שאלת התיעצות
שלום ליושבי הפורום החביב לאחותי יש ילד בן 7.5 שמאז שאני זוכרת היו לא מה שהיה נראה לנו בעיות תקשורת מגיל 1.5 היו לו קטעים שהוא היה מתנתק, ונכנס לריטואל של לשיר שיר מסויים ולהסתובב במעגלים וכך יכול היה להמשיך במשך שעות רבות. אני וההורים שלי חשדנו שיש כאן בעיה, אבל ידענו שההורים שלו (אחותי וגיסי) מאוד רגישים לזה ואם נעיר משהו הם יכולים להסתגר ולהתנתק לתקופה מסוימת. זה ילד ראשון בכור, יפה, שמבחינתם הוא הדבר הכי מושלם שקיים. עברו השנים הילד גדל הלך לגן בשלב מסויים שמו אותו בגן משולב, היום הוא בכתה א', משלבת. זה ילד מבריק שיודע לפתור שאלות חשבוניות הרבה הרבה מעל לרמה שלו, יש לו זיכרון לפרטים קטנים, ונטיה מוסיקלית ברורה, אבל עדיין יש את הקטע שפתאום ללא סיבה ברורה לעין, מתנתק. כששואלים אותו, הוא אומר שהוא רואה תמונות במח שלו (אני יודעת שזה נשמע כמו קווים אוטיסטיים) הוא מתקשר אבל רק כשהוא רוצה או שאמא שלו מעירה לו מס' פעמים. רק לאחרונה אחותי נפתחה מעט ושיתפה אותנו בלבטים ובדאגות שלה לגבי ההתפתחות החברתית והתקשורתית שלו. הוא היה באיבחון אצל נוירולוג ילדים, אך הבעיה שאצל הנוירולוג הוא משתף פעולה ולא מתנתק ובינתיים אין שוב כיוון ברור . האם הכרחי שיהיה איבחון? האם יש מישהו שאתם מכירים שיכול לאבחן אותו גם כשהוא נראה רגיל ומתקשר? לראות מעבר לתיקשור המינימלי? או לגרות אותו כן להיכנס למצב המעין היפנוטי הזה כדי שיוכל לראות את זה ולחוות דיעה? מה דעתכם על המצב שתיארתי נשמע לכם מוכר? תודה לכל תגובה ורעיון
שלום ליושבי הפורום החביב לאחותי יש ילד בן 7.5 שמאז שאני זוכרת היו לא מה שהיה נראה לנו בעיות תקשורת מגיל 1.5 היו לו קטעים שהוא היה מתנתק, ונכנס לריטואל של לשיר שיר מסויים ולהסתובב במעגלים וכך יכול היה להמשיך במשך שעות רבות. אני וההורים שלי חשדנו שיש כאן בעיה, אבל ידענו שההורים שלו (אחותי וגיסי) מאוד רגישים לזה ואם נעיר משהו הם יכולים להסתגר ולהתנתק לתקופה מסוימת. זה ילד ראשון בכור, יפה, שמבחינתם הוא הדבר הכי מושלם שקיים. עברו השנים הילד גדל הלך לגן בשלב מסויים שמו אותו בגן משולב, היום הוא בכתה א', משלבת. זה ילד מבריק שיודע לפתור שאלות חשבוניות הרבה הרבה מעל לרמה שלו, יש לו זיכרון לפרטים קטנים, ונטיה מוסיקלית ברורה, אבל עדיין יש את הקטע שפתאום ללא סיבה ברורה לעין, מתנתק. כששואלים אותו, הוא אומר שהוא רואה תמונות במח שלו (אני יודעת שזה נשמע כמו קווים אוטיסטיים) הוא מתקשר אבל רק כשהוא רוצה או שאמא שלו מעירה לו מס' פעמים. רק לאחרונה אחותי נפתחה מעט ושיתפה אותנו בלבטים ובדאגות שלה לגבי ההתפתחות החברתית והתקשורתית שלו. הוא היה באיבחון אצל נוירולוג ילדים, אך הבעיה שאצל הנוירולוג הוא משתף פעולה ולא מתנתק ובינתיים אין שוב כיוון ברור . האם הכרחי שיהיה איבחון? האם יש מישהו שאתם מכירים שיכול לאבחן אותו גם כשהוא נראה רגיל ומתקשר? לראות מעבר לתיקשור המינימלי? או לגרות אותו כן להיכנס למצב המעין היפנוטי הזה כדי שיוכל לראות את זה ולחוות דיעה? מה דעתכם על המצב שתיארתי נשמע לכם מוכר? תודה לכל תגובה ורעיון
