שאלת "מה הייתם עושים?"

[פלגיה]

שאלת "מה הייתם עושים?"

אני עובדת בשני מקומות עבודה במשרות חלקיות, ואני אסמן אותם א' ו-ב'
א' הוא מקום טוב, נישתי מאוד, קצת רחוק לי מהבית (45 ד' נסיעה), אבל חוץ מזה - הכל טוב. אה, חוץ מעניין קטנטן שהמצב הכלכלי של המקום רעוע, ואין לדעת מה האופק שלו בטווח הרחוק.
ב' הוא מקום סביר, קרוב לבית, אבל חלק מרשת של ארגונים דומים, כך שיש בו אופק פרנסה לטווח ארוך. המשכורת לא משהו, אבל יש יציבות במקום.
עד כאן - הכל ברור.
אלא שמקום ב' התחיל לדרוש קורס הכשרה של 240 שעות כדי לקבל אישור לעבוד (החל מ-2015): שנתיים, פעם בשבוע, אחר הצהריים. התחלתי את הקורס. הוא גוזל לי אחה"צ בשבוע (יש עוד אחה"צ שאני עובדת בו בארגון א'), התכנים בו לא יעילים עבורי, והוא מעצבן אותי באופן כללי. הוא גורם לי לחשוב על כמות הדברים המעצבנים, ה"מסביב" של העבודה בב' שהוא לא מועט.

הנטייה שלי היא לומר - ראבאק, החיים קצרים, אין שום סיבה להיות במקום שעושה לי רע, אני עוזבת את הקורס. המשמעות היא קצת בעייתית, כי זה יחסום לי את העבודה ב' ובמקומות אחרים ברשת. כלומר: זה אומר לחפש מקומות אחרים.
אז מה אני רוצה? סיבות למה בכל זאת לסחוב את הקורס, על אף הקושי הרב שלי. או רעיונות אחרים...

 

[שוקטה0811]

אולי יש חלופה לדרישה הזו?

נניח, במקום לעשות את הקורס, להראות הכשרה מקבילה שעברת במקום אחר?
האם יש גמישות? האם יש מנהל/ת שניתן למצוא איתה רעיונות אחרים להחליף את הדרישה הזו?
ההנחה שלי היא שאם את עושה את העבודה שלך (לא ה"מסביב" אלא העיקר של העבודה) כמו שצריך ומצופה ממך, יהיה אינטרס גם לארגון למצוא לך חלופה שמתאימה לך.
בכל מקרה, בהצלחה

 

[פלגיה]

לא. בדקתי

לא מעניין אותם ההכשרה שלי. כל העקיפות וקיצורי הדרך נוסו - לא עובד.
מה גם, שאם התחלתי את הקורס ואז נשרתי , כל התירוצים שלי הולכים לזבל.

 

[hag70]

זה מאד תלוי כמה אופציות יש לך בתחום שלך

מעבר לא' ו-ב'.
אם את מוותרת על ב' במודע וחוץ מא' אין יותר מדי אופציות שרלוונטיות לך (מכל סיבה שהיא) הייתי בולע את הצפרדע כדי לדעת שתמיד תהיה לי אופציה תעסוקתית "בטוחה".
אם חוץ מא' וב' יש המון אופציות (או לפחות מספיק כדי שתמיד תהיה לך אופציה סבירה) הייתי מוותר.

 

[רחלילי]

כמה מהקורס כבר עברת?

אני חושבת שאני מבינה אותך מאד, יש מצב בזמן הקורס לעשות דברים (יעילים) אחרים? (לגלוש במחשב נייד, לקרא ספר במחשב, ועוד?). אני מאמינה שהתשובה לשאלה שלך קשורה במצבכם הכלכלי - בעד כמה את זקוקה לקורס הזה (כדי לעבוד במקום כמו ב' ודומיו) לאו דווקא היום אלא גם בעתיד, עד כמה הבית זקוק למשכורת שלך משם (עד כמה מקום העבודה של בן הזוג שלך הוא מקום שאפשר לסמוך לאורך זמן על השכר ממנו והאם תוכלו כמשפחה להמשיך לתפקד כלכלית במידה ולא תעבדי במקום כמו ב' שבכ"ז מספק סוג של בטחון כלכלי כלשהו.

 

[פלגיה]

רבע מהקורס

(סמסטר מתוך שנתיים)
אני עושה דברים במהלך השיעור, אם כי לא כל דבר אפשרי (יש לי חלוקת קשב, אני שומעת את הדברים המעצבנים תוך כדי שאני עושה דברים אחרים), וההרגשה שלי היא שהדבר הכי יעיל שהיה יכול להיות - להיות אחה"צ עם הבנות שלי, נגזל ממני.
מקום העבודה של בן הזוג הוא נושא עדין קצת, כי הוא בדיוק פוטר. אז הוא מצא כמה חלופות, אבל דברים עדיין לא התייצבו. כך שאם מקום א' נסגר ו/או מפטר אותי בטווח הקרוב, אנחנו בהחלט בבעיה.

 

[רחלילי]

ולכן,

עם כל הכאב, הייתי נשארת וממשיכה, לא יודעת מה הקונסטלציה המשפחתית שלכם, גילאי ילדים, כמה אפשר להיעזר במשפחה קרובה? שמישהו יבוא להיות איתם?
החיים שלנו הם כאלה שאין מה לעשות, עם כל העצב, אנו משלמים מחירים משפחתיים, על המצב הכלכלי הפקקט במדינה. לצורך הענין הקורס הזה שלך הוא חלק מהשכר שלך, גם אם מדובר בשכר עתידי.

 

[פלגיה]

למרבה האירוניה

אם בריאיון עבודה כלשהו התנאים המצטברים היו מגיעים לפעמיים בשבוע של הגעה הביתה ב-21:00, כפי שקורה עכשיו - הייתי אומרת לא, והולכת לחפש עבודה אחרת.

[הילדות שלי גדולות, אבל לא מדיי. 8 ו-12. מבחינת "יהיה איתם מישהו", רוב הזמן זה מסתדר עם אבא שלהן. לא תמיד. אבל את המחיר אני משלמת, כי הן מחכות עד שאגיע, ולפעמים עד אחרי זה, ואין לי מה לומר]

 

[רחלילי]

ורלוונטי לך כיום לחפש עבודה אחרת?

יש בשוק מה שאת מחפשת?
אם יש בשוק דברים כאלה - שלא דורשים היעדרות מהבית בערב, ועונים לדרישות של מה שאת מחפשת מעבודה, אז עבודה ב' כבר לא ממש רלוונטית...לא? (מנסה לעזור לך לעשות סדר במחשבות....).

 

[פלגיה]

לא חיפשתי אקטיבית,

(כי קשה לי לחפש עבודה מתוך מצב של "עובדת". פאק כזה), אל מקום ב' הגעתי כי הוא פשוט הגיע, והתחלתי ממש בשביל הכיף, לא מתוך חיפוש פרנסה או משהו. דברים אחרים עולים כל הזמן, ואני מניחה שאם אני אתאמץ ואקשור קצוות יהיו גם דברים רלוונטיים. כרגע רוב הדברים כרוכים באחה"צ / ערב, אבל זה בלי בדיקה שיטתית של השוק, סתם ממה שמגיע. אני מניחה שבעתיד (של עוד מספר שנים) השעות האלה, של אחר הצהריים תהיינה פחות קריטיות, אבל עכשיו זה חשוב.

 

[רחלילי]

נסי לחפש

נראה לי שאת "כאילו" חייבת את החיפוש הזה לעצמך, ולו כדי לדעת מה לשוק יש להציע לך, ולעשות לעצמך סדר בראש עם ההחלטות.
אין לי מושג מה תחום עיסוקך, אולי באמת הכל בתחום הזה ידרוש עבודה אחה"צ, ואולי לא? זה הזמן לבדוק. אני יודעת שזה לוקח אנרגיות. זוכרת בעבר הרחוק כשלא הייתי מרוצה מתנאי העסקה, בין היתר גם בדקתי במידת מה מה לשוק יש להציע לי וקרה שזה גרם לי לעזוב מקום עבודה ולעבור לאחר.
אני מתארת לעצמי שעם משפחה וילדים זה הרבה יותר קשה לעשות את זה. אולי תגדירי לעצמך כמה זמן את הולכת להשקיע בחיפושים האלה, ואחרי תקופה תעשי לעצמך סיכומים של מה העלית "בחכתך", האם זה גורם לך לעזוב את מקום ב', או שלא.
מבאס, שיהיה בהצלחה.

 

[חייבתלהגיב]

זה רק פעם בשבוע

תסבלי בשקט. רוב הילדים עושים את זה יום יום בבית הספר...

 

[פלגיה]

את יודעת מה,

כבר אמרתי לעצמי את זה יותר מדיי פעמים. השאלה היא אם לא עברתי את הגיל כדי להגיד ש"כל דבר" אפשר לסבול אם זה פעם בשבוע.

 

[חייבתלהגיב]

אין גיל כזה.

יש לזה מטרה (להמשיך בעבודה), וכאמור, אפשר לסבול בשקט - יש לך את הימים האחרים להיות עם המשפחה.

 

[Noich80]

אם עברת רבע מהקורס

הייתי סותמת את האף וממשיכה.
אני אוהבת שיש לי בחירה בחיים. אם תבחרי שלא זה סוגר לך אופציה וחבל.

 

[hag70]

מודה שאני לא כל כך אוהב את הגישה הזאת

(באופן כללי כן? לא אישי

).
אם אין ברירה אלא לסיים את הקורס (חובה לבטחון תעסוקתי למשל) אז מסיימים אותו.
אם הוא מועקה, מטרד, מרגישים שלא תורם אלא מפריע, מבזבז זמן יקר עם המשפחה וכו' אז מפסיקים.
אין טעם לסבול עוד 3/4 קורס רק כי עשינו רבע.
זה נורא קשה לנו להפסיק משהו שהתחלנו, אבל לדעתי זה הדבר הנכון.
אלא אם כן זה לא נורא מפריע, אבל דעתי זה לא המצב. אחרת לא היתה פה שאלה.

 

[Kermit2m]

או במונחים כלכליים

cut your losses

 

[פלגיה]

בדיוק

 

[אפונה וגבר]

אמרת שאת מרגישה שאת מפספסת זמן בבית

עם הילדות שלך.
יש איזשהי דרך לפצות על זה, בזמן קצת אחר, בפעילויות קצת אחרות?

אם הבעיה היא שאת לא יכולה לסבול את הרעיון של הנוכחות בשיעור, זה עניין אחד.
אם את מרגישה שהשיעור בינוני וסביר אבל את מפסידה בזמן הזה משהו אחר, זה עניין שני.
ובכל אחד מהם מטפלים בנפרד.

 

[פלגיה]

אבל הדברים כרוכים זה בזה

אם סתם הייתי נמצאת בקורס משמים, אבל לא על חשבון "זמן בית", זה היה פחות מעצבן אותי. ולחילופין - אם הייתי מבזבזבת "זמן בית" לצורך פעילות שמסבה לי הנאה רבה (כפי שאכן היה בעבר במשך שנות לימודים שלי), הייתי פחות מתלוננת. נראה לי. השילוב הוא הבעיה.

מבחינת פיצוי, אני לא צריכה לספר לך, שהילדים לא רואים את זה ככה. אני יכולה לומר עד השבוע הבא "אבל ביום אחר אני מגיעה בצהרים במקום זה" ואני גם עושה את זה. הראש שלהם עובד אחרת. ואין מה לעשות - הילדה שלי תחכה לי עד שאגיע, גם אם זה אומר ללכת לישון מאוחר, ולקום עייפה למחרת בבוקר.