שאלת השאלות?

[adamfbs]

שאלת השאלות?

כיצד מיישמים, או לפחות מנסים ללכת בדרכו של דון חואן בחיינו? זאת אומרת, לדוגמה - כיצד ניתן לוותר על החשיבות העצמית ועל ההיסטוריה האישית ובכל זאת להסתדר עם מושגים כמו "כסף" ו"בית"? איך מיישבים את הסתירה בין הדרך היוצאת דופן הזאתי לבין "לשרוד" ביום יום מבלי שאחד יעלה על השני? אני לא הצלחתי למצוא דרך ששומרת על שניהם, חוץ מניתוק כולל מכל אותם גורמים יום-יומיים, לטוס מכאן לארץ רחוקה ולהתנתק מהכל. שנראה די דרסטי.

 

[אלישיר]

לכל נקודת מוצא יש קושי שמיחד אותה

בעזי"ת מחילה שאני מרהיב עוז לדבר, וכל מה שאוכל להחכים בו -הוא מהנסיון הפרטי שלי, ותו לא. נתחיל מהסוף. לא צריך לטוס לארץ רחוקה. (וגם שם לא יהיה קל להתנתק, ממה שדורש כאן התנתקות). לך, כיליד החברה המערבית יש יתרונות שאין לתושבי איזורים נידחים, ולהם ישנם יתרונות שלך אין (האינסוף הוגן משהו, בסופו של דבר -למי שבוחר להיות חסר דופי). חשיבות עצמית, הסטוריה אישית הם לא תנאי לבית או לכסף, אלא הם חלק מעקרונות הבסיס של השגתם בעולם המערבי. חיי צייד בחברת ההמונים, מאפשרים השגת אותם דברים שנחוצים לחיים(במינון שונה -בלי לנצל כל דבר). העקרונות ידועים וברורים, ורק אחזור עליהם לצורך המיקוד הסופי של הדברים. א'- אל רחם. ב'- בחירת שדה הקרב. ג'- ריכוז החלטה ומוכנות לחיים ומוות. ד'- הפקרה עצמית נוכח האינסוף. ה'- שהיה לרגע. ו'- ניצול זמן מקסימלי. ז'- מאחורי הקלעים. מתוך הצבת השלבים כך, רואים דרישה מיידית כבר בתחילה: מאורת הצייד. חיית טרף שיוצאת לשחר אחר צידה, יוצאת ממאורה כלשהי, וחוזרת אליה. מאורה היא לא הבית של אבא ואמא, וגם לא הבית שלך. מאורה היא לא בית, היא רק מאפשרת את בחירת שדה הקרב. הבית היחידי שיש הוא בלב. חיי צייד בחברת ההמונים, מאפשרים לנהל חיים מנותקים מרודנות העולם, בלי צורך לברוח מהציליויזציה. אף אחד לא באמת יודע מי אתה. אף אחד לא יצליח לתהות על קנקנך. אף אחד לא יוכל לעקוב אחריך, בלי שתשים לב. אתה נעשה צייד עצמה. וכאן, נעצרות המילים. כי בעצם, מלכתחילה, החלטה חסרת דופי שאתה בוחר בחיי החורין, היא התנאי היחידי להשיג את אשר אתה בקשת לדעת איך עושים אותו. החלטה חסרת דופי, והכל יבוא. הכלי שעוזר לכבוש את הפסגה, הוא זה שדרוש להתחלת הטיפוס...

 

[יפעת מרטון]

נראה לי שאי אפשר

לעשות את זה לבד בלי מורה, וזה לא חשוב באיזו חברה או איזו ארץ אתה נמצא. בשביל לצאת מהרגלי החיים שאתה חי בהם לדרך חדשה, חייבים מישהו שידריך אותך בכללי הדרך החדשה. לא חושבת שקריאה מספרים מספיקה כדי ליישם את זה ממש בחיים.

 

[אלישיר]

../images/Emo13.gif

 

[אלישיר]

../images/Emo13.gifרק החלטה חסרת דופי.

 

[yom]

ומי היה המורה הראשון?

הרוח, הרוח היא המורה הגדול והיחיד כל השאר הם רק שליחים של הרוח - את לא צריכה אף אחד חוץ מעצמך, ואם תהיה קרובה לעצמך תגלי שם את הרוח.

 

[foxx]

ולנו גם בכלל כבר יש מורה

גם נכון שהרוח היא המורה האמיתי היחיד ואנחנו לא באמת צריכים אף אחד חוץ מעצמנו. אבל כמו שלקרלוס היה את דון חואן כמורה, לנו יש את הספרים של קרלוס כמורה, הרי הם לא סתם ספרים, הם ספרים שהוא הכניס את עצמו לתוכם והם כמוהו, זו המורשת שלו. וכמו שקרלוס מסרב הרבה פעמים להאמין למשנתו של דון חואן גם אנחנו מפקפקים בעולם שקרלוס מתאר, אבל המורה קיים וזו הבחירה שלנו במה להאמין ומתי להאמין. ולדעתי ייקוש זו הדרך להתמודד עם החיים היומיומיים בדרך הלוחמים, אם הבנתי נכון למה הכוונה ייקוש מהספרים שלו.

 

[loquado]

אי אפשר

אי אפשר לעשות כלום רק כי אתה רוצה... שום התקדמות של משהו משמעותי דרך ספרים בלבד לא יכולה לקרות. ורוח היא לא משהו שיורה לך מה לעשות.

 

[yom]

דבר על עצמך ועל הנסיון שלך

תגיד" אני לא יכול לעשות כלום" מה אתה יודע על אנשים אחרים?

 

[kesem amiti]

../images/Emo45.gif

Yesh rak et haruach veata, veim ata nagish laruach , zocher et motcha...(kefi shehizkir Kapital lemata)az.... Bamikre hatov nitan limtso kaele shekvar noshiim aleihem harbe ruach, veaz ha"limud" yachol lehaits et hatahalich bemida veyesh bahem mida maspeket shel nikayon . Kol more haraui lishmo, hadavar harishon sheyomar lecha sheeincha tsarich oto (mamash kmo shDon Juan amar leCarlos), uvyecholtecha letaksher yeshirot im haruach. Yachad im ze, bemida vemotsim more netul ego hadavar rak yachol laazor.... Benigud ladea harovachat ani maamin sheyshnam hamon "morim" meukim. Ubetsem, mi meitanu einenu more?

 

[Talia E]

../images/Emo45.gif

 

[loquado]

../images/Emo57.gif

 

[loquado]

צת קצת -לא הרבה

ומה אתה יודע לעשות רק בעזרת ספרים ? ספרים יכולים לעזור, משהו חי יכול ללמד. הרוח - עוד מילה שהופכת לשלולית חסרת עומק לא תבוא ותלחש לך הוראות-גם אם קוראים לך נביא...

 

[yom]

הגישה שלך חוסמת אותך

הלמידה האמיתית מתרחשת שנקודת המאסף זזה למקום חדש שאדם מצטט ומתפלפל מתוך אותו מקום ידוע ומוכר הוא מתחפר ולא מתפתח. הידע נמצא בלא ידוע. את נקודת המאסף יכולה להזיז רק הרוח כידוע לך, וכדי שאדם יהיה במצב המתאים לכך הוא צריך לפעול פרקטית במציאות, לתרגל ולעשות עבודה פנימית אז מתגלים דברים חדשים והבנות חדשות מגיעות. תקרא לה איך שאתה רוצה אבל אם אתה מחכה לאביר על סוס לבן שיבוא ללמד אותך, אתה משאיר מחסום תפיסתי מאוד כבד שלא מאפשר לדברים חדשים להגיע אליך.

 

[loquado]

יום- אנליזות אישיות און ליין ?!

"הגישה שלי" יודעת בפני מה אני ניצב ויש לי קצת נסיון לדעת מאין ולאין דברים מגיעים והולכים, ו"הגישה" הזאת חוסמת בפני אפשרויות של בזבוז זמן ואנרגיה. כתבתי טופיק חדש בנושא כדי להסביר טוב יותר למה התכוונתי.

 

[יפעת מרטון]

לוקדו, אני ממש מסכימה איתך

וכדי שאף אחד לא יקפוץ, אני אומרת על עצמי שבכל תחום ידע התחלתי עם ספרים ואח"כ הגעתי להבנה שאני צריכה לזוז הלאה ולמצוא מורה חי. לפעמים זה לקח כמה שנים עד שמצאתי, ולפעמים מצאתי מורים שגרמו לי אכזבה ועזבתי בטריקת דלת, אבל עבורי לפחות לא מספיק לימוד מספרים או "רוח". זה יכול לתת את המוטיבציה הראשונית והיסודות, אבל חסרה האינטראקציה עם מי שיש לו יותר ניסיון, שיתקן או יאיר את עיני למה שהבנתי מהספרים, אולי לא הבנתי נכון, אולי נתקעתי על ספרים גרועים. מה שכן, למצוא מורה טוב זה לא קל.

 

[foxx]

דוגמה

אני לא יודע איך אנשים פה מתייחסים לבודהא ועל הקשר שלו עם העולם האחר, אבל לפי האגדות הוא הגיע לזה על ידי שנים של מדיטציה (שמעברים קסומים זה גם לדעתי סוג של מדיטציה, תורה שלמה אבל יש דימיון בין זה לבין תורות אחרות מהפילוסופיה ההודית) אבל הרגע שגרם לו באמת להבין זה היה כשהוא הרפה את כולו מתחת לעץ וכבר נמאס לו מהמדיטציות כי זה לא הוביל לשום דבר משמעותי ואז נפל עליו תפוח ואז הוא פתאום שם לב למשהו שונה. מורה חי זה דבר גדול והמתנה הכי גדולה שאפשר לקבל אולי, אבל אנחנו תופסים את המציאות שמסביבנו ובסופו של דבר אנחנו נתפוס אותה בצורה שונה.

 

[למה???]

"למצוא מורה טוב זה לא קל" חה חה

דווקא לי זה נורא קל

 

[למה???]

(וכוונתי היא... "כל אחד

באמונתו יחיה")

 

[יפעת מרטון]

אני סיפרתי את חוויות החיפוש שלי

עם מורים, בתחומים של תורות נסתר באופן כללי, אבל גם בבית הספר (ועוד יותר באוניברסיטה) מורה טוב היה דבר נדיר למדי. דווקא היום, שתחת כל עץ רענן מתהדר מישהו בתואר מורה כזה או אחר, זה עוד יותר קשה לעשות את הסלקציה. בטח שיש מורים, המון, אבל טובים? לא בטוח. וכמובן, מורה אחד יכול להיות מעולה לך ורע מאוד בשבילי.