היי
חשבתי על מה שכתבת.
חשבתי עוד ועוד. וקרתי כמה פעמים. באמת.
והגעתי למסקנה. שענייני טבעונות, זה לא רק תזונה מה אוכלים מה קונים. זה הרבה מעבר. זה דרך חיים, תפיסת עולם, על החברה שלך ואנחנו כבני אדם, איך המוסר שלנו והגבולות שלנו, עד כמה כולנו אגוצנטרים ואוהבים את המוכר הטעים והנעים בפה בלי לחשוב, ועם התנגדות עזה לחשוב או לשמוע או לראות משהו שיסיר לנו את הבאפים והעטיפות, לגלות את האמת המכוערת. זה הכל בידים שלנו. תמיד יש ברירה, יש בחירה. עם כל המגבלות, יש מוצא.
אני הולכת לדאוג לנקות את המערכת שלי מבחינת גמילה מכל מיני דברים, ולעבוד על הנפש שלי. קרי חשבון נפש, ועבודה על להרגע, לעצור, לחשוב ולהבין, שאם רוצים לתת את הטוב לעצמינו, נניח שכך, אז הטוב הזה, זה לא עצלנות והרפיית ידים- "טוב נו נקח מה שיש במקרר ונגיש ולא דורש מאמץ להכין", והקטנת ראש "טוב נו חלבי בא מהחי וכלול בהתעללות ולא הכי בריא אבל בינתיים בחסך הזמן זה מה יש". זה תירוצי בולשיט. שלי, ושל אחרים. יש זמן להכל. והכל עינין של סדר עדיפויות, והבריאות של הנפש קשורה גם לבריאות של הגוף, ולהיות תמיד בלחץ ובחולי במערכת העיכול פוגע בכל התפקוד. הגיע זמן לעבוד על לבשל, להכיר דברים חדשים, לנסות לקנות ולהכין לבד, לבחור להכין דברים "נגישים" במקרר שיתאימו לי, להתאמץ קצת ולהפיק סיפוק מזה. זה טוב לחיים, במיוחד בגילי; לדעת לבשל, ולא להתעצל לדברים מעובדים או רק מהאוכל של אמא למשל. אני מאוד אוהבת בע"ח (מגדלת בעצמי כמה), לא רוצה לקחת חלק בפגיעה בהם או בתעשייה הזאת, א אעשה מאמץ להמנע מזה, וגם עבורי יהיה בריא יותר, ונקי יותר.
ולגבי התזונה, התכוונתי קטניה לאחר בישול וכו'. כשזה בעיה נוזלית. ואז כוס חד פעמית, כשמדובר באפונה או עדשים. שעועית וחומוס לא מסתדר לי יותא מחצי כוס. מי אמר שחייביותר? מי אמר שצריך כל יום? אפשר גם טופו. יש לחברת "משק וילר" טופו רך. הוא טעים יחסית, ולא עושה כאבי בטן. ואילו הטופו של טופו יפני כן עושה בעיות. ואדממה טעים ומסתדר מצוין. בקיצור- צריך ממש לבדוק כל דבר פרטנית, ובכמה צורות הכנה, לא לשלול מייד, ולפתוח את הראש. וזהו.
תודה
תודה!