא הבא של מילים לועזיות נלקח כנראה ישירוֹת מרוסית: פרובוקציה אָקָציה רזולוציה בכל אופן כך לא מבטאים את המילים הללו (...ציה) בשפות הגרמניות, ולא בשפות הרומניות. כך מבטאים בשפות הסלביות והבַּלטיות.

 

[vk3]

זו פשוט לטינית...

 

[טלמון סילבר]

לא כל כך "פשוט"...

האם יש בלטינית מילה כזאת "רזולוציה"? איך בדיוק כותבים ומבטאים אותה בלטינית?

 

[vk3]

OK, הבנתי את הנקודה ../images/Emo13.gif

 

[vk3]

אבל מילים כמו...

קרקס, ווילה, ווירוס, דלפק, ספסל, הושאלו מלטינית למשל...

 

[טלמון סילבר]

ברור שבכל הזמנים שפות שאלו מילים

משפות אחרות, וכנ"ל העברית שאלה מילים רבות משפות לא-שמיות כגון פרסית ("פרדס") ויוונית, שלא לדבר על מילים לועזיות (בינלאומיות) בפירוש. אגב, יש גם מילים בינלאומיות שמקורן בעברית או בערבית, למשל тариф = תעריף, או מילים שהושאלו לרוסית ישירות מעברית כמו бегемот=בהמות=סוס-יאוֹר=היפופוטם (יוונית).

 

[vk3]

דרך אגב...

бегемот... הפך בעברית ל- " באמת"... כך סיפרה לנו המורה לרוסית.

 

[טלמון סילבר]

למה היא התכוונה?

בתרגום החדש של 'האמן ומרגריטה' כתבו בעברית 'בהמות'