לויקולס - התייחסות.
לפני התייחסותי לשאלותיך, עלי לשאול...לאן נעלמת ?
להלן התייחסותי לנדון :
פס"ד יעקב יחזקאלי נגד רשות המסים
נקבע שם כי השכרת דירת מגורים
לצד שלישי אינה נכללת כעסקה להשכרה למגורים אלא כעסקה להשכרת נכס לפעילות עסקית [כמפורט בהלכת שליט ונוף ים].
כתוצאה מכך חייב בית המשפט את העורר
בתשלום מע"מ כעסקה החייבת במס ללא התחשבות כי המשכירה הינה מלכ"ר.
פרטי המקרה – העמותה[השוכרת] התקשרה עם המשכיר להשכרת דירות לישיבת הסדר, אשר מטרתה להעניק השכרה למגורים לתלמידי הישיבה עם משפחותיהם. כלומר חוזה השכירות אינו מבטא הסכם לשימוש המבנה באופן ישיר על ידי העמותה אלא למטרת מגורים לצד שלישי שהוא תלמידי הישיבה ומשפחותיהם. ההסכם נערך עם העמותה ולא עם השוכרים, אשר ריכזה וניהלה את כל נושא השכירות מול המשכיר. תלמידי הישיבה שילמו כספים לעמותה והיא העבירה את הכספים למשכיר.
סעיף 31(1) לחוק מס ערך מוסף – פטור מהשכרה למגורים
המערער טען כי ההשכרה הינה נכללת בגדרו של
סעיף 31(1) לחוק מע"מ שכן מטרת השכירות הינה לצרכי מגורים ומשכך
ביקש להיכלל בפטור ממס אשר הוטל עליו.
לטענתו העמותה ותלמדי הישיבה מוגדרים כאדם אחד לצרכי הסכם השכירות ויש לראות אותו כמי שהשכיר באופן ישיר לתלמידי הישיבה. כמו גם, העמותה אינה ישות עסקית ומשכך פטורה ממע"מ ולכן אין להטיל על העסקה הנ"ל מע"מ.
מנגד טען המשיב כי ההסכם הקיים מבטא הסכם בין המערער לעמותה, אך ההסכם בינו לבין העמותה אינו הסכם להשכרה למגורים אלא הסכם להשכרה לצד שלישי ומשכך
הפטור הקבוע בסעיף 31(1) לחוק מע"מ אינו חל על ההסכם בין הצדדים.
המשכיר אינו בא בקשר עם הדיירים והם אינם משלמים לו את הדמי השכירות, אלא לעמותה.
ובנוסף אין זהות בין העמותה לבין הדיירים ו
משום כך אי אפשר להניח כי העמותה והדיירים הינם אדם אחד לצרכי ההסכם ולא ניתן להשליך על כך שההסכם בין המשכיר לעמותה דינו כהסכם שכירות בין המשכיר לדיירים.
החלטת בית המשפט המחוזי
בית המשפט קמא פסק בהתאם למבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון ב"
הלכת שליט ונוף ים" לפיהם, נדרש בית המשפט לבחון
מיהם הצדדים להסכם, מי קובע את דמי השכירות, ועוד
בכדי להבין האם ההסכם הינו הסכם ממשי או הסכם למראית עין.
בית המשפט קבע כי ה
פטור בסעיף 31(1) לחוק מע"מ יינתן רק במקרה שבו נחתם הסכם בין
המשכיר לשוכר באופן ישיר, למעט חריג בהסכם תיווך בין משכיר למתווך לשם מציאת שוכר לדירת מגורים.
בית המשפט ניתח את מסכת ההסכמים בין המשכיר לעמותה ובין העמותה לדיירים, וקבע כי "
בהתאם להסכמים בין הצדדים אין לראות במשכיר כמי שהשכיר באופן ישיר את הדירות לדיירים ושהרי הדירות הושכרו לעמותה והיא זו אשר השכירה את הדירות לדיירים".
כמו כן, קבע השופט היות שמטרת פעילותה של העמותה למטרה ציבורית ולא לתכלית עסקית אין בה בכדי להעיד על פעילות שאינה פעילות עסקית.
לאור המפורט לעיל נקבע כי דמי השכירות חייבים במע"מ אף על פי שההסכם בין הצדדים נחתם למטרת שכירות בלבד.
מפסק הדין הנ"ל ומפסקי דין דומים (הלכת שליט ונוף ים) משתמע כי הפטור החל בסעיף 31(1) לחוק מע"מ הינו רק על השכרת דירת מגורים לשוכר באופן ישיר ולא לדיירים באמצעות צד שלישי.
לגבי שאר שאלותיך...ראה התייחסות בהפניה -
http://www.prisha.co.il/Article/מסלולים-למיסוי-הכנסות-מדמי-שכירות-I-שכר-דירה
מע”מ – השכרה למגורים במקבצי דיור באמצעות עמידר חייבת במע”מ (הלכת שליט ונוף ים כחול) - http://ahec-tax.co.il/newsletters/מבזק-מס-מספר-503/מעמ-השכרה-למגורים-במקבצי-דיור-באמצעו/
