שאלת מי שפיר מאוחרים..יש מנוסות?

שאלת מי שפיר מאוחרים..יש מנוסות?

שוב עולה לה שאלת השאלות.. אנחנו כבר בשבוע 31+2 ועכשיו שוב עולה ההתלבטות אם לעשות מי שפיר בשבוע 32 או לא
בשבוע 18 החלטנו לחכות כדי לא לסכן את ההריון כולו (את 2 העוברים, בן .עכשיו אני פשוט מתה מפחד שזה יעשה יותר נזק מתועלת (בגלל הסיכונים של לידה מוקדת וכל ההשלכות הנובעות מכך) אבל גם האופציה שחו"ח אחד מה יוולד חולה אינה נסבלת. אם יש ביניכן כאלה שעשו או מכירות סיפורים כאלה, אשמח לשמוע - האם הוביל ללידה מוקדת? כמה זה באמת מזרז את עניין הלידה? ועוד שאלה - נניח שחלילה יש צורך, כל כמה זמן מתכנסת ועדת העל שמחליטה בעניין הזה? יכול להיווצר מצב שהם יעכבו את ההחלטה ואז כבר תתחיל לידה.. אוףף כמה שזה קשה!! תודה מראש לכולכן
 
התכוונתי לרשום בן ובת, ורציתי גם לציין

שהסקירות היו תקינות, פרט לעורק טבורי בודד אצל הבן, אבל היועץ הגנטי (פרופ' שוחט) לא המליץ על מי שפיר רק בגלל ממצא זה. כל שאר הבדיקות היו תקינות (רק מה שרלוונטי לתאומים כמובן)
 
../images/Emo52.gif אבל חייבת לשאול אותך

את באמת חושבת שתוותרי על העובר שימצא חלילה חולה, אם ימצא כזה? הגעת עד הנה... אני לא עשיתי מי שפיר מתוך החלטה. לא במועד ולא מאוחר יותר. בשתי הסקירות שלי עלה ממצא של נקודה אקוגנית בלב + עורק יחיד בחבל הטבור של אותו עובר. הלכתי ליועץ גנטי (פרופ' בורוכוביץ') וממש הסתפקתי בתשובה שלו שהיתה מאוד מרגיעה אבל גם במצב אחר - אני לא הייתי עושה מי שפיר. דיללתי עובר אחד, כי לא האמנתי שאשרוד ונשרוד הריון שלישיה אבל בוודאי אין לי כל כוונה לוותר על אף אחד עכשיו. כל זמן שזה תלוי בי. דעתי הפרטית בלבד. בהצלחה עם לבטייך
 
זו שאלה טובה מאד, אבל פשוט

נראה לי שזה מאד תלוי איזה מום חלילה מתגלה. אם זה תסמונת דאון או משהו בדרגת חומרה כזו, אין ספק שאני לא רוצה להביא לעולם ילד שיסבול כל חייו. אם זה מומים יותר קלים- זה כבר סיפור אחר. אגב גם אני דיללתי משלושה, מאותן הסיבות פחות או יותר, והמחשבה על לוותר על אחד מהנותרים באמת קשה לי מנשוא, אני רק חוששת מהסיכון שלוקחים בלא לעשות את הבדיקה. בכל אופן תודה לך על שהבעת את דעתך, ושיהיה המון בהצלחה בהמשך!
 
אם מותר לי - אני ממליצה פשוט

לאמץ אץ הגישה של החשיבה החיובית זה לא פותר את הבעיות או משנה את המציאות אבל בהחלט עוזר להתמודד עימן. בהצלחה מכל ה
 
נראה לי מסובך בשלב הזה...

גם מבחינה אתית של הרופאים, כי עובר בשבוע 32 הוא כבר בר חיות, בניגוד לעובר בשבוע 20, ואז יש בעיה עם המתה של עובר כזה..... וחוץ מזה אם הבדיקה תגרום ללידה וחלילה יש ילד חולה אז מה זה יתן??? הוא כבר בחוץ וכבר חולה וחי ואף אחד לא יתן להרוג אותו..... את לא אומרת בת כמה את, ואם הבדיקות האחרות יצאו תקינות, אם כן למה לחשוש כ"כ? נראה לי שאנחנו כאן בישראל כל הזמן מחפשים סיבות לדאגה.....
 
אני בת 34 שזה גבולי...

כל הבדיקות יצאו תקינות פרט לעןרק טבורי בודד שציינתי (שלדברי היועץ הגנטי עלול להוות סמן למום, אבל בד"כ רק אם מתגלים סימנים נוספים ולכן לא ראה סיבה להמליץ על מי שפיר, גם טען שזה שכיח בתאומים)
 

giladnevo2

New member
אנחנו בשבוע 30+3, ועושים עוד כשבוע.

ההחלטה לדחות בשלב המוקדם יותר היתה מסיבות דומות לשלך, אבל ידענו שזו דחיה ולא ביטול. ברור שהקשר הרגשי שהתפתח בינתיים הופך את ההחלטה לעמוסה יותר רגשית, אבל שניניו (זוגתי בת ה-39 ואני) איכשהו מצליחים להסתדר עם השניות הזו - מצד אחד להתלהב ולהקשר, ומצד שני לדעת שלבדיקה כזו יכולות להיות השלכות טרגיות. הידיעה שדחינו לעכשיו (די ביוזמה שלנו ומתוך דברים שקראנו בפורומים) מרגיעה קצת - לפחות אנחנו יודעים שלא סיכנו את ההריון כולו, ושאם הם בריאים ובכל זאת מתפתחת לידה, יש להם סיכוי מעולה לא רק לשרוד אלא גם להתפתח די בסדר (עם כמה שפחות ימי פגיה).מקווה שזה עוזר קצת בהתלבטות.
 
כל הכבוד על הנחישות, שיהיה

המון המון בהצלחה, ושיעבור בשקט ושלווה! אנחנו עדיין בהתלבטות, כבר מתחיל להיות מאוחר מדי אבל אולי נתחרט ברגע האחרון, אין לדעת... בכל אופן תודה ששיתפת אותנו!
 
למעלה