שאלת היום שלי

שאלת היום שלי

יש דברים מתקופת הרווקות או רגעים מסיומים, שאתן קצת מתגעגעות עליהם? ז"א, ברור שכולנו מאושרות בשלב בו אנחנו נמצאות בו (אחרת לא היינו). אבל לפעמים, יש דברים שאני קצת מתגעגעת אליהם. לדוגמא: לפהגש רק עם חברה, בלי הבחור שלי ובלי הבחור שלה, ובלי שהם ירגישו כאילו נטשנו אותם.
 

שמופית

New member
אני מתגעגעת לחופש....

כלומר - לאפשרות להחליט שאני נוסעת לחודש לחו"ל, להתארגן, לקום ולסוע... ובכלל - לטייל לבד בחו"ל - זו חוויה מדהימה שאי אפשר לתאר אותה בכלל. כמובן שעכשיו אני נהנית לטייל עם תמיר, אבל עדיין נזכרת בגעגועים בטיולים שלי לבד ובחוויות שעברתי...
 

danonit

New member
עצמאות כלכלית...

או ליתר דיוק, לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי (שאני מרויחה, אני לא יכולה לדמיין מצב שגבר מפרנס אותי) ולא לתת חשבון. כתבתי כבר פעם, שאין לי שום בעיה גם עכשיו לקנות לעצמי מה שאני רוצה, בגדים, שטויות וכאלה, להיפך עדי ממש בסבבה עם זה. הבעיה היא בתחום של הבית והדברים המשותפים. זה נורא כיף שעושים את כל ההחלטות במשותף... עד שיש משהו שלא מסכימים עליו. לפני החתונה והחשבון המשותף הייתי יכולה ללכת לקניות ולקנות מה שנראה לי שצריך לבית, לעצמי, לעדי וכו´. עכשיו על הדברים לבית אנחנו תמיד מחליטים יחד אבל לא תמיד מסכימים ואני קצת מרגישה שזה קושר לי את הידיים.
 

אמיקה

New member
עבודות הבית...

חופשי לגמרי - איך איך איך פעם לא הטריד אותי מצב הבית (של ההורים שלי), בישולים - יש/אין, חשבונות (אף פעם לא העלתי בדעתי שזה גם עולה כסף, האוכל, החשמל, מה זה ארנונה..
) וכאלו... מבחינת לחלוק את חיי וכו´ - אין שום דבר שאני מתגעגעת אליו ב"רווקות". יותר עדיף ככה
 
מתגעגעת

אני לפעמים אבל רק לפעמים מתגעגעת לזה שאין דאגות, אמא מבשלת עושה כביסה מנקה חדר. אבל חוץ מזה אני מעדיפה בזוג
 

אוסנת123

New member
התלות....

פתאום אתה כבר לא לבד ובכל דבר צריך לחשוב על עוד מישהו... אם זה כשהולכים לאנשהו (להביא אותו ולשכנע אותו שהחברים שלי לא יאכלו אותו...) ואם זה כשקונים משהו (לא לקפח את המפונק...) ואם זה סתם ככה כשרוצים להיות קצת לבד לפעמים ולא ממש מקובל.... אז צריך לבקש "רשות" לקצת ניתוק ושקט. לפעמים גם הביחד רוצה קצת להיות לבד...
 

דפי26

New member
זה ישמע אולי לא אמיתי......

אבל בגלל שאנחנו ביחד מגיל 17 אני כמעט ולא זוכרת סיטואציה בנפרד אז... בנוסף אנחנו נפגשים עם החברים שלנו גם לחוד כך שלא מרגישה החמצה. אולי בגלל שלא הייתי מליון שנה בדיסקוטק אז ללכת עם חברות (הוא לא ירצה לבוא והן לא ילכו בלי הבעל וגם לי לא בא) בעיה נוספת היא שהוא לא הולך בלעדיי לסרטים (למרות שאני מתחננת )וכך אני מוצאת את עצמי הולכת לסרטים שאני לא משתגעת עליהם או שבגללי הוא נאלץ לוותר כי אני מטילה וטו
 

Ronnie*

New member
מזדהה עם דפי...

גם אני לא זוכרת מה היה קודם, כי אנחנו ביחד מגיל 18, ואני לא ממש מתגעגעת לכלום מאז... אני קצת "מתגעגעת" לבילויים ולהוללות שאתן מדברות עליהם כאן ושלא היו מנת חלקי, אבל בסופו של דבר אני לא מצטערת בכלל... מה לעשות שהאביר החליט להגיע מוקדם מהצפוי
בכל מקרה אני לא טיפוס הולל בכלל...
 

fila

New member
געגועים.........

החיים בחדר המקסים שלי בבית של ההורים
שיטוטים בלי מטרה באוטו שלי עם סיגריה חברה ושירים שהיינו שרות מכל הלב...
יציאות של "בנות" בלבד לפאבים ומועדונים
חברות וחברים שהיו באים לישון אצלי
 

רחלילי

New member
שני דברים (ואחד שלא חסר)

1) הרגשת העצמאות לעומת התלות - למדתי די מהר להשען על אייל כלכלית וזה מצד אחד אולי טוב מצד שני כאילו נעלמו לי הכוחות שהיו לי פעם כשהייתי רצה בין 5 משרות שונות ועושה כסף טוב וגאה בעצמי. כיום אני בחצי משרה יחידה עושה כלום כסף וחשה רע מאד עם זה ולא מוצאת כוחות לריצות של פעם. 2)לא חסר לי פגישות עם חברות כי גם היום אני נפגשת עם חברות שאני רוצה לבדי. לא כל קשר מתאים שיהיו בו הגברים, יש חברות שאנו חייבות לעשות שיחתנשים וזה מקובל ביותר על האיש שלי. 3)מתגעגעת לתקופה שגרתי עם שותפים ובמיוחד לשותפתי מיה שהיתה מקסימה ומדהימה והיינו מעבירות יחד קטעים שלא יאומנו.... היא עזבה לפני את הדירה לגור עם החבר ועד היום חסר לי סוג הקשר שהיה לנו באותם 3 שנים שגרנו יחד.
 

rona25

New member
יש הרבה דברים שאני מתגעגעת

חלק לטובה וחלק לא ממש: לצאת לפאבים או דיסקוטקים עם חברות ולתצפת על בנים שמוצאים חן בעיניי ונראים טוב בפאב, לגור בבית של ההורים ולהתפנק עליהם בטירוף (עד היום כשאני חולמת על הבית אז בחלומות אני בבית שלהם בחדר הישן שלי), סטוצים (כן, כן הייתה לי תקופה של התהוללות מבישה וחסרת מעצורים בגילאים 22 - 23), ללכת עם חברות למסעות שופינג עצבניים ללא נקיפות מצפון, לישון באלכסון בלי מלחמות על הפוך והשמיכה הזוגית, לא לדאוג לסדר את הבית ולנקות אותו (מה לעשות אצלנו בבית אם אני לא עושה את זה הוא פשוט יהיה מבולגן וג´יפה!!!)... אבל למרות הכל אני לא אחליף את הזוגיות המדהימה שיש לנו כרגע , והנה הייתי עכשיו שבועיים בלי החצי השני שלי והיה לי ממש קשה... התגעגעתי נורא!
 
טוב לשמוע

אני לא היחידה שלפעמים זה קצת מפריע לה. ורונה- גם אני מתגעגעת לפעמים לתקופת ההוללות, את לא היחידה.
 

rona25

New member
ההוללות היתה תקופה כייפית

שהתאימה לזמנה, אבל היום אני לא רואה את עצמי שוב פעם חוזרת עליה, ומתעוררת בבוקר עם הרגשה של "שיט, מה עשיתי, למה, מי זה בכלל???" מצד שני - אני עדיין לא קולטת שאני הולכת להיות אמא של מישהו.... SO
 
ברור שזה לא רלוונטי

אחרת לא הייתי פה עכשיו, אלא הייתי שם (ואני לא רוצה להיות שם...
). אצלי זה לא היה עניין של בוקר (הייתי מתחפפת לפני הזריחה).
לחלוטין- בפנטאון הרגעים היפים, ללא ספק, נמצאים טיוליי הזריחה שלי ברוחות ב"ש אחרי לילה סוער ושפע אדרנלין בדם. מה שחסר לי זה האדרנלין באתגר. אבל אני מניחה שאפשר למצוא אתגרים אחרים.
 

rona25

New member
בואנה איזה סוטה שלח לי מסר

לחזור לימי ההוללות - אתן קולטות איזה סוטה והוא עוד נשוי!!!!!
 
זה בסדר- את לא היחידה

פשוט תתעלמי. למרות שאני לא הייתי מגידהר אנשים סוטים. סתם לא מחוברים למציאות.
 

fila

New member
טוב אז גם אני קיבלתי - חשבתי שאני

מיוחדח
 

נופר30

New member
וואו אין לי הרבה מה להתגעגע

רוב החברות שלי גם ככה נשואות שלומי הרבה פעמים מדרבן אותי ללכת עם חברה ככה סתם בלעדיו אני לא מתגעגעת ללילות של הלבד בבית ובלי יכולת לדבר עם אף אחד אולי אני מתגעגעת לזה שלא תמיד צריך לחשוב על עוד מישהו אפשר לקום ולעשות מה שרוצים ( כמו לברוח מפה לפני המלחמה , משהו שהוא מסרב לעשות ) וכן ליכולת להוציא כסף על דברים בלי חשבון ( ואני לא מדברת על הדברים הקטנים כמו בגדים וכאלה אלא על הגדולים )
 
למעלה