שאלת השאלות

[avit40]

שאלת השאלות

בס"ד שלוס לכולם . הבית פשוט נראה הרוס .ילד בגיל 8 מצליח לעשות מה שאדם גדול . עושה ואני לא מתכון רק לבלגן אלא גם לתא המשפחתי .ואני הסביר הילד כל הזמן מתנגח ורב עם האמא. כל הזמן הוא מאשים אותה בכל דבר שקורה לו וזה לא משנה מה .פשוט כל סיבה גרבים נעלים וכדומה .0הוא מטופל ברטלין. ויש לו גם התפרציות זעם שהיא לא מצליחה להתגבר עליו. איתי זה נראה אחרת הוא יותר רגוע ומרוכז. הבעיה היא שגם שאר האחים נגררים אחריו ונהיה שמח. הסברתי לאשתי שכל הזמן הוא בודק אותה וכך היא נופלת ברשת שלו. וכל ניסון שלו לגרור אותה למאבק מסתים בנחון שלו. מיותר להסביר שכל הבית נופל עלי. והיא פשוט שבורה . מבקש כמה עצות לגבי ההתפרציות .שניה לגבי האמא איך להגיב.איך להריד את כל הבית לפזה אחרת . אני מדגיש היחסיס עס האמא הם נורא גרועים מה יהיה כשהוא יתבגר .שכתי להוסיף הוא גם מרכיב משקפים וגם שם יש בעיות מה עושים. תודה

 

[חיוך נצחי]

שלום AVIT40 ../images/Emo140.gifרגע- חושבים../images/Emo70.gif

האם הילד מטופל בכל שעות היום? לעיתים, כאשר מרחיבים את הכיסוי התרופתי לשעות אחה"צ, ניכרת הקלה ויורד המתח בבית. בלי קשר לכך, לדעתי, תוכלו להעזר בהדרכת הורים או יעוץ משפחתי ע"י פסיכולוג אשר יוכל לתת לאם ולכולכם, את הכלים להתמודדות נכונה יותר, אשר תתרום לכולכם. ישנן שאלות רבות הסבוכות זו בזו בהודעתך. אני מניחה כי אתה האב? על מנת להתחיל לענות, אני מצרפת עבורך קישור לספריית הפורום שלנו, המחולקת למדורים נוחים ובה תמצא מענה למרבית השאלות. משם תוכל להתחיל לסדר את הדברים ולטפל לפי סדרי החשיבות בבעיות כולן. בכל שאלה לאחר מכן, נשמח להמשיך לעזור

 

[avit40]

תשובה לחיוך נצחי

כן אני האב .קראתי את הכל אבל את הכל.מה שמענין פה למה הילד כל הזמן מאשים רק האמא ואין מאמר שמדבר על זה

 

[miromiro]

אנסה לענות לך, במסר אישי.

 

[miromiro]

שלום אביט-

מאמרי הפורום מלאים בטיפים ועצות , אבל הם לא התחליף לטיפול, מומלץ לפנות לאיש מקצוע (אולי למי שאיבחן ורשם את הריטלין,אם מדובר בפסיכיאטר) ולהתייעץ לגבי צורת הטיפול הטובה ביותר וזה כדי שהבעיות שיש עכשיו לא יגדלו וימלאו את הבית.

 

[avit40]

קראתי...

תראו. קראתי כמעט את כל המאמרים שיש באתר .ואני חושב שהם מצוינים . איך עושים שאמא תבנה יחסים חדשים אחרי 8שנים של את אשמה בכל.

 

[miromiro]

עדיף מאוחר מאף פעם.

העיקרון, שככל שמתחילים מוקדם יותר, כך קל יותר לטפל בבעיות תקף גם כאן. זה אמנם קשה יותר לאחר שנוצרו משקעים של שנים רבות ולאחר שנוצרו דפוסים בעיתיים של התנהגות. אולם ההמלצה בעינה עומדת, לפנות לאיש מקצוע ולגייס הרבה מוטיבציה וסבלנות. ואם נוכל לתרום גם כאן, אני מניח שנעשה זאת בשמחה. בהצלחה

 

[avit40]

מאמינים

לכל דבר יש מחיר. והמחיר פה קצת יקר .זוגיות ואחדות לא תסלק משקעים .

 

[miromiro]

בודאי שלו, אבל בלעדיה היה הרבה

יותר קשה, בעצם בלתי אפשרי. מה לגבי יועצת ביה"ס?, ביטוח משלים של קופות החולים משתתף בחלק מאוד גדול של הוצאות הטיפול, רק בשביל זה שווה לפעמים להצתרף אליו. אם התכוונת ליקר כלכלית, אז גם פה אפשר להיעזר בשרותי הרווחה העירוניים, או סטודנטים לתואר שני שמחפשים פרקטיקה. וכו'

 

[miromiro]

שלו=שלא

 

[zivadina]

אף פעם לא מאוחר לשנות ולהשתנות

אצלנו בבית היו הרבה שינויים באופן ההתנהלות שלנו. הגענו לאיגרא רמא אחרי מספר שנים בבירא עמיקתא. השינוי לא קשור לכמה שנים היינו שם, אלא כמה מאמצים עשינו כדי להיות כאן. את רוב הייעוץ ההתנהגותי קיבלנו דרך המוסדות הציבוריים, כי גם אנחנו סבלנו מהכנסה נמוכה. נעזרנו בכל שרות שיכול להיות של בית הספר, הרשות המקומית, קופת החולים, משרד הבריאות ועוד. את מסגרת הבית בנינו כתוצאה מקריאה שלי בעלוני "ביחד" ובעזרת האינטואיציה של בעלי. לדעתי, המסגרת הזאת הייתה קרש הקפיצה שלנו, ביחד עם הייעוץ המסור של הפסיכיאטרית שלנו, אותה ראינו רק פעם בשנה, בגלל המרחק, אבל נתנו לנו כווני מחשבה נכונים שאחר כך תרגלנו בעצמנו. אגב, גם היא ברפואה הציבורית, והיא אבחנה את רוב המשפחה כ-ADHD. גם אצלנו הבעיות הקשות ביותר היו אתי, והמסגרת הביתית וגם בעלי עזרו לשים לכל ילד מרדן את הגבולות. ובקשר לעלוני "ביחד": כיום הספרייה שלנו מכילה פי כמה וכמה עצות מאשר העלונים ההם. כתבו לך על מינון תרופתי: אצלנו, התאמת מינון נכון של ריטלין לילדיי פתרה את כל הבעיות בבית הספר וכתוצאה היו פחות מתוסכלים בבית. ייתכן שאשתך מתקשה לשים גבולות כי היא בעצמה ADHD. כדאי שהיא תקרא על ADHD ולו כדי להבין מהי הבעייה שלה בשימת גבולות. לבסוף, אם תרצו להשתתף בסדנה להדרכת הורים וילדים, אפשר לפנות לסדנאות של "עוצמה" באוניברסיטת ת"א. לפי הידוע לי, המחיר נטו לסדנה כזאת הוא כ-200 ש"ח. אני מקווה שהקריאה בקישורים למטה תתן לך כווני מחשבה אפשריים. נשמח לעמוד לרשותך בשאלות נוספות ולקרוא גם את אשתך. ברוכים הבאים!

 

[zivadina]

בקשר להאשמה

תמיד נוח למצוא שעיר לעזאזל. אתה ואשתך תצטרכו לעשות לילד שטיפת מוח שאמא לא אשמה בכלום, ובכלל אין אשמים, אבל יש אחראים. והאחראי לכל הבעיות שלו זה הוא!!! ואחר כך תסבירו לו על ה-ADHD שלו (שאף אחד אינו אשם בו) ועל הבעיות שזה עושה לו ואיך מתמודדים אתן.

 

[miromiro]

זיוה, אין הורים מושלמים ואנחנו גם

עושים טעויות וגם אחראים על הטעויות שלנו. אני לא יודע מה תתרום שטיפת המוח עליה את מדברת, ואני גם מכיר הורים שהכירו בכך שחלק מהמצב אליו הגיע ילדם הוא באשמתם. אני ממש לא חושב שצריך לבוא ולבקש סליחה מהילד ולהודות בטעות, ממש ממש לא כי זה לא רק לא תורם אלא מזיק, אבל הכרה של ההורים בכך, היא אחד התנאים שמביאים שינוי.הכרה שעוזרת לפתוח דף חדש. הכרה שכשמכירים בה הילד חש שמבינים אותו ושיותר אמפטיים כלפיו. הכרה שבלעדיה הורים נקלעים לסחרור של הצתדקויות וחיפוש אשמים אחרים. נכון אף אחד לא אשם שלילד יש ADHD וגם אף אחד לא אשם בחוסר ידיעה , ואף אחד לא אשם בהתלבטות ובהיסוסים לאיזה טיפול לפנות, ואף אחד לא אשם בהכחשת הבעיה ובמציאת תרוצים. אבל מישהוא צריך לעמוד מאחורי הרשימה הזאת או חלקה וכשמדובר בילדנו, מי שיעמוד בהתחלה זה אנחנו ההורים ורק אח"כ לאחר שנוכל להגיד, עשינו (כמעט) כל מה שיכולנו, אז נפנה את המקום לילד הבוגר והעצמאי.

 

[zivadina]

האשמה ואחריות

אני נגד האשמה, עונש, השפלה, בושה ועוד. אני בעד לקיחת אחריות של הילד על התנהגותו ושל ההורים על שיפור המצב. אני חושבת שהאבא הזה כן לוקח אחריות על המצב ומנסה לשפר אותו, אבל הילד תימרן את עצמו לעמדה של מאשים, שפוטרת אותו מאחריות למעשיו.

 

[חוזה גובזנסקי דר]

שאלת השאלות

שלום רב! במצבים שבהם נראה שאיבדנו שליטה על הנעשה יש מקום לניתוח על פי דפוסים התנהגותיים. בדף פשוט אנו מחלקים לשלוש עמודות. זה נראה כך: -------------------------------------------------------------------- תנאים מקדימים / אירוע שאנו רוצים להבין -תוצאות / - / - -------------------------------------------------------------------- בעמודה הראשונה אנו מנסים לכתוב נתונים אודות מי מעורב באירועים, מתי זה קורה, איפה זה קורה. בעמודה השנייה אנו מנסים לכתוב לא רק מה שהילד עושה אלא גם איך אנו מגיבים לו, איך הוא מגיב לנו וכך הלאה. בדרך כלל כל אירוע כזה יגיע עד נקודה שממנה לא ממשיך אלא מסתיים. בעמודה תוצאות אנו רושמים איך האירוע מסתיים ואיך הרגשנו בסיום. אם אנו רושמים אירועים פעמיים או שלוש כל פעם בדף אחר ובהמשך אנו משווים את כל אחד ואחד מהדפים, אנו נוכל לזהות דפוס שחוזר על עצמו. אנו יכולים אז לבחור לשנות חלק מהדברים, או על ידי לשנות את התנהגות שלנו או על ידי לשנות חלק מהתנאים המקדימים או גם פה וגם פה. סביר להניח שבכך נוכל לבחור מה מתאים לנו יותר במקום להגיע כל פעם לאותו תסכול. עבודה כזו ניתן לעשות אותה שני הורים רושמים כל פעם באותו דף או כל פעם כל הורה רושם בדף נפרד ויושבים אחרכך להשוות וללמוד מהמצב. בסיכום של דבר הורים יכולים להגיע להחלטות לגבי איך רוצים להתמודד באופן קצת אחר מההתמודדות שבינתיים לא מצליחה. שווה לנסות! בהצלחה! בכבוד רב דר גובזנסקי מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר

 

[zivadina]

תודה רבה ד"ר יוסי גובזנסקי.