הדבר שיעשה משחק/פגישת משחק מוצלחת (לדעתי האישית) זה כימיה בין השחקנים למנחה. אני יכול לציין בלב שלם, שבפגישות בקבוצה של גיל, אני, וחברי "חבורת הצנונית" הפגנו כימיה, ואני הרגשתי כאילו כולנו, ערן, בן, אני וגם גיל נמצאים באותו ראש. כאילו כל אחד ידע מה השני רוצה, ואיך לעזור לו, וכולם תרמו להנאה המשותפת. זה היה שילוב של אווירה, שחקנים, מנחה מוצלח (אבל אל תגידו לגיל שאמרתי). זו דעתי.
משחק הוא מוצלח אם מידת ההנאה המשוקללת של השחקנים ו\או השה"מ עוברת את 5 בסולם יפה ירקוני לענייני שעשוע. בעצם, משחק מוצלח הוא באמת הנאה של כל הקבוצה. יש הרפתקות מטומטמות להחריד שבהן השחקנים נהנים בטירוף, בין אם בגלל כשרון השה"מ להעביר את הרפתקה ובין אם הודות לעבודה קבוצתית מגובשת וחביבה. מצד שני, יש הרפתקות שמבחוץ נשמעות מעניינות בצורה לא-נורמלית, והשה"מ או הקבוצה לא מתפקדים בהן בצורה טובה במיוחד, מה שהורס את ההרפתקה והמשחק. בקיצור, משחקים מבוססים על כיף. זה מה שעושה משחק...
ממש לא משנה איזה סוג הרפתקאה זאת העיקר שהיא מתאימה לשחקנים והשה"מ יכול להעביר אותה בצורה נורמלית יש שחקנים שיהנו מהאק אנד סלאש ויש שחקנים שיהנו ממשהו אחר ...