שאלת הפמניזם

gazit11

New member
שאלת הפמניזם

בפורום שכן שאלתי לרעיונות לסרט לקבוצת בנות בנות 6. ושאלתי האם בגיל כזה יש סרטי בנות. היו רעינות מצוינים ולבסוף נבחר הסרט: סרט בכוורת. הועלתה שם הסברה שההכונה לסרטי בנות, בעצם מסרסת את הבנות. דעתי שונה לגמרי. בעיני הפמניזם החדש ושעליו אני שמחה שביתי גדלה הוא -- נשיות מתוך כוח. הכוונה היא, שאני עובדת בחברת הייטק ואוהבת את עבודתי מאד. אך לא שוכחת שאני אישה, ונהנית מסרטי בנות, מפינוקים של נשיות. אין אני חושבת שהאחד בא על חשבון השני. אנחנו בבית שיוויוניים עד כמה שאפשר, ומעולם לא ראיתי בעיה בדוגמא שביתי רואה בבית ממני או מהחינוך, בעיני היא הנכונה. כי למרות שאמא שלה קריריסטית, משכילה ומרויחה כסף בעצמה היא אוהבת דברים נשיים. מה דעתכן? האם זה שביתי משחקת בברביות ומעדיפה דברי בנות ( וזה מה שני קונה לה, כי זה מה שהיא מבקשת) תגרום לה בעיות?
 

הילהל

New member
זה נושא כ"כ מורכב

שאין לי עליו תשובה ממש, למרות שזה נושא שלמדתי ומעניין אותי. כי יש כאן כמה עניינים: עד כמה, מבחינה חברתית, ילדים וילדות פתוחים לאפשרויות כולן. עד כמה הכל מוצג להם בצורה שווה? כדורגל וברביות לבנים ולבנות כאחד. גם אם ננסה לעשות את זה בבית, זו תהיה בועה והעולם האמיתי שמחוצה לה יפוצץ אותה מהר מאוד. ויש את העניין שבו עניינים "נשיים" מוערכים פחות. ולכן בחירה בכיוון "נשי", יכולה להיות חשובה ונאצלת לאין שיעור מכיוון "גברי" (אני מעריכה מחנכות ועובדות סוציאליות על תרומתן לחברה פי עשרות ממהנדס כלשהו). אבל בשורה התחתונה - זה פחות מתגמל כלכלית, יוקרתית, חברתית. לכן הליכה לצד ה"נשי", בעולמנו הלא אידאלי, יש לה מחיר כואב. ויש את החלק האישי המולד. אם ממילא ילד או ילדה נמשכים לתחום מסוים, הוא זה ששובה את ליבם, שמשמח אותם, או שהם כישרוניים בו - מה בדיוק ניתן לעשות נגד זה? כלום. ומה לגבי השאלה מה זה נשי בכלל? ואם החלטנו שנשי זה ברביות וטיפוח, מה אמרנו בזה על כל מי שזה לא העניין שלה בחיים? אני לא חובבת טיפוח, בישול, ניקיון ועוד כל מיני ולפעמים נדמה לי שרומזים לי שאני אישה פחותה או נחותה משום כך. למה? לדעתי, ילדה בת 6 ביומולדת צריכה פשוט לשמוח ולהנות. צריך להציג בפניה את הסרטים שיש כרגע באזור (לבן שלי אין בעיה להקשיב לתקציר של סרט). לא להגדיר את זה כסרט בנות/בנים/חייזרים נטולי מין. ופשוט לתת לה לבחור וללכת עם זה - כי היא מלכת היום הזה.
 

gazit11

New member
אני מסכימה איתך וזה מה שעשיתי

זה אפילו לא יום הולדת סתם מפגש חברות. אני חושבת ( ועושה ) שכל אדם חייב להיות מרוצה וממומש במהלך חייו. אני דוגמא לבת שלי של אמא מרוצה. אני אתמוך בא בכל מקצוע שתבחר והתיקווה היחידה שלי שתרגיש טוב עם בחירתה. אני חושבת עדיין שהיום לאט לאט אפשר להיות נשית, אמפטית קשובה ובמקביל חריפה שנונה וחכמה בחיים האישיים ובעבודה. אני לא מרגישה צורך בעבודה " להיות גבר". זה ממש מפיח בי תיקווה לגבי הבת שלי ועתידה. אני יודעת שיש לי מזל, ושיש עוד מיליון מקומות עבודה שהם לא כאלה. אבל חייבת להיות אופטימית...
 
למה לאט לאט?

הצורך "להיות גבר" הגיע מהנשים עצמן שנהגו ונוהגות ככה. הוא לא כורח מציאות וגם לא היה, לפחות לא ב3 הדורות האחרונים.
 
מה בדיוק העולם האמיתי יפוצץ?

אני תמיד שיחקתי גם וגם (למרות שתמיד העדפתי כדורסל על כדורגל), העולם שבחוץ מעולם לא הפריע. יצויין שבן דוד שלי אהב לטפח את הבובות שלי הרבה יותר ממני (ולא, הוא לא מעדיף את בני מינו, וגם לא מטרו). העולם שבחוץ אדיש, ובטח לא מפוצץ כלום. הפיצוצים רק בראש האינדיבידואל הרלוונטי.
 

הילהל

New member
סבבה לך

אם מישהי רואה את עצמה ולא את הכלל, היא בטוחה שמה שקורה לה הוא הנכון והיתר כנראה.. אהמ.. קצת פחות מוצלחות או בעלות יכולות. האמת היא שרובנ חיות בחברה ולא בואקום, ובסופו של דבר זה ישפיע. בבועה שמתפוצצת כוונתי לכך שגם אם יש בית שיוויוני שמשדר את השדרים הכי פמיניסטיים, העובדה שמערכת החינוך לא כזו (היא מצהירה על עצמה ככזו, היא לא) ומשדרת מסרים בעייתיים - מקלקלת. העובדה שהמדיה משדרת מסרים אחרים - מקלקלת עוד. העובדה שהילד/ה שגדלים בבית הזה יפגשו הרבה מאוד ילדים שגדלים מאוד אחרת - גם תהרוס קצת. אני הצלחתי לשמור על המחשבה הבטוחה ששיוויון זה נורמטיבי ולמחוק כל רמז סביבתי אחר בצורה מרשימה, עד הגיוס בערך. לקח לי זמן להבין שמה שקורה בבית שלנו הוא די יוצא דופן. ורק בתור אישה ממש בוגרת הבנתי גם שהבית הזה לא היה באמת שיוויוני ואמא שלי טישטשה הרבה כדי שאחלשוב שהוא כזה, מתוך רצון שאני אגדל על הערך הפמיניסטי. העולם שבחוץ לא אדיש - הוא גם מציג מראה אחר מאוד, ולעתים כופה את עצמו באורח לא מעודן בכלל. אשרייך שלך זה לא קרה ולא קורה.
 
אני אמרתי איפהשהו שמישהי פחות מוצלחת?

יש לך דרך הגיונית להסביר איפה ולמה הכנסת את זה בכלל, או שזה כבר בגדר רפלקס פמיניסטי אוטומטי?
 

הילהל

New member
אני אכבד אותך

ולא אגיב לכתיבה הלא נעימה שלך, אלא אסביר את עצמי. כשאת כותבת: "העולם שבחוץ אדיש, ובטח לא מפוצץ כלום. הפיצוצים רק בראש האינדיבידואל הרלוונטי" ולעומת זאת מספרת שלך העולם מבחוץ לא הפריע - אני רואה כאן אמירה שמטילה את האחריות על אותו אינדיבידואל רלבנטי ופוטרת את "העולם" ממנה. לטעמי, יש כאן עיוורון מוחלט לכוחה האמיתי של החברה (בכל תחום, אגב. לא רק בנושאי נשיות). כאקס-סוציולוגית, אמירות כאלו מקוממות אותי. לחברה יש כוח עצום ומועטים היכולים להשאר אדישים אליו. מאוד קשה לי להשאר אדישה מול אמירות כאלו. עצוב לי גם לראות מישהי, שהיא כנראה (לפי מה שיצא לי לקרוא אותך ברשת) אישה צעירה ובעלת יכולות שכליות גבוהות, מלאה ב"אנטי" לפמיניזם. אותה תנועה שבלעדיה לא היית יכולה לרכוש השכלה ממנה את נהנית.
 
../images/Emo45.gif (שוב) והבנתי את זה במיוחד

(אם נחזור לנושא הפורום) כשנולדה בתי הבכורה, והתלבטתי אם להישאר איתה בבית או להמשיך לעבוד. עם כל בחירה הייתי מרגישה אותה תחושה כבדה של אשמה והחמצה- אם אני נשארת איתה אז למה בזבזתי כל כך הרבה משאבים (זמן, כסף, מאמץ) על תואר שני, ואם אני ממשיכה לעבוד (באותו זמן היה דוקטורט על הפרק) אז למה הבאתי לעולם ילדה אם אני נותנת למישהו אחר (מטפל/ת) לגדל אותה. המחשבות האלה מבוססות לגמרי על פידבקים שקיבלתי מהחברה וגם על מסרים שקלטתי מהחברה במשך השנים. לבן זוגי לא ההיו התלבטויות כאלה. וגם- האם לעובדה שאימא שלי היתה איתנו בבית עד גיל בי"ס, ורק אח"כ חזרה לעבוד יש קשר לעובדה שזאת היתה לבסוף גם הבחירה שלי? איזה מסר אני מעבירה לילדה שלי אם אני בוחרת להישאר איתה בבית, ואיזה מסרים היא תספוג בגן (ובכלל בעולם שבחוץ, שלצערי לא מקדיש הרבה מחשבה לנושא). מה יותר טוב לה (ולי)?
 
ובמקום למצוא מה טוב לך (ומכאן גם לה)

את מתעסקת במסרים חברתיים, ואח"כ מלינה על ההשפעה שיש לחברה ושסטריאוטיפים מכתיבים את חייך. מזל שיש חברה, ושיש אמא, להפנות אליהן אצבע מאשימה ואחריות על הבחירות שלך. מזל, כי ראש הממשלה עומד בפני מספיק האשמות גם ככה...
 
הילהל - אני איתך לקח לי שנים להתחבר

לצד הנשי שבי - לא שהייתי טום בוי, הייתי נשית אבל לא רציתי להיות חלק ממעגלי נשים ורק בשנים האחרונות הבנתי שיש בחיבור הזה בין נשים ונשיות משהו מקסים ותורם. במיוחד עכשיו שאני אם ומגדלת גם בת ומבינה כמה תמיכה יש בנשיות בין אישה לאישה ולמה יחד הוקמה התנועה הפמיניסטית ויצרה לנו הזדמנויות שוות. אז כן, אני בעד שיוויון אבל גם בעד נשיות .
 
התנועות הקיימות היום אכן מחליאות אותי

אני, אמא שלי, אמא שלה, רכשנו את ההשכלה הגבוהה שלנו יפה יפה בלי עזרת שום תנועה. בטח ובטח לא בזכות תנועה דוחה כמו שדולת הנשים ושות'. לא אמרתי אף פעם שלחברה בחוץ אין כוח, כן אמרתי שהחברה בחוץ, לפחות ב3 הדורות האחרונים, מעולם לא שידרה מסר לפיו אישה שרוצה להצליח בחיים המקצועיים בסביבה שהיא יותר גברית צריכה לוותר באיזושהי צורה על הנשיות שלה. כן ראיתי הרבה נשים שמתנהגות כך, ואני בהחלט מטילה את האחריות בכך עליהן ועל רגשי הנחיתות שלהן, ולא על הסביבה הגברית שנגעלת מזה. מי שנרתע מנשים מוצלחות ונשיות הן בעיקר נשים פחות נשיות ופחות מוצלחות.
 

מירי,

New member
זה מוזר.

כי פעם לפני התנועות האלה נשים בכלל לא יכלו לרכוש השכלה....
 
אז למה אנחנו צריכות אותן עכשיו?

נשים ישראליות יכולות ללמוד באוניברסיטה מאז שהמדינה קיימת. לא עדיף שינדדו למדינות שבהן באמת יש בעיה כזאת? ככה, אם תהיה להן אשכרה עבודה, זה יסיח את דעתן וימנע מהן להיות מפגע ציבורי.
 

מירי,

New member
תגידי אנחנו חיות באותה מדינה?

תקרת הזכוכית? מעמד האישה? שכר נשים? אפליה? נשים מזרחיות? את מכירה בכלל את המושגים האלה? הכל כאן נפתר? אני כנראה חולמת....
 
לחלוטין באותה מדינה

רק עם נקודות מוצא שונות (למשל, שהבדלים בהישגים לא מעידים על אפליה). אני חושבת שהללו הרבה יותר מזיקות מאשר עוזרות.
 
אין שום בעיה בדברי בנות

הבעיה היא בדיוק באותה גישה מחליאה שקובעת שזה "מסרס" ושכל העדפה מגדרית לדבר מה היא פסולה מיסודה.
 
למעלה