כי אנחנו בוחרים בכך.
אהלן אור וטוב הנה בהרחבה את תשובתי לשאלה שלך: למה דווקא כאן ולא בכל מקום אחר או נקודת זמן אחרת: האמת הפשוטה היא כי אנחנו בוחרים בכך ולא בגלל שום סיבה אחרת. אלוהים ברא את האדם בצלמו וכדמותו (ספר בראשית). כיצד אלוהים ברא מציאות? על ידי דיבור (ויאמר אלוהים יהי..) כך אנחנו שנבראנו בצלמו בוראים על ידי הדיבור שלנו. אנחנו גם יודעים כי ``סוף מעשה במחשבה תחילה`` (משלי) ושעל ``שלושה דברים העולם עומד`` לכן כמו כל דבר בצה``ל גם המציאות מתחלקת לשלושה חלקים

מחשבה, דיבור, עשיה (לברוא משהו - לעשות). מכאן יוצא שכל מה שקורה לנו בחיים הם פרי מחשבתינו (הנוכחויות והקדמוניות) כל זה לגבי למה דווקא כאן. זמן הוא דבר יחסי, יחסי מפני ששעה במילואים ושעה בנופש אינם בעלי אותו אורך ולמרות זאת כל שעה מכילה 60 דקות ובכל דקה שישים שניות בעלי אותו אורך ``כביכול``. וכדבר יחסי שלא ניתן למדידה בעצם נעלם. כלומר זמן = לא קיים. עם מה נשארנו? אם היצירה שאנחנו מיצרים לעצמנו: הכאן והעכשיו, ולא שום נקודה אחרת או זמן אחר. ואם נעמיק, זה מסביר את ה``דג`ה וו`` כי בכל מצב נתון אתה גם כאן וגם בכל גיגוליך הקודמים כך שלמעשה יש לך את החופש בחירה להיות במקום בו אתה נמצא ולהמשיך ביעד הסופי (שעניתי לך בשאלה הקודמת: מהו יעודינו)עם כל הידע וה``לימוד`` שלמדת כבר על פני כל הנקודות. אור וטוב אוריאל מעוז