שאלת השאלות...

osufritz

New member
שאלת השאלות...

לאחרונה אנו עדים לזינוק חד באלימות בעולם (ראו ההודעה על הקטטה בתאילנד) ובארץ בפרט, בכל מקום תקיפות ודקירות שהתעוררו מסיבות מגוחכות הסתיימו בטרגדיות. חלק מהקונצפט של אומניות הלחימה, מלבד ההנאה שבעיסוקן היא להעניק כלים למתאמן להגן על עצמו או חברו/תו וכאן אמורה לבוא למבחן המציאות אותה דיסיפלינה שהמתאמן בחר. ישנה בעיתיות מסויימת, רוב אומניות מגע המלא, (שלדעתי עדיפות) "מזניחות" עבודה על חלקי גוף קריטיים כלומר לא "עובדות" על חלקי גוף שפגיעה בהן הן בלתי הפיכות.עיניים גרוגרת, אשכים וכו'. אומנויות אחרות, שזו רוב צאן מרעיתן עובודות על זה, אבל "חוטאות" בכך שמחסירות את האימון באינטנסיביות קרב אמיתי ובכך ע"פ דעתי מחמיצות חלק חשוב בעיצוב רוח של לוחם.(לא במובן הפלצני של הביטוי). אותה קטטה במועדון או ברחוב כנגד יותר מיריב אחד מעלה בעיות רבות בפני אותו "מתאמן". לקרקע ממש לא מומלץ,וגם להטוטים וירטואוזים גם לא יתאימו. כמובן שעדיף להמנע מקרב רחוב,אך גם צריך לדעת כיצד להתמודד איתו. איך מתכוננים בצורה הכי טובה? איך מלמדים את החברה/אישה/ילדים לשמור על עצמם? דעתכם...
 

eladי

New member
אין פה הפרדה מוחלטת

יש בתי ספר שעושים גם וגם. למשל, מהנסיון המוגבל מאד שלי אצל דניס "השרדות" - יש שם נסיון לחשוף את המתאמנים לשני התחומים. גם קרבות "רחוב" (תרגול אמיתי של מצבים אלימים), וגם קרבות פול קונטאקט ללא פשרות. לדעתי השילוב הזה הוא מצויין. אני לא יודע מה נהוג בבתי ספר לקרב מגע, אבל אני מניח שגם שם יש אימון קרבות. כנראה שנקודת המפתח היא "גיוון" - כלומר, לא להקבע לדיסציפלינה כזו או אחרת. היום אני לא מתאמן בהשרדות, אלא בקונג פו אצל אייל אופיר. וגם שם, לצד עבודה על טכניקה "אכזרית", ישנם גם קרבות מגע מלא, אימוני חישול, כושר ושאר עינויים
אני מתפלל שלא אצטרך לבדוק עד כמה הידע שלי טוב לעולם.
 
אני יכולה לענות לך

מנקודת מבט של אשה שמתאמנת באומנות לחימה. באימונים אני לומדת שיטות להגנה עצמית,האם אני איישם את זה במאה אחוז אם חלילה אותקף? אני בספק רב. מאז שאני מתאמנת אני מודעת לעצמי הרבה יותר,אני זהירה הרבה יותר,אני מבינה עד כמה כדאי לי לברוח מהמקום (אם אני יכולה כמובן) במקום להשאר ולהחזיר. (עד כמה שזה נשמע מוזר מפני שכעת אני יכולה להתגונן פיזית יותר). אני יכולה להתאמן עד אין סוף בשיטות שונות של תקיפה,לשנן קאטות עד מחר,אבל אם חלילה אותקף אין לי מושג כיצד זה יקרה,ומי יעמוד מולי. לכן,אני באופן אישי אשתמש בכל דרך אפשרית על מנת להחלץ מתוקף וזה כולל (בעיטות לאשכים-כאלו שיוציאו אותו מוועד הורים לתמיד,אצבעות לעיניים,נשיכות,מכות לאוזניים,מכות ישירות לפרצוף,אני אפעל בצורה הכי אינסטינקטיבית על מנת להגן על עצמי. יהיה מסוכן להגיד שהבטחון העצמי שלי עלה,מפני שאז אני יכולה רק לסכן את עצמי,במחשבה שאני יכולה להביס כל תוקף, אבל בהחלט האומנות לחימה עוזרת לי לצאת מתחושת ה"קורבן" כאישה,במידה ואותקף,ולדעת שיש לי יכולת להתגונן,ולנסות להגן על עצמי. החשוב הוא להיות עירנים,להיות מודעים. אישית אני לא נוטה להכנס למצבי קטטות,אבל בהחלט תמיד קיים איום התקיפה.
 
למעלה