שאלת חנקן.
- פותח הנושא menimm
- פורסם בתאריך
Princes Vespa
New member
8511523-04 - ול טל
עד כמה שידוע לי לא נמצאו השפעות
מיוחדות של חנקן מעבר לשכרון מעמקים (עד לאובדן הכרה כמובן). אני מניח שהדבר נובע מכך שהחל מלחץ חלקי של 3.2 (בעומק של 30 מטר) מתחיל החנקן המומס בדם לגרום לשכרון ההולך וגובר ככל שעולה העומק. כאשר אתה מאבד את ההכרה זה כבר לא ממש משנה. מה יכול להיות יותר חמור מזה? חוץ מזה אל תשכח שישנה בעיה לעשות את הניסוי הזה מכיון שבכל מקרה אתה צריך להשאיר קצת חמצן בתערובת כדי שהצולל לא ימות מחוסר חמצן
אז אפשר להגיד שהתופעה החמורה יותר היא מוות כתוצאה מלחץ חלקי מאד גבוה של חנקן (וחוסר חמצן
).
מיוחדות של חנקן מעבר לשכרון מעמקים (עד לאובדן הכרה כמובן). אני מניח שהדבר נובע מכך שהחל מלחץ חלקי של 3.2 (בעומק של 30 מטר) מתחיל החנקן המומס בדם לגרום לשכרון ההולך וגובר ככל שעולה העומק. כאשר אתה מאבד את ההכרה זה כבר לא ממש משנה. מה יכול להיות יותר חמור מזה? חוץ מזה אל תשכח שישנה בעיה לעשות את הניסוי הזה מכיון שבכל מקרה אתה צריך להשאיר קצת חמצן בתערובת כדי שהצולל לא ימות מחוסר חמצן
שלומי פלניצקי
New member
קותי , אל תגיד לי ששככת את
תופעת ה tunnel vision ואת ה HPNS הרבה לפני שמאבדים את ההכרה . כבר נורא מאוחר , מחר אם יהיה זמן אני ארחיב בנושא . שלומי
תופעת ה tunnel vision ואת ה HPNS הרבה לפני שמאבדים את ההכרה . כבר נורא מאוחר , מחר אם יהיה זמן אני ארחיב בנושא . שלומי
כאשר מדברים על שכרון מעמקים
לא מדברים על סימפטום יחיד. מדברים על סינדרום - מספר תופעות ביחד הנקראות בשם כולל: "שכרון מעמקים". אם זכור לי נכון TUNNEL VISION נחשב לאחד הסימפטמים של שכרון מעמקים ולכן לשאלה "האם יש משהו יותר חמור משכרון מעמקים" התשובה היא לא אחד מהמרכיבים של הסינדרום. באשר ל - HPNS עד כמה שזכור לי זה נחשב לתופעה הנובעת מלחץ חלקי גבוה של חמצן. השואל שאל על תופעות הנובעות מחנקן, ועד כמה שזכור לי הוספת חנקן לתערובת (של הליוקס למשל) מונעת HPNS. תקן אותי אם אני טועה.
לא מדברים על סימפטום יחיד. מדברים על סינדרום - מספר תופעות ביחד הנקראות בשם כולל: "שכרון מעמקים". אם זכור לי נכון TUNNEL VISION נחשב לאחד הסימפטמים של שכרון מעמקים ולכן לשאלה "האם יש משהו יותר חמור משכרון מעמקים" התשובה היא לא אחד מהמרכיבים של הסינדרום. באשר ל - HPNS עד כמה שזכור לי זה נחשב לתופעה הנובעת מלחץ חלקי גבוה של חמצן. השואל שאל על תופעות הנובעות מחנקן, ועד כמה שזכור לי הוספת חנקן לתערובת (של הליוקס למשל) מונעת HPNS. תקן אותי אם אני טועה.
יעקב המקפץ
New member
כולם מזכירים את זה
אבל מישהו יכול להסביר מה זה HPNS ? לא זכור לי שלימדו את זה במסגרת שני כוכבים.
אבל מישהו יכול להסביר מה זה HPNS ? לא זכור לי שלימדו את זה במסגרת שני כוכבים.
גם אני לא זוכר שלימדו אותי
מה זה HPNS... ואני סקרן..
אז אשמח לדעת. חוצמזה, שאלתי היתה קצת שונה. ונובעת בעיקר מבילבול. אני יודע שהחל מ-30 מטרים אמורים להתחיל ולחוש בשכרון מעמקים. ועם זאת, קראתי לדוגמא בדו"ח של תאונת צלילה על אנשים שמצאו את עצמם ב-70 מטרים וידעו מה לעשות (לפחות חלקם). מכך אני מניח שבעצם 30 מטרים אינם הגבול האמיתי מבחינה פיזיולוגית. עשיתי קורס מתקדם שנקרא Deep Diver, וצללתי במסגרתו לעומק של 40 מטרים. גם שם לא הרגשתי השפעת שכרון מעמקים, ולכן אני תוהה מה המספר האמיתי שבו לחץ החנקן היחסי כבר גורם לשכרון מעמקים בעוצמה מסוכנת. כמובן שהשאלה נובעת מסקרנות בלבד ואינה אלא תאורטית. אין בכוונתי לצלול מעבר ל40 מטרים שלהם הוסמכתי.
מה זה HPNS... ואני סקרן..
אז אשמח לדעת. חוצמזה, שאלתי היתה קצת שונה. ונובעת בעיקר מבילבול. אני יודע שהחל מ-30 מטרים אמורים להתחיל ולחוש בשכרון מעמקים. ועם זאת, קראתי לדוגמא בדו"ח של תאונת צלילה על אנשים שמצאו את עצמם ב-70 מטרים וידעו מה לעשות (לפחות חלקם). מכך אני מניח שבעצם 30 מטרים אינם הגבול האמיתי מבחינה פיזיולוגית. עשיתי קורס מתקדם שנקרא Deep Diver, וצללתי במסגרתו לעומק של 40 מטרים. גם שם לא הרגשתי השפעת שכרון מעמקים, ולכן אני תוהה מה המספר האמיתי שבו לחץ החנקן היחסי כבר גורם לשכרון מעמקים בעוצמה מסוכנת. כמובן שהשאלה נובעת מסקרנות בלבד ואינה אלא תאורטית. אין בכוונתי לצלול מעבר ל40 מטרים שלהם הוסמכתי.bennysnuba
New member
High Pressure Nervous Syndrome
קשור לצלילות בתערובת HELIOX לעומקים של 200 מטר ומעלה. אני מתפלא שלא למדתם על זה בקורס **
מצורף קישור. בשנות ה-70 הייתי נוכח (היה לי שכל לוותר על הכבוד להיות שפן נסיונות) בניסוי שניסה להתגבר על כך בצלילה יבשה (בתא לחץ) לעומק של 500 מטר כאשר מה שצריך היה לעזור היו כוסיות של וודקה בדרך (בכדי להרדים את הסימפטומים של הרעידות). אחרי כמה מאות מטרים וכמה כוסיות הופסק הניסוי כי הצוללים התחילו להקיא ולא היה ברור האם זה בהשפעת ה HPNS או האלכוהול. בכל אופן לתיאוריה הזאת לא היה המשך.
קשור לצלילות בתערובת HELIOX לעומקים של 200 מטר ומעלה. אני מתפלא שלא למדתם על זה בקורס **
HighPressureNervousSyndorome
HPNS הוא תוצאה של חשיפה ללחץ חלקי גבוה של הליום. התופעה מתחילה בסביבות עומק של 400 רגל. על מנת למזער את זה לפעמים מוסיפים קצת חנקן (10% כדי שלא יהיו לו השפעות נרקוטיות), ואז HPNS מתחיל להשפיע בסביבות ה-600 רגל. בכל מקרה זה רלוונטי לצולל ספורטיבי, וגם לא לצוללים טכניים מהסיבה שתערובות הליוקס מאוד יקרות וגם שלא צוללים יותר מדי לעומקים של 130-200 מטר. לגבי חנקן: יש לא מעט מחקרים על הדמיון לשכרון מאלכוהול, וכמה מוסיפה כל עליה בלחץ החלקי של החנקן. מה שבטוח, שזה נעלם מייד כהלחץ החלקי של החנקן יורד (=עלייה למעלה). לא ידוע על תופעות נוספות כתוצאה מעליית לחץ חלקי כי בכל מקרה תתחיל לסבול מתופעות חמורות יותר כגון הרעלת חמצן. כפי שנאמר, אף אחד לא רוצה לעבור לתערובות עשירות בחנקן כדי לבדוק את זה...
HPNS הוא תוצאה של חשיפה ללחץ חלקי גבוה של הליום. התופעה מתחילה בסביבות עומק של 400 רגל. על מנת למזער את זה לפעמים מוסיפים קצת חנקן (10% כדי שלא יהיו לו השפעות נרקוטיות), ואז HPNS מתחיל להשפיע בסביבות ה-600 רגל. בכל מקרה זה רלוונטי לצולל ספורטיבי, וגם לא לצוללים טכניים מהסיבה שתערובות הליוקס מאוד יקרות וגם שלא צוללים יותר מדי לעומקים של 130-200 מטר. לגבי חנקן: יש לא מעט מחקרים על הדמיון לשכרון מאלכוהול, וכמה מוסיפה כל עליה בלחץ החלקי של החנקן. מה שבטוח, שזה נעלם מייד כהלחץ החלקי של החנקן יורד (=עלייה למעלה). לא ידוע על תופעות נוספות כתוצאה מעליית לחץ חלקי כי בכל מקרה תתחיל לסבול מתופעות חמורות יותר כגון הרעלת חמצן. כפי שנאמר, אף אחד לא רוצה לעבור לתערובות עשירות בחנקן כדי לבדוק את זה...
אני חושב שהבנתי....
הכל, פרט ל.. מה הקשר בין עומקים של 130-200 מטרים לצלילה ספורטיבית ? ושאלה נוספת, בסרט DIR דובר על גז ארגון, היכן הוא משתלב בצלילה ? כמו בן..עלתה פעם שאלה שלא ראיתי שקיבלה תשובה... מה יקרה אם נדחוס תערובת של 19 אחוז חמצן ו- 89 אחוז הליום לדוגמא. האם לא נקבל תערובת בטוחה יותר לצלילות עומק ?
הכל, פרט ל.. מה הקשר בין עומקים של 130-200 מטרים לצלילה ספורטיבית ? ושאלה נוספת, בסרט DIR דובר על גז ארגון, היכן הוא משתלב בצלילה ? כמו בן..עלתה פעם שאלה שלא ראיתי שקיבלה תשובה... מה יקרה אם נדחוס תערובת של 19 אחוז חמצן ו- 89 אחוז הליום לדוגמא. האם לא נקבל תערובת בטוחה יותר לצלילות עומק ?
שלומי פלניצקי
New member
תשובות לשאלותך
1. מה הקשר בין ..... לצלילה ספורטיבית . הרי ברור שאין , פשוט לא ציינת בשאלה הראשונה שלך שמדובר על צלילה ספורטיבית שאלת בעצם על לחץ חלקי מקסימלי של חנקן אשר מעבר לו תופעות חמורות יותר משכרון מעמקים , הנחתי שאתה שואל בכלליות על תופעות בעליה של לחץ חלקי של גזים אינרטיים בגז ננשם , כמו כן הנחתי שאתה מתכוון לתופעות שמעבר לתופעת " שיכרון המעמקים " אשר מרבים להשוותה לשיכרות בלבד . כנראה טעות שלי . 2. גז ארגון . גז ארגון משמש ל"ניפוח " החליפה היבשה , כאשר משתמשים בחליפה יבשה , כיוון שלא נכנסים אליה מיים עליה בלחץ הסביבתי ( עם העמקה ) מקטינה את נפח חללי האויר שבין הגוף לחליפה היבשה והחליפה "צובטת " את עור בגוף ( לא נעים ) ולכן מזרימים גז אל תוך החליפה עפ"י הצורך . אז למה ארגון ? , מוליכות החום של ארגון היא כ 20% פחות מאויר ורק 1/9 מהליום ולכן משתמשים בו לחליפה יבשה בלבד בכדי לשמור על חום הגוף . בשל תכונותיו משתמשים בארגון גם כגז לדקו´ במטרה לנקות את הגוף מהר יותר מגזים אינרטיים , כיוון שארגון נספג בתאי הרקמה באיטיות יתרונו הוא בכך שבעצירות דקו´ הרדודות שהן ארוכות יותר הגזים האינרטים בגוף ( חנקן ו/או הליום ) מתפנים ( OFFGASING ) והארגון הננשם כמעט ולא נספג ( ONGASING ) אך בשל היותו נרקוטי כמעט פי שניים מחנקן הוא נחשב למסוכן מאוד וכמעט ולא מבוצע בו שימוש כגז דקו´ ( משמש בעיקר צוללים מיסחריים ) . 3. מה יקרה אם נדחוס 19% חמצן ו 89% הליום ? נקבל HLIOX שזה בעצם גז אידיאלי אפשר גם לקבל HLIOX נורמוקסי אם נדחוס 21% חמצן . התערובת שאתה הצעת יתנו לנו את השילוב הבטוח ביותר לצלילות בעומק של 70-75 מטר תוך שמירה על לחץ חלקי בטוח של חמצן ושימוש בגז שאינו נרקוטי . אחד החסרונות היחידים של תערובת כזאת היא המחיר , מחיר וזמינות האויר זו הסיבה היחידה שאנחנו לא נושמים הליוקס או טרימיקס נורמוקסי . אפשר גם להוריד את הלחץ החלקי של החמצן לערכים של 16% ומטה בכדי להעמיק יותר ויותר ללא סכנת הרעלת חמצן , אבל אז רמת החמצן הנמוכה תגרום לאיפוקסיה ולכן נאלץ להשתמש בגז נוסף ( TRAVEL GAS ) בירידה מפני הים עד לעומק אשר בו הלחץ החלקי של החצמן יגיע ל 0.17 ומעלה בכדי למנוע היפוקסיה . אני מקווה שעניתי לכל שאלותיך . בקשר לתופעת ה HPNS אני כותב מעין מאמר בנושא שהוא מעיין סיכום של כל הדוחות /כתבות שקראתי בנושא כשהוא יהיה מוכן אפרסם אותו , קראתי את התשובות של חברי הפורום ורובן לא מדויקות או יותר נכון לא מעודכנות , קיימים היום מחקרים יותר עדכניים בנושא אך עדיין הנסתר רב על הגלוי . עוד בנושאים עליהם השיבו חברי הפורום , גם החמצן כמו החנקן נחשב נרקוטי גם כאן הנושא עדיין נחקר , בכלליות , מטופלים בתאי לחץ אשר הונשמו בחמצן בלחץ חלקי גבוהה ( באזור ה 2ATA ) תיארו תופעות דומות לשכרון מעמקים אם זאת חשוב לציין שחלק גדול מהתופעות בשכרון מעמקים דומות לתופעות של הרעלת חמצן .זאת הסיבה שרבים כוללים את החמצן בחישובי עומק אקויוילנטי - END שלומי
1. מה הקשר בין ..... לצלילה ספורטיבית . הרי ברור שאין , פשוט לא ציינת בשאלה הראשונה שלך שמדובר על צלילה ספורטיבית שאלת בעצם על לחץ חלקי מקסימלי של חנקן אשר מעבר לו תופעות חמורות יותר משכרון מעמקים , הנחתי שאתה שואל בכלליות על תופעות בעליה של לחץ חלקי של גזים אינרטיים בגז ננשם , כמו כן הנחתי שאתה מתכוון לתופעות שמעבר לתופעת " שיכרון המעמקים " אשר מרבים להשוותה לשיכרות בלבד . כנראה טעות שלי . 2. גז ארגון . גז ארגון משמש ל"ניפוח " החליפה היבשה , כאשר משתמשים בחליפה יבשה , כיוון שלא נכנסים אליה מיים עליה בלחץ הסביבתי ( עם העמקה ) מקטינה את נפח חללי האויר שבין הגוף לחליפה היבשה והחליפה "צובטת " את עור בגוף ( לא נעים ) ולכן מזרימים גז אל תוך החליפה עפ"י הצורך . אז למה ארגון ? , מוליכות החום של ארגון היא כ 20% פחות מאויר ורק 1/9 מהליום ולכן משתמשים בו לחליפה יבשה בלבד בכדי לשמור על חום הגוף . בשל תכונותיו משתמשים בארגון גם כגז לדקו´ במטרה לנקות את הגוף מהר יותר מגזים אינרטיים , כיוון שארגון נספג בתאי הרקמה באיטיות יתרונו הוא בכך שבעצירות דקו´ הרדודות שהן ארוכות יותר הגזים האינרטים בגוף ( חנקן ו/או הליום ) מתפנים ( OFFGASING ) והארגון הננשם כמעט ולא נספג ( ONGASING ) אך בשל היותו נרקוטי כמעט פי שניים מחנקן הוא נחשב למסוכן מאוד וכמעט ולא מבוצע בו שימוש כגז דקו´ ( משמש בעיקר צוללים מיסחריים ) . 3. מה יקרה אם נדחוס 19% חמצן ו 89% הליום ? נקבל HLIOX שזה בעצם גז אידיאלי אפשר גם לקבל HLIOX נורמוקסי אם נדחוס 21% חמצן . התערובת שאתה הצעת יתנו לנו את השילוב הבטוח ביותר לצלילות בעומק של 70-75 מטר תוך שמירה על לחץ חלקי בטוח של חמצן ושימוש בגז שאינו נרקוטי . אחד החסרונות היחידים של תערובת כזאת היא המחיר , מחיר וזמינות האויר זו הסיבה היחידה שאנחנו לא נושמים הליוקס או טרימיקס נורמוקסי . אפשר גם להוריד את הלחץ החלקי של החמצן לערכים של 16% ומטה בכדי להעמיק יותר ויותר ללא סכנת הרעלת חמצן , אבל אז רמת החמצן הנמוכה תגרום לאיפוקסיה ולכן נאלץ להשתמש בגז נוסף ( TRAVEL GAS ) בירידה מפני הים עד לעומק אשר בו הלחץ החלקי של החצמן יגיע ל 0.17 ומעלה בכדי למנוע היפוקסיה . אני מקווה שעניתי לכל שאלותיך . בקשר לתופעת ה HPNS אני כותב מעין מאמר בנושא שהוא מעיין סיכום של כל הדוחות /כתבות שקראתי בנושא כשהוא יהיה מוכן אפרסם אותו , קראתי את התשובות של חברי הפורום ורובן לא מדויקות או יותר נכון לא מעודכנות , קיימים היום מחקרים יותר עדכניים בנושא אך עדיין הנסתר רב על הגלוי . עוד בנושאים עליהם השיבו חברי הפורום , גם החמצן כמו החנקן נחשב נרקוטי גם כאן הנושא עדיין נחקר , בכלליות , מטופלים בתאי לחץ אשר הונשמו בחמצן בלחץ חלקי גבוהה ( באזור ה 2ATA ) תיארו תופעות דומות לשכרון מעמקים אם זאת חשוב לציין שחלק גדול מהתופעות בשכרון מעמקים דומות לתופעות של הרעלת חמצן .זאת הסיבה שרבים כוללים את החמצן בחישובי עומק אקויוילנטי - END שלומי
יעקב המקפץ
New member
אהמממם, 19% חמצן + 89% הליום?
קצת יותר מדי
בתערובת יש 100% בלבד. אם 19% חמצן אז 81% הליום.
קצת יותר מדי
יעקב המדלג
New member
אולי הוא המציא תערובת של 108% ../images/Emo21.gif
תערובת מיוחדת לפורומים של תפוז
תערובת מיוחדת לפורומים של תפוז
התבלבלתי: היה צריך להיות כתוב
לא רלוונטי לצלילה ספורטיבית... כאשר אתה צולל עם תערובת גזים כלשהי , כולל אויר דחוס רגיל, עליך לקחת בחשבון את כל הגזים בתערובת ובאיזה לחצים חלקיים הם ישפיעו. לעולם אל תשכח את זה. בדוגמא שלך למשל, עם אויר רגיל תגיע ללחץ חמצן חלקי של 1.5 בסביבות ה-61 מטר, ואילו תתחיל להרגיש שכרון מעמקים הרבה לפני זה.
לא רלוונטי לצלילה ספורטיבית... כאשר אתה צולל עם תערובת גזים כלשהי , כולל אויר דחוס רגיל, עליך לקחת בחשבון את כל הגזים בתערובת ובאיזה לחצים חלקיים הם ישפיעו. לעולם אל תשכח את זה. בדוגמא שלך למשל, עם אויר רגיל תגיע ללחץ חמצן חלקי של 1.5 בסביבות ה-61 מטר, ואילו תתחיל להרגיש שכרון מעמקים הרבה לפני זה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.