d a p h n a
New member
איך בוחרים מוסד?
קודם כל, צריך להבין שדוקטורט לא בוחרים לפי מוסד. דוקטורט בוחרים לפי אנשים. כלומר, אתה רוצה להרשם למקומות שבהם עובדים האנשים המובילים בתת-התחום שמעניין אותך, ורצוי במקומות שבהם עובד יותר מאדם אחד בתחום הזה (מהסיבה הפשוטה שאתה לא רוצה להיות תקוע אם אותו אדם עובר למוסד אחר). לפעמים מוסד שכמוסד הוא פחות יוקרתי או אלטיסטי, יכול להיות המקום הכי מצויין בשבילך.
כך שאתה לא צריך לנסות לברר מה ההתמחות של המוסד ובודאי לא ליצור קשר עם כל חברי החוג. אתה צריך לגלות מי האנשים שעובדים על הנושאים שמעניינים אותך ואיפה הם יושבים.
איך עושים את זה?
1. אתה מחפש מאמרים מובילים בתחומים שמעניינים אותך, ובודק איפה האנשים שכתבו אותם מלמדים.
2. אתה הולך לאנשי סגל בארץ שאיתם עבדת (למשל המנחה למאסטר אם עשית כזה), ומדבר איתם על מה המקומות שיתאימו לך.
לגבי תחרותיות, אני אמנם לא מתחום מדעי המחשב, אבל התחושה שלי היא שברוב המוסדות האקדמיים יש בסך הכל אווירה די טובה בין הסטודנטים.
מבחינת "קבור" כל הזמן - קודם כל צריך לקחת בחשבון שתכניות דוקטורט טובות הן מאוד תובעניות בזמן. אבל, אם תהיה קבור כל הזמן או לא תלוי בעיקר בשני דברים:
א. המנחה שלך, ועד כמה הוא דורש שתראה את פרצופך במשרד השכם והערב. זו דינמיקה שאני לא מכירה כל כך טוב לגבי מדעי המחשב. בתחום שלי (היסטוריה) המנחה שלי היה מדבר איתי פעמיים בסמסטר, וחוץ מזה אף אחד לא בדק איפה אני ומה אני עושה (למעט כשהייתי צריכה ללמד). אני לא יודעת אם מדעי המחשב נהנים מאותו החופש, או שזה תחום שיותר קרוב למדעי המעבדות לסוגיהם שבהם אנשים צריכים לשבת במעבדה שעות רבות.
ב. בך עצמך, ובאיך אתה שולט בזמן שלך.
אני אגיד כאן דברים שהם קצת דברי כפירה בתפיסה של הדוקטורט כמפלצת זמן שדורשת להשקיע את כל חייך בפרוייקט. כשאני למדתי לדוקטורט, זו היתה תכנית מאוד תובענית וקשה, במיוחד בשלב הקורסים - ובכל זאת לאורך כל שנות הדוקטורט שלי היה די נדיר שעבדתי בערב או בסוף שבוע. היו כמה מקרים בודדים של לחץ נקודתי שבגלל נסיבות אלו ואחרות הייתי צריכה לעבוד מעבר. אבל באמת שכמעט כל ערב וכל סופ"ש היה פנוי לבלות עם בן זוגי.
עשיתי את זה בין השאר כי אני טובה מאוד בעבודה מהירה בפרקי זמן קצרים (ופחות בעבודה מתמשכת מרתונית לאורך זמן). אבל בין השאר גם עשיתי את זה כי הייתי קמה בבוקר ביחד עם בעלי (שעובד בהייטק), הלכתי לעבודה בבוקר, והייתי עובדת עד אחר הצהריים. רבים מהקולגות שלי היו מתחילים לעבוד רק בצהריים, ואז מוצאים את עצמם בספרייה באמצע הלילה. אני הייתי מתייצבת בספרייה עם הפתיחה בבוקר, ועובדת עד אחר הצהריים או עד שבעלי היה יוצא מן העבודה ואוסף אותי, תלוי בעומס.
אני לא חושבת ששיטה אחת עדיפה על השנייה (אני חושבת שבשביל הרבה אנשים לקום מאוחר ולעבוד עד מאוחר יותר טוב). אבל, אני כן אומרת שאם חשוב לך לבלות זמן עם אשתך, אז חלק מהעניין הוא משמעת עצמית של להתייחס לעבודה על הדוקטורט כאל משרה מסודרת שמתחילים בבוקר ומסיימים בערב בשעה נורמלית, ולעבוד קשה במהלך היום כדי להשאיר את שעות הערב והסופ"ש פנויים.
קודם כל, צריך להבין שדוקטורט לא בוחרים לפי מוסד. דוקטורט בוחרים לפי אנשים. כלומר, אתה רוצה להרשם למקומות שבהם עובדים האנשים המובילים בתת-התחום שמעניין אותך, ורצוי במקומות שבהם עובד יותר מאדם אחד בתחום הזה (מהסיבה הפשוטה שאתה לא רוצה להיות תקוע אם אותו אדם עובר למוסד אחר). לפעמים מוסד שכמוסד הוא פחות יוקרתי או אלטיסטי, יכול להיות המקום הכי מצויין בשבילך.
כך שאתה לא צריך לנסות לברר מה ההתמחות של המוסד ובודאי לא ליצור קשר עם כל חברי החוג. אתה צריך לגלות מי האנשים שעובדים על הנושאים שמעניינים אותך ואיפה הם יושבים.
איך עושים את זה?
1. אתה מחפש מאמרים מובילים בתחומים שמעניינים אותך, ובודק איפה האנשים שכתבו אותם מלמדים.
2. אתה הולך לאנשי סגל בארץ שאיתם עבדת (למשל המנחה למאסטר אם עשית כזה), ומדבר איתם על מה המקומות שיתאימו לך.
לגבי תחרותיות, אני אמנם לא מתחום מדעי המחשב, אבל התחושה שלי היא שברוב המוסדות האקדמיים יש בסך הכל אווירה די טובה בין הסטודנטים.
מבחינת "קבור" כל הזמן - קודם כל צריך לקחת בחשבון שתכניות דוקטורט טובות הן מאוד תובעניות בזמן. אבל, אם תהיה קבור כל הזמן או לא תלוי בעיקר בשני דברים:
א. המנחה שלך, ועד כמה הוא דורש שתראה את פרצופך במשרד השכם והערב. זו דינמיקה שאני לא מכירה כל כך טוב לגבי מדעי המחשב. בתחום שלי (היסטוריה) המנחה שלי היה מדבר איתי פעמיים בסמסטר, וחוץ מזה אף אחד לא בדק איפה אני ומה אני עושה (למעט כשהייתי צריכה ללמד). אני לא יודעת אם מדעי המחשב נהנים מאותו החופש, או שזה תחום שיותר קרוב למדעי המעבדות לסוגיהם שבהם אנשים צריכים לשבת במעבדה שעות רבות.
ב. בך עצמך, ובאיך אתה שולט בזמן שלך.
אני אגיד כאן דברים שהם קצת דברי כפירה בתפיסה של הדוקטורט כמפלצת זמן שדורשת להשקיע את כל חייך בפרוייקט. כשאני למדתי לדוקטורט, זו היתה תכנית מאוד תובענית וקשה, במיוחד בשלב הקורסים - ובכל זאת לאורך כל שנות הדוקטורט שלי היה די נדיר שעבדתי בערב או בסוף שבוע. היו כמה מקרים בודדים של לחץ נקודתי שבגלל נסיבות אלו ואחרות הייתי צריכה לעבוד מעבר. אבל באמת שכמעט כל ערב וכל סופ"ש היה פנוי לבלות עם בן זוגי.
עשיתי את זה בין השאר כי אני טובה מאוד בעבודה מהירה בפרקי זמן קצרים (ופחות בעבודה מתמשכת מרתונית לאורך זמן). אבל בין השאר גם עשיתי את זה כי הייתי קמה בבוקר ביחד עם בעלי (שעובד בהייטק), הלכתי לעבודה בבוקר, והייתי עובדת עד אחר הצהריים. רבים מהקולגות שלי היו מתחילים לעבוד רק בצהריים, ואז מוצאים את עצמם בספרייה באמצע הלילה. אני הייתי מתייצבת בספרייה עם הפתיחה בבוקר, ועובדת עד אחר הצהריים או עד שבעלי היה יוצא מן העבודה ואוסף אותי, תלוי בעומס.
אני לא חושבת ששיטה אחת עדיפה על השנייה (אני חושבת שבשביל הרבה אנשים לקום מאוחר ולעבוד עד מאוחר יותר טוב). אבל, אני כן אומרת שאם חשוב לך לבלות זמן עם אשתך, אז חלק מהעניין הוא משמעת עצמית של להתייחס לעבודה על הדוקטורט כאל משרה מסודרת שמתחילים בבוקר ומסיימים בערב בשעה נורמלית, ולעבוד קשה במהלך היום כדי להשאיר את שעות הערב והסופ"ש פנויים.
עזרת המון!
