שאלת השאלות

[מירבי*]

שאלת השאלות../images/Emo35.gif

אתמול אחה"צ שמעתי את שי-לי וליבי מדברות בינהם בזמן שצפו בקלטת וידאו המתעדת יום הולדת של שי-לי מגיל 4, ליבי היתה עסוקה בשאלה איפה היא היתה אז...למה היא לא מופיעה בקלטת ..כל הזמן חיפשה את עצמה. שי-לי אמרה לה שאז היא עוד לא היתה, ליבי התעקשה ושאלה איפה היא היתה ושי-לי אמרה לה "בבטן של אמא", שי-לי כמובן יודעת שלא אני ילדתי את ליבי אבל מצאה לנכון לענות לה כך באותו רגע. שאלתי את עצמי ואני שואלת אתכם, מתי צריך לספר לליבי שלא אני ילדתי אותה? להזכירכם, ליבי עוד מעט בת 3. האם יש כאן מישהי שחשבה לא לספר לילד/ה על כך שנולדו מפונדקאית?

 

[סיגלורונן]

מירביייייי../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif

ביום שבת נפגשנו עם פונדי 1 ( האחד והיחיד

) אני הבנות ורונן .. הם גדלו מאוד מאז החתונה ... והם פשוט מתפתחים מדהים ! נראה לי שהם מחוננים (ואין סיכוי שזה ממני

) כושר הביטוי שלהם פשוט הדהים אותי... כשדיברנו באיזו שהיא הזדמנות אני וד' האמא שלהם , היא אמרה לי שהם מתחילים להתעניין בעניין תינוקות וכד' והם מביעים רצון לאחים/אחיות נוספים .... ד' אמרה לי שהיום שהיא תספר להם הולך ומתקרב , אני חשבתי שלקראת גיל 6 היא תספר להם אבל היא אמרה לי שנראה לה שזה יהיה יותר קרוב (הם בני 4 וחצי היום ).. לא נראה לי שיש אפשרות לא לספר כי הם מאוד סקרנים , ועם כל השאלות שלהם לא נראה לי שאפשר "למרוח" אותם...אני כן חושבת שכדאי לבחון את עניין התזמון ואם אפשר לחכות עם הגילוי לגיל בוגר יותר אז עדיף .. אבל ילדים הם "פושרים" לא קטנים והם מחכים לתשובות חכמות מאיתנו ה"גדולים "..... בכל מקרה אמרתי לד' כשתספר להם תעדכן אותי איך היתה התגובה

... מחכה לשמוע עוד תגובות בפורום ...

 

[miri71]

היי בנות../images/Emo24.gif

המון זמן לא הייתי כאן, אבל כשנכנסתי היום (בין היתר כדי לבשר לכם שאיתי שלי בן 5 חודשים היום...הוא כבר כמעט 9 קילו, ממש גבר קטן-גדול

) הבנתי שאני חייבת להגיב על העניין של הגילוי. גם אותי זה מעסיק בלי סוף, אני כל הזמן חושבת איך הסיפור הלא פשוט של כולנו כאן ישפיע על הילדים שנולדים בעזרת פונדקאית. אז..O.K, יש תמונות משותפות, תמונות מביה"ח באלבום, אבל לכי באמת תמצאי מילים נכונות שלא יגרמו לילד להתעסק בנושא הזה עד כדי כך שיאבד עניין בנושאים רבים אחרים. מירב, אני לא יודעת עד כמה ליבי עסוקה בזה עכשיו או שזו היתה איזושהי התעניינות רגעית באיפה היא היתה באותו זמן כשחחגו לאחותה יום הולדת. אולי לא כדאי להגיד "בבטן של אמא", כי זאת לא אמת. לא יודעת איך אפשר לתת תשובה אחרת. ליבי גם שומעת שיחות בבית, סופגת מהם משהו, בטח חושבת על מה שהיא שומעת. השאלה היא - באיזו מידה. תמיד יש לאיזשהו רגע בו הילד ממש עסוק באיך הוא נולד, מתי, איך הוא היה וכו'. נראה לי שאם הילד נמצא שם, אז אי אפשר לדחות את ההסבר. אבל אם הדבר חולף לו והוא חוזר להיות עסוק בדברים אחרים נראה לי שכדאי לחכות באמת עד גיל 5-6, כמו שסיגל אמרה. מה דעתכם?

 

[מירבי*]

מירי יקרה../images/Emo140.gif

אני שמחה לראות אותך כאן, התגעגעתי

איתי בן 5 חודשים...זה מצריך תמונה חדשה, אני מוכרחה לראות אותו שוב

איך האמהות? את בטח נהנית מכל רגע...שומעים את זה בקולך,מאחלת לך ולאריק שתמשיכו להנות מכל רגע במחיצתו של איתי, הנסיך שלכם, מנסיוני אני יודעת שכל יום הוא אושר גדול, ממלא ועצום.

 

[לירון פילון]

מירושית ../images/Emo24.gif

התגעגעתי

 

[איילת567]

היי בנות מה שלומכן

אני חושבת שזה לפי רצון ההורים וההרגשה האישית שלהם וגם הילד צריך להיות בוגר מספיק. הרבה זמן לא הייתי מה חדש? מקווה שכולם בסדר? היום הבן שלי עלה לתורה אירוע משמח מאוד ואנחנו חוגגים לו בר מצווה מצומצם וקטן אצל אמא שלי בשבת רק אחים ואחיות כי זה שבת חתן וחייבים בסעודה קטנה התגעגתי לכולם מאחלת בהצלחה לכולם ושבת שלום מאיילת הפונדי של אירית

 

[מירבי*]

איילת יקירתי../images/Emo20.gif

מזל טוב על העליה לתורה של הבן שלך...מאחלת לך שתמשיכי לרוות ממנו נחת. קיבלת ממני את ההזמנה למפגש שיהיה ביום ראשון? מקווה לראות אותך. ד"ש חמה לאירית

 

[עָנת]

בע"ה שיוולד לי ילד ../images/Emo57.gif

מהפונדקאות

,כמובן שאספר לילד את נסיבות ההריון שלו

. בקשר לגיל:אני חושבת שזה תלוי בבשלות של הילד. אני חושבת שהחל מגיל 5 אפשר יהיה לדבר על זה.

 

[לירון פילון]

לגבי תשובה לשאלת השאלות../images/Emo8.gif

אני התמודדתי לא מזמן עם השאלה הזאת לפני שהתחלנו תהליך חדש והינו צריכים להסביר לירין. לדעתי צריך לספר להם רק כאשר הם מתעניינים בתהליך "איך באים תינוקות לעולם?" וגם אז לספר רק אחרי שהם מבינים יותר.אל נשכח שלמבוגרים קשה להבין את התהליך אז על אחת כמה וכמה לילדים. ההסבר צריך להיות מינימליסטי בהתחלה. רק אחרי שירין לא הפסיק לדבר על כך שהוא היה בבטן שלי ולשאול שאלות אז סיפרתי לו וזה לקח לו זמן לעכל.בהתחלה הוא חשב שאישה אחרת נתנה לי אותו , ואז הסברתי לו שאשה טובה אחרת רק שמרה אותו בבטן 9 חודשים אחרי שהוציאו ביצית ממנו והפרו אותה מזרע של אבא ואז שהוא נולד הוא מיד חזר אלינו והתגעגענו אליו כל החודשים האלו. עכשיו אנחנו עונים ונותנים לו כלים להתמודדות מול ילדים אחרים שכאשר שמעו על התהליך אמרו לו שיש לו אמא חורגת ושוב חזרנו והסברנו את התהליך כדי שיוכל ולא להרגיש שהוא לא שייך ביולוגית להורים שלו. יש גם שלב שהוא מבקש שנספר לו את הסיפור איך הוא נולד או במילים שלו " תספרי לי את הסיפור על הביצית והזרע" . אני בטוחה שהשלבים הבאים יגיעו בקרוב ובטח באיזה שלב בהתבגרות הוא ירצה לראות את האישה שהיה אצלה ברחם. אבל כל דבר בעיתו. שיהיה לכם בכיף ושתתמודדו רק עם הבעיות האלו.