טיפה בדמיון
New member
שאלת מעברים
לפני שנתיים עברתי לגור בקיבוץ, ולפני שנה אימצה אותי ג'וזי המתוקה
ג'וזי נולדה בחתוליידה הרחבה והמפותחת של הקיבוץ, מאז שאימצה אותי חוסנה ונושאת קולר, מטופלת נגד קרציות וכו' (עוקרה כבר קודם באדיבות מאכילי החתולים הקיבוציים), את רוב זמנה מבה בישיבה במרפסת שלי וטיולים מזדמנים אצל החתולים בפינת ההאכלה ממול, נכנסת לחדר ע"פ רצונה, אך מהר מאוד מאבדת סבלנות ודורשת לחזור החוצה. אפילו לאכול ולשתות לא מסכימה בפנים.
בעוד 3 חודשים אני עוברת לגור בקרית שמונה לרגל הלימודים, יש לי אפשרות לקחת את ג'וזי איתי, אך הדירה המיועדת אינה דירת קרקע וללא מרפסת. יש לי אפשרות לקחת אותה "בתנאי חוץ" כמו שהיא רגילה, אך שוב מדובר בעיר, צפוף, מסוכן ולא מוכר לה. היא לא תסכים לחיות בדירה, כמו שאני מכירה אותה תנסה לברוח ותהיה אומללה.
תמיד גיניתי נטישה של חתולים וכלבים ע"פ נוחות הבעלים, אך אני מוצאת את עצמי שוקלת אם להעביר את ג'וזי לאחריות משפחה אחרת בקיבוץ, משפחה שתגדל אותה באותם תנאים, משפחה שגרה דרך קבע בקיבוץ ולאת תזנח אותה. ג'וזי אוהבת מגע אנושי (עד גבול מסוים) ואני כמובן אוהבת אותה נורא, אבל מה לעשות, מרגיש לי שלקחת אותה איתי יסב לשתינו כאב לב. מה דעתכם?
נ.ב.אין לי אפשרות כלכלית לדירה יותר סימפטית מבחינת גינה וכו' או למגורים בקיבוץ. ניסיתי, אבל לא מתאפשר לי,ועזרה כלכלית מההורים אין לי..
לפני שנתיים עברתי לגור בקיבוץ, ולפני שנה אימצה אותי ג'וזי המתוקה
ג'וזי נולדה בחתוליידה הרחבה והמפותחת של הקיבוץ, מאז שאימצה אותי חוסנה ונושאת קולר, מטופלת נגד קרציות וכו' (עוקרה כבר קודם באדיבות מאכילי החתולים הקיבוציים), את רוב זמנה מבה בישיבה במרפסת שלי וטיולים מזדמנים אצל החתולים בפינת ההאכלה ממול, נכנסת לחדר ע"פ רצונה, אך מהר מאוד מאבדת סבלנות ודורשת לחזור החוצה. אפילו לאכול ולשתות לא מסכימה בפנים.
בעוד 3 חודשים אני עוברת לגור בקרית שמונה לרגל הלימודים, יש לי אפשרות לקחת את ג'וזי איתי, אך הדירה המיועדת אינה דירת קרקע וללא מרפסת. יש לי אפשרות לקחת אותה "בתנאי חוץ" כמו שהיא רגילה, אך שוב מדובר בעיר, צפוף, מסוכן ולא מוכר לה. היא לא תסכים לחיות בדירה, כמו שאני מכירה אותה תנסה לברוח ותהיה אומללה.
תמיד גיניתי נטישה של חתולים וכלבים ע"פ נוחות הבעלים, אך אני מוצאת את עצמי שוקלת אם להעביר את ג'וזי לאחריות משפחה אחרת בקיבוץ, משפחה שתגדל אותה באותם תנאים, משפחה שגרה דרך קבע בקיבוץ ולאת תזנח אותה. ג'וזי אוהבת מגע אנושי (עד גבול מסוים
) ואני כמובן אוהבת אותה נורא, אבל מה לעשות, מרגיש לי שלקחת אותה איתי יסב לשתינו כאב לב. מה דעתכם?נ.ב.אין לי אפשרות כלכלית לדירה יותר סימפטית מבחינת גינה וכו' או למגורים בקיבוץ. ניסיתי, אבל לא מתאפשר לי,ועזרה כלכלית מההורים אין לי..
