שאלת התנהלות מול סיטואציה עדינה

שאלת התנהלות מול סיטואציה עדינה

שלום לכולם
בביניין בו אני גר, 7 דיירים, (אחד בקומת קרקע והשאר בקומות 1-3 בהתאמה)
בקומת קרקע גר נכה כבן 80 עם חניה צמודה ושביל לפתח הבית, קיבל אישור להקמת גינה פרטית לידו, בטיפולה, בפועל, אין לשאר הדיירים גישה לגינה
בעקבות תוכניות לממ"ד , מרפסות, ו"דק" לבית שלו, כל השטח הציבורי בצד שלו יהיה בלתי נגיש לשאר הדיירים, והוא יכול , בפועל, לנכס לעצמו כ 40% מהשטח הציבורי של הבניין ולהפוך את ביתו לדירת גן בפועל.
אישורי המרפסות הינם עד 14 מ"ר, ול"דק" עד 27 מ"ר.
איך מונעים מהדייר את המצב שבפועל 40% מהשטח הציבורי יהיה שלו, ועקב כך, ערכה של דירתו יעלה דרמטית על חשבון השטח הציבורי של שאר הדיירים?
איך אפשר להפוך את השטח הציבורי אצלו לנגיש לשא הדיירים?

חשבנו שלאחר לכתו בדרך כל חי, נחייב את יורשיו לפרק את הגינה הפרטית (הוא חתם מראש שהוא יודע שהגינה אינה שלו) ולהחזירה לציבור
וכמו כן, מכיוון שגל המרפסות מוגבלות ל 14 מ"ר על-פי חוק, נגביל גם את ה"דק" ל 14 מ"ר , וכך נוכל להגיע ביתר קלות לשטח הציבורי שבמרחב שלו.
האם זה מעשי? (הגבלה ל 14 מ"ר)
אם אנחנו נמנעים מלהוציא אישור על בניית מרפסות לכולם (רק חלק מהדיירם מעוניין במרפסת) ימנע את האפשרות של הדייר לבנות "דק"?

מצורפת סכמה פשוטה של הביניין,
תודה

ב'

 
שכן

לא ניתן להשיב על שאלה זו מבלי להכנס לעובי הקורה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
 
למעלה